הטיית הנסיין
הטיית הנסיין הוא כשל לוגי מסוג שגיאות תצפית, השייך לקבוצת כשלי היקש בו תוצאת ניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. סוג זה של כשל דומה מאד לכשל דגימה מוטה, מצד זה שנוכחותו של הנסיין כצופה משפיעה על הניסוי, אך כאן ההשפעה נובעת לא מנוכחותו אלא מציפיותיו ומשאלותיו.
ברוב המקרים, הטיית הנסיין אינה מודעת או מכוונת. נתונים שגויים עשויים להיות מופקים מטעויות 'תמימות' כמו עיגול כלפי מעלה או למטה בכיוון של תוצאה רצויה או התייחסות לתוצאות דו-משמעיות כאילו הן תומכות בתוצאה הרצויה. ישנם גם מקרים, כמובן, של הטיה מכוונת של נתונים. כדי להימנע מהטיה כזו, יש צורך במחקר סמיות כפולה, שבו גם הנסיין וגם מושאי הניסוי אינם מודעים למשמעות התוצאות. (אם כי גם ניסויים לבדיקת התופעה עלולים להיות מוטים) כמו כן הטיית הנסיין עלולה להיגרם בגלל חוסר ידע בסטטיסטיקה
דוגמאות
רוזנטל (1966) הוכיח, בסדרת מחקרים אשר התמקדה באפקט זה, כי לאינטראקציה בין הנסיין לבין הנבדק יש השפעה על תוצאות המחקרים. חיוך שמעניק הנסיין לנבדקת הוא דוגמה קלאסית לאינטראקציה זו. רוזנטל הבחין בין קטגוריות שונות של אפקט הנסיין, ביניהן: אפקט בין-חברתי, אפקט פסיכו-חברתי ואפקט "נבואה המגשימה את עצמה".
- אפקט בין חברתי - של הנסיין, גילו ומוצאו משפיעים על תוצאות המחקר. גם גילם של הנבדקים, מינם ומוצאם משפיעים על התנהגות הנסיין, ובכך משנים את סיטואציית הניסוי. במחקר שבו צולמה האינטראקציה בין נבדקים ונסיינים בני שני המינים, הראו תוצאות, כי 70% מן הנסיינים חייכו אל הנבדקות, אך רק 12% חייכו אל הנבדקים. אנו יכולים להניח כי חיוך של נסיין אל נבדק\ת עלול לשנות את תגובותיו\ה של הנבדק\ת.
- אפקט פסיכו-חברתי - תכונותיו האישיות של הנסיין משפיעות על האינטראקציה החברתית בין הנסיין לנבדק. תכונות כגון: חברותיות, חום, תוקפנות, רגישות וסמכותיות יכולות להשפיע על התוצאות שיקבל הנסיין. מסתבר, למשל, שנסיינים המפגינים חברותיות מקבלים תשובות נעימות יותר מנסיינים שאינם מפגינים חברותיות.
- אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה - בכל מחקר מדעי יש לנסיינים ציפיות מסוימות מכיוון התוצאות שהם עשויים לקבל. ציפיותיו של הנסיין יכולות להשפיע על התנהגותם של הנבדקים. אדם מנבא מאורע מסוים, הציפייה למאורע משנה את התנהגותו וכך ההסתברות שהנבואה תתגשם עולה. רוזנטל הוכיח, כי כאשר נאמר לשתי קבוצות של נסיינים (אשר היו אמורים לתת לנבדקים סדרת הוראות דומה) לצפות לתוצאות שונות, אכן התקבלו תוצאות שונות מן הקבוצות הנחקרות, בדיוק כפי שציפו הנסיינים.
- באופן דומה, סמואל ג'ורג' מורטון אסף נתונים על נפחי גולגלות בתקווה להוכיח כי הגזע הלבן נהנה ממוח גדול יותר מהגזעים הכהים יותר. הוא מדד את נפח הגולגולת באמצעות מילויה בזרעי חרדל ומדידת כמות הזרעים שהגולגולת הכילה. הוא ביצע את הניסוי בעצמו, ביודעו אלו גולגלות השתייכו ללבנים ואלו לשחורים. תוצאותיו אישרו שישנו נפח גולגלתי ממוצע של 1.425 ליטר ללבנים לעומת 1.36 בלבד לאפריקנים. מורטון חזר מאוחר יותר על הניסוי, כאשר הוא משתמש בעופרת במקום בזרעי חרדל, כשאת הניסוי מבצעים עוזרי מעבדה שלא ידעו אילו גולגלות שייכות לאיזו קבוצה. המדידה החדשה לא איתרה הבדל ממוצע כלשהו.
ראו גם