חטיבת תבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף החטיבה לקשרי חוץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חטיבת תבל
סמל החטיבה החל מ-2023
סמל החטיבה החל מ-2023
"עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם" (ירמיהו י', י"ב)
בעבר: !Aim2Engage
פרטים
כינוי יחידת 'תבל', קש"ח
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
בסיס האם מחנה אביב
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1984–הווה (כ־40 שנה)
מקים היחידה תא"ל דב שיאון
פיקוד
יחידת אם אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי
דרגת המפקד תת-אלוףתת-אלוף
מפקד נוכחי תא"ל אפי דפרין
מפקדים #מפקדי החטיבה

חטיבת 'תבל' - החטיבה לשיתופי פעולה בין לאומיים (בעבר: החטיבה לקשרי חוץ (קש"ח), באנגלית: IDF - International Cooperation Division / IDF ICD) היא יחידה של צה"ל, במסגרת אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, האחראית על קשרי צה"ל עם כוחות זרים, כוחות שמירת שלום וארגונים בין לאומיים. החטיבה מהווה סמכות מטכ"לית מקצועית לדיסיפלינת התיאום הבין לאומי וקשרי החוץ (קש"ח) ובכך, לכלל פעילות הקש"ח בשגרה ובחירום. המבנה הארגוני של החטיבה מבטא את ספקטרום העשייה הקש"חית, החל בקישור האזורי, דרך שיתוף הפעולה הבין לאומי וזאת באמצעות מטה החטיבה ותמיכה מקצועית בכלל המערך בו נכללים גופי קש"ח שונים בגופים ובזרועות צה"ל.

מאמץ קשרי החוץ הצבאי מהווה רכיב אסטרטגי ואופרטיבי משמעותי של מדינת ישראל. לצד חטיבת הקש"ח פועלים במערך הקש"ח הצבאי מטכ"לי גופי קש"ח ייעודים באגפים ובזרועות לקידום משימותיהם. המשותף לכולם – יצירת מרחב פעולה באמצעות אינטראקציה עם האחר (שותף, עמית, יריב ואף אויב) לקידום יעדי צה"ל והאינטרסים של המדינה, בשגרה, חירום, ומלחמה.

רח"ט קש"ח לשעבר, תא"ל ארז דוד מייזל

יעוד וחזון

מערך הקש"ח של צה"ל מהווה כלי לאומי. הוא מסייע להגדלת העומק האסטרטגי, לשמירת הגמישות האסטרטגית של מדינת ישראל ובעיקרו הוא אמצעי מאפשר ("מכפיל כוח מבצעי") להקרנת עוצמה וליצירת מרחב פעולה עבור צה"ל. זאת באמצעות רשת אנושית, לאומית, אזורית ובינלאומית [...] תוך חתירה מתמדת לטיוב המקצועיות והרשתיות של כלל מערך הקש"ח של צה"ל ובשיתוף פעולה הדוק עם עמיתנו בדרג הנפרס, המטכ"ל ועם קהילת החוץ, הפנים והביטחון הישראלית.

פנקס מערך קשרי החוץ (2019)
מסגרת מושגית - רעיונית לפעילות קשרי החוץ של צה"ל (מתוך ספר המורשת "חץ הדורות")

יעדיו המרכזיים של שיתוף הפעולה הצבאי - המובל על ידי חטיבת תבל:

  • הרחקת ומניעת עימותים
  • הגדלת חופש הפעולה של צה"ל
  • העמקת היחסים המיוחדים עם ארצות הברית
  • שימור היתרון האיכותי (בניין כוח, יצוא ומו"פ ביטחוני)

הסיסמה החטיבתית היא - !Aim2Engage - שאיפה מתמדת ליוזמה, יצירת מגע (engage) אנושי (ובמרומז גם צבאי, על בסיס rules of engagement), הדגשת החיוניות של השותפות (יותר מ-2), והמכוונות לאור מטרה ומתוך הקשר. כל אלה כ"אני מאמין" וכבסיס לעשיית שיתופי הפעולה הבין-לאומיים בצה"ל.

תפיסת קש"ח ושיתופי הפעולה הבין-לאומיים בצה"ל דוגלת בשותפות עם יתר שחקני קהילת החוץ הלאומית של מדינת ישראל - גופי החוץ, הצבאיים והממשלתיים, הפועלים בשיתוף מלא לקידום יעדיהם (MIDDLE - Military, Information/Intelligence, Defense, Diplomacy, Legal, Energy). סינכרון ורעות בין גופים אלו הם הערובה לתרגום פוטנציאל לפרקטיקה באמצעות מקצועיות (מימוש יתרון יחסי) ורשתיות (הפעולה המשותפת). תפיסה זו מאפשרת בהינתן "נקודת משען" היכולת "למנף את העולם" (כדברי ארכימדס).

מבנה ארגוני

החטיבה ממוקמת באגף האסטרטגיה ומעגל שלישי. תחתיה נמצאים הגופים האחראיים על הקישור בגבולות, שיתוף פעולה בין לאומי, גוף המבצעים של חטיבת תבל, מטה החטיבה ומערך התבל של צה"ל. בנוסף, החטיבה תומכת בנספחי צה"ל ברחבי העולם.

במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה", בקיץ 2020 הוכפפה חטיבת תבל לאגף אסטרטגיה ומעגל שלישי.

  • מחלקת קישור: אמונה על הקישור הצבאי למדינות השלום וכוחות שמירת השלום באזור. למחלקה שלוחות קישור בגבולות השלום (ירדן ומצרים - פעילות מול כוח המשקיפים הרב לאומי - MFO) וגבולות העימות בהם מתבצעת פעילות מול כוחות או"ם (לבנון - פעילות מול יוניפי"ל, וסוריה - פעילות מול אונדו"ף). בנוסף, מנהלת המחלקה את יחסי צה"ל עם ארגונים בין לאומיים (ארב"ל), כדוגמת הצלב האדום.
  • ענפים רגיונליים (ענף בין לאומי, תחום אזורי, ענף צפון אמריקה): אחראיים על התכנון והשליטה בכלל פעילויות שיתוף הפעולה בין צה"ל לצבאות זרים בעולם.
  • ענף אג"ם: גוף שליטה המנהג, מנהל ומתכלל את התהליך המבצעי באגף ובמטכ"ל, בנושאי הזירה הבין לאומית והאזורית. אמון על טיפול ותיאום הרבדים המבצעיים של התיאום הבין לאומי.
  • ענף מטה: הוצאת ביקורים ונסיעות לפועל, משאבי אנוש, תקשוב ולוגיסטיקה. זאת באמצעות מדורי מעבר חו"ל (הוצאת משימות צה"ל לחו"ל), פרוטוקול מטכ"ל (ארגון וביצוע ביקורים ומופעי קש"ח מטכ"ליים בארץ) ומטה האחראי לאנשי החטיבה ורציפות תפקודית בשגרה ובחירום.
  • בית הספר לדיפלומטיה צבאית (ביה"ס לדי"צ): מכשיר את אנשי קשרי החוץ בצה"ל מדרג מש"ק ועד לקורס נספחים (המיועד לקציני צה"ל ונציגי משרד הביטחון). בית הספר יוזם הכשרות, השתלמויות ואולפניות עברית ומקדם לימוד השפה האנגלית (באמצעות מורה לאנגלית) והערבית (בשיתוף פעולה עם בית הספר של מתפ"ש).
  • נספחי ההגנה: הרשת הבין לאומית של צה"ל ומשרד הביטחון הפרוסים בעולם ופועלים לקדם אינטרסי מדינת ישראל ויעדי הביטחון-צבא הלאומיים. הנספחים ברובם הם נספחי הגנה (ייצוג משימות משרד הביטחון וצה"ל) אך יש מעטים שפועלים כנספחי צה"ל בלבד בשיתוף פעולה עם נציגי משרד הביטחון. מעבר לנציגים הסדירים פועלים ארבעה נספחי הגנה במילואים (נספח מדלג או לא תושב) המתגברים את הרשת הבין לאומית הביטחונית-צבאית ומסייעים להגדלת הגמישות והעומק האסטרטגי של מדינת ישראל. רשת הנספחים הם בוגרי קורס נספחים של חטיבת תבל והפעלתם מתואמת בין צה"ל למשרד הביטחון בהובלת האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון.
  • מערך תבל: גופי קש"ח ייעודיים פועלים בזרוע היבשה, זרוע הים, זרוע האוויר והחלל, אגף כוח אדם, פיקוד העורף, אגף המבצעים, אגף התקשוב והמכללות הצבאיות. גופי הקש"ח הללו כפופים מקצועית לחטיבה, המהווה סמכות מטכ"לית בתחום שיתופי הפעולה הבין לאומיים. בנוסף, כולל המערך את פורום ראשי קש"ח (פר"ק) - ועדת הניהוג של קש"ח צה"ל.

עשיית החטיבה

בעוד הדגש הביטחוני בשנים האחרונות הושם על המבצעים ברצועת עזה, הדגש הקש"חי נמצא בחזית הצפונית. מאמצי הסדרת הקו הכחול מול לבנון נמשכו, ובמקביל, "זליגת" מלחמת האזרחים מסוריה חייבה ניהול אירועי חיכוך עם אונדוף (כוח האו"ם בסוריה) ובהמשך עם רוסיה (שחתימתה באזור גברה החל מ-2015). המב"ם (מערכה שבין המלחמות) חייבה התנהלות שוטפת של הקש"ח הצבאי בפקודת חטיבת המבצעים באמ"ץ, ובהכוונת ר' אמ"ץ. זאת בעקבות נוכחות מוגברת של כוחות זרים – ארה"ב, רוסיה אך גם צרפת, בריטניה וקנדה, ובשל הצורך בדיוק בין מאמצי הקש"ח הצבאי ליעדים המבצעיים של צה"ל. בחזית הדרומית, נוהלו מאמצי שמירת היציבות מול כוח המשקיפים הרב לאומי בסיני (הכמ"ר) (בצל ההתרחשות ברצועת עזה), וקידום הבנות עם מצרים [...] ממזרח נמשכה ותוחזקה אבטחת הגבול המשותפת עם ירדן. במקביל, קש"ח צה"ל פעל בזירה הבין לאומית לקידום יעדי צה"ל ואינטרסים לאומיים [...]

ספר המורשת "חץ הדורות"

מבין הפעילויות בהן חטיבת הקש"ח לקחה חלק בשנים האחרונות:

  • "אבן משתלבת": הקמת חומת בטון באזורים המועדים לתקיפה על הקו הכחול (בין ישראל ללבנון). היות שקיימים אזורי מחלוקת לאורך הקו, והוא מהווה מוקד עימות מול חזבאללה, אי הבנות עשויות להביא להידרדרות ואובדן חיי אדם. משום כך, מאמץ הקישור שמנהלת חטיבת הקש"ח תורם ליציבות ומאפשר את המשך העבודות. זאת על רקע מאמץ הסדרת אזורי המחלוקת בקו הכחול, במסגרת מפגש טרילטרלי (בעל שלושה צדדים) בין צה"ל (בראשות רח"ט הקש"ח), יוניפי"ל וצבא לבנון.
  • פתיחת מעבר קוניטרה: המעבר בין ישראל לסוריה נסגר בשנת 2015, בעקבות מלחמת האזרחים, וב-2018 נפתח מחדש ביוזמת חטיבת הקש"ח.
  • מבצע "מגן צפוני": נטרול מנהרות טרור התקפיות של חזבאללה החוצות את הקו הכחול בין ישראל ללבנון. המבצע היווה הזדמנות לחשוף את נוכחותו של חזבאללה בדרום לבנון, ובכך הפרת החלטות או"ם, ולדרוש מכוח האו"ם יוניפי"ל לפעול נגד ארגון הטרור.
  • סיוע בגלי השריפות: בשנת 2016 ו-2019, בעקבות גלי שריפות שפרצו ברחבי הארץ, חטיבת הקש"ח תיאמה את סיוען של מדינות רבות – ששלחו מטוסי ומסוקי כיבוי.
  • השבת גופתו של רס"ל זכריה באומל: פרי מאמצי הנספח הצבאי של צה"ל ברוסיה, בסיוע חטיבת הקש"ח.
  • גבולות השלום: במקביל להשתלבות החטיבה בפעילות המבצעית של צה"ל בגבולות בעימות בצפון הארץ, במסגרת המב"ם (מערכה בין המלחמות) כגורם מאפשר ואף כמכפיל כוח מבצעי, פעלה החטיבה עם היחידות המרחביות והמטכ"ל בגבולות השלום (ירדן - הגבול הארוך ביותר של המדינה, ומצרים - המדינה הערבית הראשונה איתה חתמה ישראל על הסכם שלום). פעילות ענפה ומקצועית שהתמקדה בסוגיית אבטחת והגנת הגבול המשותף עם שתי המדינות, סיוע למאמצים לאומיים (ובייחוד במעברי הגבול בשיתוף פעולה הדוק עם רש"ת), ותיאום משימות מבצעיות (כדוגמת כיבוי אש עם יתר שחקני קהילת החוץ הלאומית הישראלית - אנשי ה-MIDDLE).

היסטוריה

התפתחות ארגונית היסטורית של חטיבת הקש"ח (מתוך ספר המורשת "חץ הדורות")

גוף הקש"ח הראשון שהוקם בצה"ל הוא יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם) ב-1948, על רקע הגעת כוח שמירת השלום הראשון של האו"ם לארץ. בעקבות הגעת נספחים צבאיים זרים באותה השנה, הוקמה יחידת ש.מ. 9 (שירות מודיעין 9) – האמונה על הקשר עם הנספחים הזרים בארץ ונספחי צה"ל בחו"ל.

לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה מחלקת קש"ח באמ"ן – האחראית על הנספחים, סיוע למדינות אסיה ואפריקה, וקשרי חוץ מודיעיניים.

במסגרת הסכם השלום עם מצרים, הוקמה ועדה צבאית משותפת ישראלית-מצרית (1979). לאחר נסיגת צה"ל מסיני, אוחדה הוועדה על יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם), והוקמה יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז), בפיקוד תא"ל דב שיאון, תחת אג"ם (אגף המטה הכללי). היקל"ז עסקה בקישור לאו"ם ולמדינות שכנות, בעת מחלקת קש"ח עסקה בתחום שיתוף הפעולה הבין לאומי (נספחים, סיוע, מודיעין).

בשנת 1999 אוחדו מחלקת הקש"ח והיקל"ז, והוקמה חטיבת הקש"ח באמ"ץ (תא"ל דני ארדיטי). בשנת 2006 אוחדה החטיבה עם חטיבת התכנון האסטרטגי (תא"ל אודי דקל), וב-2015 הוקמה מחדש תחת אגף התכנון (תא"ל אבי פלד). בשנת 2018, הוקם רשמית מערך קשרי החוץ, סיכה מערכית הוענקה לכל המשרתים בו, והיחידה הפכה יחידת רישום עצמאית (תא"ל ארז דוד מייזל).


מפקדי החטיבה

שם תקופת כהונה ארגון החטיבה
דב שיאון 1979 - 1986 יקל"ז
אורן שחור 1986 - 1988
יקותיאל (קותי) מור 1988 - 1989
חיים יפרח 1989 - 1992
ברוך שפיגל 1992 - 1995
דודו צור 1995 - 1998
דני ארדיטי 1998 - 2002 חטיבת הקש"ח
אהוד דקל 2002 - 2004
ניצן נוריאל 2004 - 2006
אהוד דקל 2006 - 2007 החטיבה האסטרטגית
יוסי היימן 2007 - 2010
אסף אוריון 2010 - 2014
אבי פלד 2014 - 2016 חטיבת הקש"ח
ארז דוד מייזל 2016 - 2019 מערך הקש"ח
אפי דפרין 2019 - 2023
2023 - חטיבת תבל

פרויקט חץ הדורות

ערך מורחב – חץ הדורות

בשנת 2019, יזם ראש חטיבת קש"ח, תא"ל ארז דוד מייזל, את פרויקט המורשת החטיבתי "חץ הדורות", שמטרתו לשקף את תרומת קשרי החוץ הצבאיים לקידום אינטרסים לאומיים ויעדי צה"ל. זאת באמצעות אירועי קש"ח היסטוריים, המדגימים שותפות אזורית-בין לאומית, מתקופת טרום המדינה ועד ימינו.

סמל היחידה

סמל חטיבת קש"ח עד ל-2023


תחת פיקודו של תא"ל אורן שחור (1986–1988) נקבע סמל יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז): רקע צהוב, המזכיר את חולות מצרים, מסמל את הקשר המיוחד איתה; ענפי זית הם סמל השלום; במרכז, גלובוס ומנורה. בשנת 1999, ירשה את הסמל חטיבת הקש"ח.

סיכת מערך הקש"ח

בשנת 2018, הוענקה לכלל המשרתים במערך סיכה מערכית[1].

בשנת 2021, הוענקה סיכה נוספת, סיכה אגפית, מכיוון שהחטיבה נכללת באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי.

סמל חטיבת 'תבל'

בינואר 2023 שונה שמה של החטיבה מחטיבת קש"ח לחטיבת 'תבל' לשיתופי פעולה בין לאומיים[2]. בהתאם, שונה סמליל החטיבה: רקע כחול, המסמל את הזירה הבינלאומית; שלושה חצים - מאמצי השת"פ בשלושת המעגלים (המקומי, האזורי והבינלאומי); החיצים מייצרים את מנורת שבעת הקנים - סמל המדינה; ענף הזית מסמל את הדיפלומטיה הצבאית; את הסמל מקיף שרוך הנספח המוזהב, חוד החנית של מאמצי הדיפלומטיה הצבאית ברחבי העולם.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבת תבל בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36244582חטיבת תבל