החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין
 | |
| תקופת הפעילות | 22 בפברואר 1969 – הווה (55 שנים) |
|---|---|
| אפיון | ארגון טרור, מפלגה פוליטית |
| אידאולוגיות | מרקסיזם-לניניזם-מאואיזם, לאומיות פלסטינית |
| נוצרה מתוך | החזית העממית לשחרור פלסטין |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל רדיקלי |
החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (בערבית: الجبهة الديمقراطية لتحرير فلسطين - אלג'בהה אלדימֻקרטיה לתחריר פלסטין) הוא ארגון טרור פלסטיני-קומוניסטי, שהתפצל מהחזית העממית ב-22 בפברואר 1969, בין השאר משום שהתנגד לביצוע פיגועי ראווה המוניים, שכן אלה עלולים ליצור דעת קהל שלילית כלפי המאבק הפלסטיני.
אידאולוגיה
הארגון הוא בעל אידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית ורואה ברוב המשטרים במזרח התיכון משטרים ריאקציונריים, שיש להדיחם ולהקים תחתיהם משטרים מהפכניים-סוציאליסטיים. הארגון מאמין כי האינטרסים הפלסטיניים יושגו רק באמצעות מהפכה סוציאליסטית, ופעיליו אף ניסו להקים בתחילת שנות ה-70 סובייטים וקולחוזים בצפון ירדן.
במהלך השנים ביטא הארגון עמדות מדיניות מתונות יחסית לשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים, אף שבשנות ה-70 לא בחל בהרג מכוון ובטרור כלפי אזרחים. יחד עם דבקותו במאבק המזוין, הוא רואה את המשא-ומתן כאפשרות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ב-1969 הציעו מנהיגיו להקים מדינה פלסטינית דמוקרטית ועממית שבה יוכלו היהודים לפתח את תרבותם, אך לא את לאומיותם. מטרתה המוצהרת של החזית היא "להקים דמוקרטיה עממית פלסטינית שבה יהודים וערבים יוכלו לחיות ללא אפליה ולפתח את תרבותם הלאומית".
בראש הארגון עומד המזכיר הכללי נאיף חוואתמה, היושב בסוריה יחד עם בכירים נוספים. מספר הפעילים נאמד ב-500 והם פזורים בסוריה, לבנון ושטחי יהודה והשומרון וחבל עזה. הארגון מקבל תמיכה מסוריה, וכן מקבל מימון מארגונים ומתורמים פרטיים במדינות ערב. בעבר קיבל סיוע גם מלוב, ואנשיו התאמנו בברית המועצות ובקובה. בשנות ה-70 יצר הארגון קשרים עם תנועות מהפכניות וגורמים מרקסיסטיים ברחבי העולם ואף בישראל (למשל עם קבוצת דרך הניצוץ ועם ארגון מצפן).
קייס עבד אל-כרים, בין המנהיגים הבולטים של הארגון דוגל בפתרון המדינה האחת.
פעילות טרור
החל מ-1973 הארגון ביצע פיגועי ירי, הנחת מטעני חבלה וחדירות מהגבול. הפיגוע הזכור ביותר הוא אסון מעלות (15 במאי 1974, יום העצמאות ה-26 של ישראל), שבמהלכו חדרו מחבלים מלבנון לישראל והשתלטו על בית ספר במעלות תוך שהם לוקחים בני ערובה רבים. ב-19 בנובמבר 1974 השתלט על בניין מגורים בבית שאן וגרם ל-4 הרוגים, וב-13 בנובמבר 1975 פוצץ עגלת תופת בירושלים וגרם ל-7 הרוגים.
בשלהי שנות ה-80 נוצר קרע בשורות הארגון בין אלה שדגלו בהמשך המאבק המזוין בישראל לבין אלה שצידדו במשא-ומתן. מאז הקמתו התנגד הארגון לפיגועי טרור מחוץ לישראל וגינה את התקפות החזית העממית לשחרור פלסטין על מטוסים. למרות התנגדותו להסכמי אוסלו, נמנע החזית הדמוקרטית מלפעול נגד ישראל עד האינתיפאדה השנייה, ובספטמבר 1999 אף הביע הארגון נכונות להשתתף בניהול משא-ומתן עם ישראל על הסדר קבע. חודש לאחר מכן הסירה מחלקת המדינה של ארצות הברית את הארגון מרשימת ארגוני הטרור הזרים.
באוקטובר 2023 הודיע ארגון הטרור כי מחבליו השתתפו במעשי הטבח בעוטף עזה[1].
פעולות צבאיות
האינתיפאדה השנייה
במהלך האינתיפאדה השנייה, חזרה חוליות הטרור של הזרוע הצבאית של הארגון, "גדודי ההתנגדות הלאומית" (אנ'), לפעול נגד כוחות צה"ל וישראלים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר ברצועת עזה, ובאזורי שכם ורמאללה. ב-25 באוגוסט 2001 התקיף הארגון מוצב של צה"ל ברצועת עזה וגרם ל-3 הרוגים ול-7 פצועים. באותה תקופה נעצרה בעיסאוויה חוליה של שישה חברי החזית הדמוקרטית שהואשמו בירי על ניידת משטרה שנסעה בכביש למעלה אדומים ב-29 ביולי 2001[2]. במהלך שנת 2002 ביצעה חוליה של החזית הדמוקרטית שאורגנה על ידי הייתם ענתרי, שוטר במשטרה הפלסטינית, וחומשה על ידי אברהים עא קאדר מחמוד אבו חיג'לה, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית מטעם החזית הדמוקרטית, ירי לעבר רכבים באזור בית אל ותכנון של פעולות נגד אנשי צבא ישראליים. באחת הפעולות, שניים מחברי החוליה נתפסו על ידי הרשות הפלסטינית ואבו חיג'לה דאג לשחרורם עוד באותו יום. הייתם ענתרי ואבו חיג'לה נעצרו על ידי השב"כ לקראת סוף שנת 2002[3]. בדצמבר 2003, נהרגו 4 אזרחים ישראלים ונפצעו עשרות בפיגוע התאבדות בצומת גהה, אשר לטענת צה"ל בוצע על ידי מחבל שנשלח על ידי וג'די עזמי סבתי-ג'ודה, ראש החזית הדמוקרטית בשכם[4].
ב-15 באפריל 2008 חוסל איברהים עלבה, ראש ארגון החזית הדמוקרטית בצפון רצועת עזה, אשר היה מעורב בירי רקטות לעבר שטח ישראל וארגון חוליות מחבלים שניסו לחדור לישראל[5]. במהלך מבצע עופרת יצוקה, עצר צה"ל פעיל של החזית הדמוקרטית שהיה מעורב בירי רקטות נגד ישראל ואחסן בביתו אמצעי לחימה[6].
לאחר פיגועי 11 בספטמבר נתקבלה הודעה אנונימית לעיתון באבו דאבי שהחזית הדמוקרטית עומדת מאחורי התקיפות, אולם אנשי הארגון הכחישו זאת באופן גורף והתפיסה המקובלת היום היא שאין להם קשר לפיגועים אלו, הנוגדים את דרך הפעולה של הארגון[7].
לאחר האינתיפאדה השנייה
עיקר פעילות הזרוע הצבאית של הארגון מתבצעת בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. באזורי יו"ש פעילי הזרוע מבצעים פיגועים כנגד מטרות ישראליות ומשתתפים באירועי הפרות סדר, יידוי אבנים וירי לעבר כוחות הביטחון הפועלים בשטחים. בנוסף, פעילי הזרוע הצבאית ברצועה משתתפים באופן כמעט קבוע בסבבים מול ישראל. פעילות זאת באה לידי ביטוי בירי תלול מסלול לעבר מדינת ישראל[8].
ראו גם
- האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני - מפלגה שפרשה ממפלגת החזית הדמוקרטית בשנת 1990.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין- בג"ץ 765/88, בלאל שכשיר נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (הקישור אינו פעיל)
- החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ גם פעילים של הזרוע הצבאית של החזית הדמוקרטית משתתפים בלחימה בתוך שטח ישראל, באתר אבו עלי אקספרס, 7 באוקטובר 2023
- ^ אפרת וייס, נעצרה חולייה של החזית הדמוקרטית בירושלים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2001
- ^ ראש החזית הדמוקרטית ברמאללה הודה במהלך חקירתו בהכוונת פעילות צבאית שכללה ביצוע פיגועים כנגד יעדים אזרחיים וצבאיים באזור רמאללה, 23 בפברואר 2003, אתר משרד ראש הממשלה
- ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, עזה: מחבל שחה אל חופי ישראל ונורה למוות, באתר ynet, 10 בנובמבר 2004
- ^ עלי ואקד, עזה: חוסל ראש הזרוע הצבאית בחזית הדמוקרטית, באתר ynet, 15 באפריל 2008
- ^ עמ"ם 886/10 ואיל עבדאללה עתאמנה נ' מדינת ישראל, ניתן ב־2 במרץ 2010
- ^ Statement on the Air Attacks in New York and Washington, D.C., the International Socialist Organization, September 12, 2001
- ^ كتائب المقاومة الوطنية - قوات الشهيد عمر القاسم, Telegram
37376962החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין