הוריה סימה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוריה סימה, כראש התנועה הלגיונרית וסגן ראש ממשלת רומניה באוקטובר 1940

הוריה סימה (רומנית: Horia Sima‏; 3 ביולי 1907 - 25 במאי 1993), מנהיגה השני והאחרון של תנועת הלגיונרים הרומנית.

סימה נולד בכפר מנדרה (Mândra) שבנפת פגרש (Făgăraş), ברומניה. בין השנים 1926 ל-1936 היה סטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת בוקרשט, ולאחר מכן עבד כמורה לפילוסופיה בבית ספר תיכון. כבר בשנת 1927 היה חבר התנועה הלגיונרית, ובשנת 1935, כאשר מנהיג הארגון יצר את המחוזות, מונה להיות אחראי על אזור באנאט.

בשנת 1938, בבית הכלא ברומניה, נרצחו בפקודת המלך מנהיג התנועה הלגיונרית קורנליו זליה קודריאנו ועוד קבוצה ממנהיגי התנועה. יתר מנהיגי התנועה, כולל הוריה סימה, נמלטו לגרמניה, שם התארגנה הנהגה החדשה והוריה סימה קיבל לתחום אחריותו את הקשר עם רומניה.

ביום 21 בספטמבר 1939, קבוצת לגיונרים רומנים, בהנהגת הוריה סימה שחזר לשם כך לרומניה, רצחה את ראש ממשלת רומניה באותו זמן, ארמנד קלינסקו. בינואר 1940, הוריה סימה, ששב לגרמניה, קיבל את הנהגת התנועה הלגיונרית, יחד עם "קונסטנטין פפנצ'ה". במאי אותה שנה הוריה סימה יחד עם קבוצת לגיונרים גנב את הגבול בין יוגוסלביה ובין רומניה, אך נעצר בכפר קרוב לגבול והועבר תחת משמר כבד לבוקרשט. לאחר חקירות ממושכות הוא שוחרר.

יון אנטונסקו, שתפס את השלטון ברומניה, קרא לתנועה הלגיונרית לשתף פעולה בהנהגת המדינה והוריה סימה, שמונה להיות מנהיגה, התמנה לסגן נשיא מועצת השרים, שני בבכירותו רק לאנטונסקו עצמו. התנועה הלגיונרית החלה במסע טרור נגד מתנגדיה ורודפיה בעבר וכנגד יהודי רומניה. המסע הגיע לשיאו במרד גלוי נגד הוראותיו של אנטונסקו.

בזמן מרד הלגיונרים בינואר 1941, אנטונסקו העמיד ברירה להיטלר לבחור בינו לבין תנועת הלגיונרים, וכאשר היטלר העדיף את אנטונסקו, החליט זה להפריד בין התנועה הלגיונרית ובין הממשל. בהשפעת היטלר הותר לסימה לעזוב את רומניה לגרמניה שם נעצר, אך בזמן ששהה בגרמניה נשפט בהיעדרו ברומניה ונידון למוות, זאת על מנת להבטיח את אי חזרתו.

ב-1942 ברח לאיטליה אך שם נתפס והוחזר לגרמניה.

באוגוסט 1944 החליפה רומניה צד במלחמת העולם השנייה וחברה אל בעלות הברית. סימה שוחרר ממעצרו, ובווינה עסק בבניית ממשלת בובות רומנית וצבא מתנדבים רומנים, פרו-נאצים. עם התקרבות הצבא האדום לווינה נמלט סימה מהעיר והשתמש בשם יוזף ובר (Josef Weber).

בשנת 1946, ברומניה, שוב נשפט סימה בהיעדרו, בבית הדין העממי ונידון למוות בשנית.

לאחר המלחמה חי הוריה סימה בפריז, באיטליה ולבסוף בספרד של פרנקו, שם לימד באוניברסיטת ברצלונה. בזמן שחי מחוץ לרומניה המשיך בפעילות פוליטית אנטי קומוניסטית בקרב הפזורה הרומנית. הוא נפטר במדריד ונקבר שם לצד אשתו אלוירה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הוריה סימה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0