הוראת שפה משולבת תכנים
הוראת שפה משולבת תכנים (באנגלית: Content and Language Integrated Learning - CLIL) היא שיטת לימוד שפה דרך לימוד תוכן. העיקרון המרכזי בשיטה הוא שניתן להגיע לתוצאות חיוביות - הן בלימוד שפה, והן בלימוד תחום דעת - דרך השילוב בין שניהם. דוגמה לשימוש ב-CLIL יכולה להיות, למשל: כיתה בבית-ספר באיטליה, שבה התלמידים לומדים גאוגרפיה (תחום דעת) בשיעור המתנהל כולו בשפה האנגלית (שפה זרה\שנייה). החל מתחילת המאה ה-21 ניתן לראות אימוץ משמעותי של השיטה במגוון מערכות חינוך, לרבות באירופה.
אטימולוגיה
המונח CLIL[1] מתייחס ללמידה משולבת של שפה ותוכן (באנגלית – ראשי תיבות של: Content and Language Integrated Learning). הוא נוצר בשנת 1994 על ידי דייוויד מארש ואן מאליירס כמתודולוגיה דומה אבל לא זהה ל'היטמעות בשפה' (Language Immersion) ו'הוראה מבוססת תוכן' (Content Based Instruction). זוהי גישה ללימוד תוכן באמצעות שפה נוספת (זרה או שנייה), באמצעותה נלמדים גם הנושא וגם השפה. הרעיון של תומכיה היה ליצור "מונח מטרייה" הכולל צורות שונות של שימוש בשפה כאמצעי הוראה.
הגישה עצמה
גישת CLIL מבוססת ביסודה על עקרונות מתודולוגיים שפותחו בעקבות מחקר על היטמעות בשפה (Language Immersion).
ל-CLIL יש שתי מטרות עיקריות:
- מטרת התוכן: ללמוד על נושא מתחום דעת כלשהו
- מטרה לשונית: לשלוט במבנים לשוניים, סוגי שיח וסוגות שונות של טקסטים
שתי המטרות מתאחדות וכתוצאה מכך התלמיד מועשר בידע מגוון שקודם לכן לא היה באמתחתו, מעבר ללימוד השפה.
ברוב השימושים בגישה, נדרש ידע סף בשפה עבור התלמיד. מעבר לכך, הכישורים הנדרשים מהתלמיד הם: למקם את הנושא בהקשר רחב יותר, לדעת לזהות סוגי טקסטים שונים, לזהות מקורות, אוצר מילים, להבין את ההבדל בין תיאור לחוות דעת ועוד. יש מקום לשפה הראשונה במהלך השיעורים, בעיקר בתחילת הדרך, כל עוד השימוש בשפת היעד עולה עם הזמן.[2]
מכיוון ש-CLIL נחשב מונח מטרייה, בספרות המקצועית יש כמה מודלי-רצף (continuum models) שנעים בין הגישה החזקה לגישה החלשה:
- חמישה סוגים של CLIL: היטמעות מוחלטת, היטמעות חלקית, קורסי מקצעות, שיעורי שפה המבוססים על יחידות תמטיות, ושיעורי שפה עם שימוש רב בתוכן[3][4]
- שלושה סוגים של CLIL: היטמעות חלקית, מודולרי לפי נושא (subject-led) ומודולרי לפי שפה (language-led)[5][4]
- שני סוגים של CLIL: שיעורים על פי מקצוע, על ידי מורים למקצועות; ושיעורים על פי שפה, על ידי מורים לשפות[6][4]
מסגרת קונצפטואלית בשם 4C פותחה על ידי דו קויל[7] כדי לתת בסיס לרעיון ש-CLIL מורכב מחלקים שונים, אך חשובים, שמחוברים ותורמים ללמידה מוצלחת:
- תוכן (Content)
- קוגניציה (Cognition)
- תקשורת (Communication)
- תרבות (Culture)
מבחינת המורה, יש יתרון בכך שהגישה יכולה להרחיב את נושאי הלימוד בהם עוסק המורה, ופותחת לו אפשרות ללמד כל נושא שירצה (בתנאי שיהיה בשפת היעד). מאידך, לפעמים המורים לא בטוחים שיש להם את הידע הנדרש על מנת שיוכלו ללמד תחומים מגוונים בשפה האנגלית. המענה של השיטה לבעיה זו, הוא שהמורים אינם נדרשים להיות מומחים בכל התחומים - גם המורה לומד תוך כדי התהליך. יש ממצאים המוראים ששיתוף פעולה בין מורים לשפות ומורים לתוכן, עשויים לתרום להצלחת הגישה.[8]
תגובות ואימוץ באירופה
גישה מהסוג הזה זוהתה על ידי הנציבות האירופיות כחשובה מאוד מכיוון ש: "כך ניתן לספק הזדמנויות יעילות לתלמידים להשתמש במיומנויות השפה החדשות שלהם עכשיו, במקום ללמוד אותם עכשיו לשימוש מאוחר יותר. זה פותח דלתות בשפות עבור מגוון רחב של לומדים, מסייע בטיפוח ביטחון עצמי בקרב לומדים צעירים וכאלה שלא הגיבו היטב להוראת שפה פורמלית בחינוך כללי. בנוסף, הגישה מספקת חשיפה לשפה מבלי לדרוש תוספת זמן בתוכנית הלימודים, דבר אשר יסייע במיוחד בסביבת למידה מקצועית".[9] גישה זו כוללת לימוד מקצועות כמו היסטוריה, גאוגרפיה ועוד, באמצעות שפה נוספת (לרוב, השפה הנוספת היא אנגלית[10]). הגישה יכולה להיות מאוד מוצלחת בשיפור הלמידה של שפות ונושאים אחרים, ובפיתוח גישה חיובית של עשייה בקרב לומדים צעירים, כלפיי עצמם כלומדי שפה. כתוצאה מכך, הוחלט בנציבות האירופיות לקדם הכשרת מורים "על מנת לחזק יכולות שפתיות בכלל, ועל מנת לקדם הוראה של מקצועות לא-שפתיים בשפות זרות".[11] באופן כללי, הנציבות האירופית שמה דגש על השיטה מאז 1995 במאמץ לקדם אותה, כפי שנזכר במסמכי המדיניות (ב-1995, 2003, 2005 ו-2008).[2]
מחקרים רבים בדקו את התוצאות של לימוד שפה בשיטה זו. באיטליה למשל, נבדקו בתי ספר באזור טרנטינו - אלטו אדיג'ה מ-2003 עד 2006. לפי הממצאים, הייתה הצלחה עם השיטה כאשר מערכת החינוך תמכה במורים ופעלה בהתאם לקוי היסוד של השיטה הספיציפית באיטליה.[12] בנוסף, כשמשווים את כישורי הדיבור של תלמידים בתוכניות רגילות לעומת תוכניות CLIL, נמצאה רמה גבוהה יותר בקרב תלמידים בקבוצה האחרונה.[10]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Do Coyle, Philip Hood, David Marsh, Content and Language Integrated Learning, Cambridge University Press, 2010
- Peeter Mehisto, David Marsh, María Jesús Frigols, Uncovering CLIL: Content and Language Integrated Learning in Bilingual and Multilingual Education, Macmillan, 2008
קישורים חיצוניים
- אתר של ECLIL
- ראיון של דייוויד מארש, יוטיוב
- אתר של הנציבות האירופית על CLIL בבתי ספר אירופאיים
- מסמך לאומי ומדריך על CLIL, על ידי The Languages Company ב-2009
הערות שוליים
- ^ CLIL, TeachingEnglish | British Council | BBC
- ^ 2.0 2.1 Ioannou Georgiou, Sophie, Reviewing the puzzle of CLIL, Elt Journal, 2012, Vol. 66(4), pp.495-504
- ^ Ball, P.: 2009, Does CLIL work?, in D. Hill and P. Alan (eds.), The Best of Both Worlds?: International Perspectives on CLIL. (32-43). Norwich Institute for Language Education, Norwich.
- ^ 4.0 4.1 4.2 Makoto Ikeda, Does CLIL Work for Japanese Secondary School Students?, International CLIL Research Journal, Vol 2 (1(, 2013
- ^ Bentley, K.: 2010, The TKT Course: CLIL Module. Cambridge University Press, Cambridge
- ^ Dale, L. and Tanner, R.: 2012, CLIL Activities: A Resource for Subject and Language Teachers. Cambridge University Press, Cambridge.
- ^ Coyle, D. (2005) Developing CLIL: Towards a Theory of Practice, APAC Monograph 6, APAC, Barcelon
- ^ Keith Kelly, Collaboration between language teachers and subject teachers, Teaching English, 2015
- ^ Commission Of The European Communities Promoting Language Learning and Linguistic Diversity: An Action Plan 2004 – 2006
- ^ 10.0 10.1 Christiane Dalton-Puffer, Content-and-Language Integrated Learning: From Practice to Principles?, Annual Review of Applied Linguistics (2011), 31, 182-204
- ^ Journal of the European Union Council Resolution of 21 November 2008 on a European strategy for multilingualism
- ^ A Model for Quality CLIL Provision,Sandra Lucietto, International CLIL Research Journal Vol 1 (1) 2008
28985313הוראת שפה משולבת תכנים