הוראצי גינצבורג
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
הוראצי (נפתלי הרץ) גינצבורג (ברוסית: Гора́ций О́сипович Ги́нцбург; 8 בפברואר 1833, זבניגורודקה, פלך קייב – 2 במרץ 1909, סנקט פטרבורג) היה איש עסקים ובנקאי, נדבן ופעיל ציבור יהודי רוסי, בעל תואר ברון.
עסקיו
הוראצי גינצבורג היה בנו של יוסף גינצבורג שייסד יחד עם הוראציו ובנו השני, אוריה, את בנק "יוסף יווזל גינצבורג" בסנקט פטרבורג, עם סניף בפריז. עקב קרבתה של משפחת גינצבורג למשפחת רוטשילד, כבר בשנת 1860 הבנק היה לאחד הגדולים באימפריה הרוסית.
בשנים 1872–1868 ניהל גינצבורג כספים של הדוכס הגדול של הסן ומונה על ידו לקונסול כללי ברוסיה (הייתה זו הפעם הראשונה בה הסכים השלטון הצארי למינוי יהודי לתפקיד רם מעלה שכזה).
ב-1878 בתקופת מלחמת רוסיה-טורקיה הלווה לממשלה הרוסית 10 מיליון רובלים (להשוואה סכום זהה להלוואה מבנק ממלכתי).
אחרי שב-1892 הבנק "יוסף יווזל גינצבורג" נקלע לקשיים, הוראציו גינצבורג הפנה את עסקיו לתחום כריית זהב. הוא רכש שליטה על אחד ממכרות הזהב הגדולים בסיביר על גדות נהר לנה. הוראציו גינצבורג ובניו שלטו על מספר חברות כרייה נוספות.
אחרי מותו, בשנת 1912, אירעה התקוממות כורים, ההנהלה התפטרה, והמשפחה יצאה מעסקי כרייה. בשנת 1914 הגיע ההון של משפחת גינצבורג לכ-25 מיליון רובלים. תחומי עיסוקם היו: מסחר, בנקאות, כריית זהב וייצור סוכר. ב-1917 עזבה משפחת גינצבורג את רוסיה והיגרה לצרפת.
פעילות ציבורית ונדבנות
הוראציו גינצבורג פעל רבות למען זכויות יהודי רוסיה ונגד גזירות ממשלת הצאר.
זמן קצר לפני רצח אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, השיגו שמואל פוליאקוב, ברון הוראציו גינצבורג וניקולאיי בקשט אישור מלכותי להקים "אגודה לעבודה במלאכה ובחקלאות" (אורט - Организация Ремесленного Труда ОРТ). אשר לימים הפכה לרשת אורט עולמי. האגודה שמה לה למטרה להעניק ליהודי רוסיה בתחום המושב ידע ויכולות במקצועות שונים כדי לשפר את מצבם הכלכלי.
לאחר רצח אלכסנדר השני, ב-1 במרץ 1881, והפוגרומים של הסופות בנגב, ארגנו פוליאקוב והורציו גינצבורג, באוגוסט 1881, את הוועידה הראשונה של נציגים מכל הקהילות היהודיות של האימפריה הרוסית. מטרת הוועידה הייתה למצוא דרך פעולה נכונה ליהודי רוסיה.
ב-1887 הוא הוזמן כמומחה לוועדה ממשלתית בראשות הרוזן פאלן להסדרת חקיקה בנושא מעמד וזכויות יהודים באימפריה.
עד ל-1892 היה חבר מועצת העיר סנט-פטרסבורג, שנה בה אסרו על יהודים להיבחר למועצות.
משנת 1893 הוראציו גינצבורג היה ראש הנהלת יק"א ברוסיה. בין השנים 1878-1909 הוראציו גינצבורג היה יושב ראש חברת מרבי השכלה והתורם העיקרי שלה.
ברון גינצבורג ביחד עם שמואל פוליאקוב תרם את רוב הכסף לבניית בית הכנסת קורל הגדול בסנקט פטרבורג. ביוזמתו וביוזמת אביו הוקמה קהילה יהודית בסנקט פטרבורג והם היו ראשי הקהילה לאורך שנים.
ברון גינצבורג השתתף בהקמת מכון לארכיאלוגיה ומכון לרפואה ניסויית בסנקט פטרבורג.
רבים מאנשי הרוח הרוסים היו באי ביתו, ביניהם איוון טורגנייב, ולדימיר סטאסוב, מיכאיל סלטיקוב-שצ'דרין, אנטון רובינשטיין וליאופולד אאואר. הפילוסוף ולדימיר סולוביוב היה חברו הקרוב.
על שם הוראציו גינצבורג נקראה משלחת אתנוגרפית לחקר קהילות יהודיות בפודוליה וווהלין בשנים 1914-1911 שמומנה על ידי בנו ולדימיר ושבראשותה עמד ש. אנ-סקי.
תואר אצולה
בשנת 1870 קיבל הוראציו גינצבורג מידי הדוכס הגדול של הסן לודוויג השלישי (אחיה של אשת הקיסר הרוסי) את התואר 'ברון'. ב-1879 קיבל אישור מיוחד של הצאר להשתמש בתואר זה בתחומי האימפריה הרוסית ולהוריש אותו לצאצאיו, הודות לתרומה שהעניקה המשפחה לרוסיה.
בשנת 1889 להוראציו גינצבורג הוענקה דרגה רביעית לפי טבלת הדרגות האזרחיות שוות ערך לגנרל בצבא.
שלט אצולה
שלט מחולק לארבעה רבעים, כאשר ברבע הראשון והרביעי נמצאת יד מכופפת קלות המחזיקה דגל, ברבע השני והשלישי מצוירת כוורת טבעית על הגבהה עם שלוש דבורות. שלט מעוטר בכתר ברונים, מעל הכתר נמצאת קסדה מעוטרת בכתר אצולה וציצה בדמות אייל זקוף ופונה ימינה. התומכים: אריה ואייל העומדים על קרונשטיין שכולל את הסלוגן בלטינית - "LABOREMUS" ("נעמול").
משפחה
הוראציו גינצבורג היה נשוי לבת דודתו חנה רוזנברג (אמה ליאונור אלקה רוזנברג הייתה אחות של יוסף גינצבורג). לזוג היו 11 ילדים - שלוש בנות ושמונה בנים.
בנים:
- דוד - חוקר ספרות, מזרחן, אספן ספרים יהודים עתיקים, נדבן ופעיל ציבורי
- אלכסנדר משה - היה נשוי לרוזה לבית בנקאיים ידועים ורבורג
- אברהם אלפרד
- וולדימיר זאב וולף - היה נשוי לקלרה בת של תעשיין ידוע אליעזר ברודסקי מקייב
- מרדכי מקסימליאן (מרק)
- בניימין פייר (פטר) - היה נשוי ליבונה לבית Deutsch de la Meurthe, בתם אלינה הייתה אשת פילוסוף ישעיה ברלין
- גבריאל יעקב
- יצחק דמיטרי
בנות:
- לואיזה - הייתה נשואה ליוסף ששון ממשפחה מפורסמת Sassoon
- מתילדה - הייתה נשואה ל-Ludwig Ritter von Gutmann בן של דוד רייטר פון גוטמן, איש עסקים ונדבן יהודי אוסטרי שקיבל תואר אצולה.
- שרה אנה
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, גינצבורג, ברון נפתלי הערץ, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמודים 21–22, באתר HebrewBooks
- משפחת גינצבורג, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- המָלְווים לחצר אימפרטור עיתון "קומרסנט" ברוסית
