הוצאת שטיבל
הוצאת א. י. שטיבֶּל הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה במוסקבה בשנת 1917 על ידי הסוחר והנדבן היהודי-פולני אברהם יוסף שטיבל (אי"ש; 1885–1946).[1]
היסטוריה
אברהם יוסף שטיבל התעשר כסוחר עורות, ובהיותו חובב ספרות וחובב עברית החליט להשקיע את הונו בהקמת הוצאת ספרים שתוציא לאור ספרים בעברית בלבד; מעשה בלתי כלכלי באותה עת, כאשר קוראי עברית היו מעטים יחסית. הוא גייס עבור ההוצאה מתרגמים, בהם חיים נחמן ביאליק, דוד שמעוני ודוד פרישמן שתרגמו עבורו לעברית את מיטב ספרות העולם (ספרי דוסטויבסקי, טולסטוי, היינה, אוסקר ויילד, רבינדרנת טאגור ועוד). ד"ר שאול טשרניחובסקי תרגם מיוונית ומאשורית-בבלית דרך גרמנית[2]. בהמשך פעילותו הוציא לאור גם את כתב העת העברי "התקופה" בעריכת שמעון ראבידוביץ', את סדרת חוברות השירה "מקלט" וכן ספרות עברית מקורית, למשל מאת חיים הזז, יעקב שטיינברג, דב קמחי, יצחק למדן ועוד. פסח גינזבורג, שהועסק כמתרגם של ההוצאה, נקלע לסקנדינביה בעת מלחמת העולם הראשונה, כשהיה בדרכו להגר לאמריקה. בשל המצור הימי הגרמני לא יכול לעזוב את נורווגיה, ולמד את שפתהּ, וכך הפך לחלוץ תרגום ספרות סקנדינבית לעברית והפך את ההוצאה למובילה עולמית בתחום הספרות הסקנדינבית על ידי הוצאת ספרי קנוט המסון, סיגביורן אובסטפלדר, הנריק איבסן והנס כריסטיאן אנדרסן.
שטיבל פתח סניפים בערים תל אביב, ורשה, ברלין וניו יורק. בשנת 1924 נקלעה ההוצאה לקשיים, ואברהם שטיבל מינה את נחום טברסקי למנהלהּ בארץ ישראל. בשנת 1929 התאחדו סניפי ההוצאה, ומרכזה מוקם בתל אביב.
בשנת 1933 הוקמה הוצאת "שם" (ראשי תיבות של "שטיבל" ו"מצפה") כאיחוד בין הוצאת שטיבל והוצאת מצפה של יהושע צ'צ'יק, מרדכי ניומן ויוסף שרברק (הוצאת י' שרברק) להוצאת ספרות ילדים. השותפות התפרקה ב-1935.
בשנת 1939 הועברה הבעלות המלאה על ההוצאה לידי נחום טברסקי. אברהם יוסף שטיבל נפטר ב-1946, וההוצאה המשיכה לפעול עד סוף שנות ה-40.
יוסף חיים ברנר כתב בשנת תרע"ט (1919) רשימה בעיתון "הפועל הצעיר" (תחת הכינוי "בר יוחאי"), שבה תיאר את מפעלו של א"י שטיבל:
אין אני מכיר את אברהם יוסף שטיבל פנים. לא ראיתי אותו מעולם ולא שמעתי את קולו... אם יש איזו מעשי-נסים בחזיון שטיבל, כלומר בצירוף המשונה של בעל-כסף ומוקיר ספרות עברית, הנה במעשיו של שטיבל אין כל חידות: הוא, סוחר-העורות הפשוט, מתוך שנפשו היא נאצלה, הרי הוא, כר' שמואל הנגיד בשעתו, מקדיש את אונו והונו להרמת קרן הספרות, שהוא קורא, הספרות הנוגעת לנפשו... שטיבל יעשה איזה דבר בשביל ספרותנו – בזה כמעט שאנו בטוחים. לפי ההתחלה רואים, שהוא עשה יעשה, בכל אופן! אבל לנו אין זה מספיק. אנחנו היינו רוצים, שהוא יעמוד על מרום-תעודתו, שהוא לא יהיה רק בעל-פקדון סתם, נותן-כסף, כי אם מבסס בכספו הוצאת-ספרים עברית יסודית... "הוצאת-שטיבל", אחריותך גדולה!
— י"ח ברנר, מִתּוֹךְ הַפִּנְקָס (א. י.שטיבל), "הוצאת הפועל הצעיר", סיון תרע"ט
ואכן, ברנר תרגם את "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי עבור הוצאת שטיבל בוורשה, וב-1930 החלו ספריו לצאת בהוצאת שטיבל.
לקריאה נוספת
- דניה עמיחי-מיכלין, אהבת אי"ש – אברהם יוסף שטיבל, ירושלים: מוסד ביאליק, 2000.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון כץ, כעבור תקופה: קצת זכרונות למלאת עשר שנים ל"הוצאת שטיבל": I. המרכז ה"עברי" במוסקבה, הצפירה, 28 בינואר 1927, ב. ההכנות להוצאת ירחון עברי גדול במוסקבה בשנת 1917, הצפירה, 11 בפברואר 1927, ג. בואו של דוד פרישמאן למוסקבה על-פי הזמנתו של שטיבל, הצפירה, 18 בפברואר 1927, ד. על איליאס בתרגומו של טשרניחובסקי ותקוניו של פרישמאן, הצפירה, 25 בפברואר 1927, ה. הימים הקשים ל"הוצאת שטיבל" ולספרות העברית ברוסיה הסוביטית, הצפירה, 4 במרץ 1927, ו., הצפירה, 11 במרץ 1927
הערות שוליים
- ^ אברהם יוסף שטיבל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"; דוד תדהר (עורך), "אברהם יוסף שטיבל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3582.
- ^ זיוה גולן, חביבה יונאי, "שאול טשרניחובסקי- ביבליוגרפיה", אוניברסיטת תל אביב, בית הספר למדעי היהדות ע"ש רוזנברג, מכון כץ לחקר הספרות העברית, תשמ"א, עמוד 4