הומוציסטאין
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר מקורות שיבססו את הכתוב בערך וצורך במכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר מקורות שיבססו את הכתוב בערך וצורך במכלולזציה. |
|
| |||
הומוציסטאין (Homocysteine) היא חומצת אמינו הדומה במבנה שלה לחומצת האמינו ציסטאין. הומוציסטאין מכיל קבוצת מתילן (-CH2-) נוספת לפני קבוצת התיול (-SH).
הומוציסטאין משמש בתא כחומר מוצא לסינתזה של חומצות האמינו מתיונין וציסטאין, המשמשות כאבני בניין לחלבונים ולכן חיוניות לייצור רקמות החיבור, השלד, העור, השיער והציפורניים, לצמיחה ולהתפתחות תקינה. תהליך הייצור של הציסטאין והמתיונין מחייב פעילות משולבת של שלושה ויטמינים ממשפחת ה-B: חומצה פולית, ויטמין B12 (ציאנוקובלמין) וויטמין B6 (פירידוקסין). במצב של חסר באחד מהם, התהליך נעצר ורמת ההומוציסטאין בדם עולה.
השפעות על הבריאות
רמות גבוהות של הומוציסטאין נקשרו במשך השנים למספר מחלות, אלא שלא נמצאה הוכחה מספקת לתועלת בהורדת הרמות הגבוהות. זה כולל העדר הוכחה במניעת מחלות לב[1].גם לא אלה שכוללות מחלות כליה.[2][3]. הוכחה אפשרית, אך לא החלטית באוטם שריר הלב[4]. ובריאות העצם[5]. רמה גבוהה בדם של הומוציסטאין מהווה גורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם, בהן: מחלת לב כלילית (תעוקת לב, התקף לב), שבץ מוחי פגיעה בכלי דם הקפיים ומחלות של קרישיות ורידית. אלא שמסתבר שאיננה גורם סיכון חשוב כמו גורמי סיכון אחרים כמו יתר כולסטרול, עישון, סוכרת ויתר לחץ דם, ולכן אין המלצה קלינית להוריד רמות הומוציסטאין כדי למנוע מחלות לב.
עודף בהומוציסטאין
ברמות גבוהות, ההומוציסטאין הוא בעל תכונות רעילות ופוגע בתאי האנדותל – התאים היוצרים את השכבה הפנימית של כלי הדם, שלהם תפקיד חשוב בהגנה על כלי הדם. תאים אלה מפרישים חומרים האחראים ליכולת של כלי הדם להתרחב, מונעים תהליך של דלקת בתוך דפנות כלי הדם, מונעים התגבשות של טסיות הדם ויצירת קרישי דם ומשפרים את זרימת הדם.
פגיעה בתפקוד תאי האנדותל גורמת לעלייה בקרישיות הדם ולהאצת תהליך הדלקת בדפנות כלי הדם, שהוא השלב הראשון בתהליך טרשת העורקים, המוביל בסופו של דבר לחסימת כלי הדם ולמחלות לב. בנוסף, עודף בהומוציסטאין מגביר את תהליך החמצון של הכולסטרול "הרע" (LDL) ושל שומנים אחרים, וכתוצאה מכך הופך אותם למזיקים. כל זה גורם להרס של תאים, ובטווח הארוך, להתהוות מחלות כגון סוכרת, מחלות כלי דם, לב ואירועים מוחיים, מחלות אוטואימוניות כגון קוליטיס כיבית וקרוהן, מחלת אלצהיימר, סרטן ועוד.
במחקרים אפידמיולוגים נמצא שגם עלייה מתונה ברמת ההומוציסטאין בדם קשורה לפגיעה בתפקוד האנדותל, למחלות לב וכלי דם ולמחלות נוספות (מקורות 1-5). המחקרים הראו שאנשים שרמות ההומוציסטאין שלהם גבוהות מ-15 מיקרומולר נמצאים בסיכון גבוה למחלת לב. מחקרים נוספים הראו שיתר הומוציסטאין הוא גורם עצמאי לתמותה (מקורות 6), ובעיקר בקרב חולים בסוכרת מסוג 2.
אמצעים למניעת עודף בהומוציסטאין
הדרך הטובה ביותר למניעה היא באמצעות אכילת ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים[דרוש מקור], דגים ובשר טריים[דרוש מקור], והימנעות ככל האפשר ממזונות מעובדים, משומרים וקפואים[דרוש מקור], וכאלה המבוססים על קמח לבן, אורז לבן, סוכר ושמני טרנס. במדינות כמו צרפת, ספרד ויפן, שבהן התזונה בריאה יותר – התזונה הים תיכונית או היפנית, רמות ההומוציסטאין נמוכות יחסית ועומדות על 7-8 מיקרומולר ושיעור התמותה ממחלות כלי דם ולב נמוך. לעומת זאת, במדינות כפינלנד, סקוטלנד, נורווגיה וגרמניה, שבהן לא צורכים די פירות וירקות טריים ודגנים מלאים, רמות ההומוציסטאין הממוצעות עומדות על 10-11 ושיעור תמותה ממחלות לב וכלי דם גבוה.
טיפול
טיפול מתן שילוב של חומצה פולית, ויטמין B12 וויטמין B6 כתוספי תזונה מפחית את רמות ההומוציסטאין בדם (מקורות 7-9). ואולם, שני מחקרים גדולים שפורסמו ב-2006[6] מצאו כי למרות שמתן תוספים אלו הפחית משמעותית את רמות ההומוציסטאין, הסיכון להתקף לב חוזר לא פחת (מקורות 7-8). עדויות מחקריות אלו מעידות כי הפחתת רמות ההומוציסטאין אינה מתקנת במהירות נזקים מבניים לעורקים שכבר קיימים. עם זאת, במחקר ה-HOPE- 2 נמצאה הפחתה יחסית של 24% בסיכון לשבץ מוחי אפילו בקרב חולים שכבר סבלו מפגיעה בעורקים (מקורות 8). סקירת מחקרים שהתפרסמה ב-Lancet) 2007 - מקורות 9) הראתה אף היא כי נטילת חומצה פולית מפחיתה משמעותית את הסיכון לשבץ באמצעות הפחתת רמות ההומוציסטאין. על פי הסקירה, שכללה שמונה מחקרים, תוספת של חומצה פולית מפחיתה את הסיכון לשבץ ב-18%. עוד נמצא, כי היתרון בצריכת החומצה הפולית גדל במשך הזמן, ובתוך שלוש שנים, שיעור ההפחתה בסיכון לשבץ הגיע ל-29%. המחקר אף הראה כי הפחתת הרמות של ההומוציסטאין בגוף ביותר מ-20% מובילה להפחתה של 23% בסיכון לשבץ.
גורמי חסר
החוסר בהומוציסטאין נובע משלושה גורמים: תזונה, תורשה ומחלות הגורמות לליקויים בספיגת הוויטמינים. תהליכי עיבוד המזון גורמים להרס של הוויטמינים, וכתוצאה מכך לחסר גבולי אצל רבים באוכלוסייה. גם לא מעט מחלות הגורמות לליקויי ספיגה, כגון קרוהן, צליאק ואולקוס, עלולות להוביל לחסר משמעותי בוויטמינים ולעודף בהומוציסטאין. בנוסף, קיימים לא מעט גורמים תורשתיים המובילים לרמות מוגברות של הומוציסטאין. השכיח ביותר מביניהם הוא הפגם בגן של האנזים MTHFR. פגם זה הוא המוטציה הגנטית השכיחה ביותר הידועה, והוא מתרחש בכ-15% מן האוכלוסייה.
הרמות התקינות
הרמות התקינות של ההומציסטאין שונות בגילאים שונים. אצל ילדים, הרמות התקינות הן 4-6 מיקרומולר (מיקרו מול לליטר – יחידת ריכוז למדידת חומרים שונים בדם). אצל מתבגרים ומבוגרים בני 20-40, הרמות התקינות עומדות על 6-8 מיקרומולר, ובגיל 40 לערך הן עומדות על 10-12 מיקרומולר ועולות בשיעור של 1 מיקרומולר לעשור. אצל נשים רמות ההומוציסטאין נמוכות יותר באופן יחסי לגברים בגיל זהה עד לגיל המעבר, ואז הרמות עולות והופכות זהות לאלה של הגברים באותו גיל.
לקריאה נוספת
- Bostom AG et al. (1999) Nonfasting plasma total homocysteine levels and stroke incidence in elderly persons: the Framingham Study. Ann Intern Med, 131(5).
- Wald DS, Law M, Morris JK. (2002) Homocysteine and cardiovascular disease; evidence on causality from a meta-analysis. BMJ, 325(7374).
- Boushey CJ, Beresford SA, Omenn GS, Motulsky AG. A quantitative assessment of plasma homocysteine as a risk factor for vascular disease. Probable benefits of increasing folic acid intakes. JAMA. 1995;274:1049-57.
- Omenn GS, Beresford SA, Motulsky AG. Preventing coronary heart disease: B vitamins and homocysteine [Editorial]. Circulation. 1998;97:421-4.
- Alfthan G, Pekkanen J, Jauhiainen M, Pitkaniemi J, Karvonen M, Tuomilehto J, et al. Relation of serum homocysteine and lipoprotein(a) concentrations to atherosclerotic disease in a prospective Finnish population based study. Atherosclerosis. 1994;106:9-19.
- Hoogeveen EK et al. (2000) Hyperhomocysteinemia increases risk of death, especially in type 2 diabetes: 5-year follow-up of the Hoorn Study. Circulation, 101(13).
- Kaare Harald Bønaa et al. (2006). Homocysteine Lowering and Cardiovascular Events after Acute Myocardial Infarction. NEJM. Volume 354:1578-1588.
- E Lonn et al. (2006). (2006) "Homocysteine Lowering with Folic Acid and B Vitamins in Vascular Disease". N Engl J Med.
- 26. Wang X, Qin X, Demirtas H, Li J, Mao G, Huo Y, Sun N, Liu L, Xu X. Efficacy of folic acid supplementation in stroke prevention: a meta-analysis. The Lancet - Vol. 369, Issue 9576, 02 June 2007, Pages 1876-1882.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Martí-Carvajal AJ, Solà I, Lathyris D, Salanti G (2009). Martí-Carvajal, Arturo J. ed. "Homocysteine lowering interventions for preventing cardiovascular events". Cochrane Database Syst Rev (4): CD006612. doi:10.1002/14651858.CD006612.pub2. PMID 19821378.
- ^ Martí-Carvajal, AJ; Solà, I; Lathyris, D; Salanti, G (2009-10-07). "Homocysteine lowering interventions for preventing cardiovascular events.". Cochrane database of systematic reviews (Online) (4): CD006612. doi:10.1002/14651858.CD006612.pub2. PMID 19821378.
- ^ Jardine, MJ; Kang, A; Zoungas, S; Navaneethan, SD; Ninomiya, T; Nigwekar, SU; Gallagher, MP; Cass, A; Strippoli, G; Perkovic, V (2012-06-13). "The effect of folic acid based homocysteine lowering on cardiovascular events in people with kidney disease: systematic review and meta-analysis.". BMJ (Clinical research ed.) 344: e3533. PMC 3374481. PMID 22695899.
- ^ Vizzardi, E; Bonadei, I; Zanini, G; Frattini, S; Fiorina, C; Raddino, R; Dei Cas, L (2009 Jan). "Homocysteine and heart failure: an overview.". Recent patents on cardiovascular drug discovery 4 (1): 15–21. PMID 19149701
- ^ Ahmadieh, H; Arabi, A (2011 Oct). "Vitamins and bone health: beyond calcium and vitamin D.". Nutrition Reviews 69 (10): 584–98. doi:10.1111/j.1753-4887.2011.00372.x. PMID 21967159.
- ^ The Norwegian Vitamin Trial - NORVIT, ו-The Heart OutcomesThe Heart Outcomes Prevention Evaluation (HOPE) 2 Investigators
25409299הומוציסטאין