ההסכמה הקטנה
ההסכמה הקטנה או האנטנטה הקטנה (על משקל ההסכמה הלבבית) הייתה ברית בין צ'כוסלובקיה, ממלכת יוגוסלביה ורומניה.
ההסכמה הקטנה נוצרה בשנים 1920-1921 ביוזמת המדינאי הצ'כי אדווארד בנש והופנתה כנגד הונגריה ושאיפותיה לשינוי גבולותיה עם מדינות ההסכמה הקטנה. בנות הברית התנגדו לשובו לשלטון של בית הבסבורג ונתמכו על ידי צרפת שחתמה על בריתות נפרדות עם כל אחת ממדינות ההסכמה הקטנה. (ב-25 בינואר 1924 עם צ'כוסלובקיה).
התחלת ברית זו צוינה ב-14 באוגוסט 1920 על ידי החתימה בבלגרד של ההסכם ל"ברית הגנתית" בין צ'כוסלובקיה ובין "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים", לימים ממלכת יוגוסלביה. ב-23 באפריל 1921 נחתם בבוקרשט הסכם דומה בין צ'כוסלובקיה ובין רומניה. הברית הושלמה ב-7 ביוני 1921 על ידי חתימה בבלגרד של הסכם בין רומניה ובין ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. סוכם בשנת 1929 על "מסמך כללי לפיוס, בוררות ולהסדר משפטי" בין שלוש חברות הברית והוא נחתם בבלגרד ב-29 במאי 1929.[1] מאמציו של שר החוץ הרומני ניקולאה טיטולסקו הביאו לניסיון לחזק את הברית על ידי חתימה בז'נבה ב-16 בפברואר 1933 על "ברית ארגונית".
ההסכמה הקטנה פעלה בתיאום עם ההסכמה הבלקנית. הברית החלה להתפורר בשנת 1936 והתפרקה סופית בשנת 1938 בעקבות הסכם מינכן כשהערבות הצרפתית לגבולות צ'כוסלובקיה לא יושמה. בשנת 1939 צ'כוסלובקיה נמחקה לחלוטין מעל המפה. בשנת 1941 בא גם תורה של ממלכת יוגוסלביה שפורקה על ידי הכובשים הגרמנים בברית עם הונגריה, איטליה ובולגריה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
22223839ההסכמה הקטנה