הדחיפה של פארדו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הדחיפה של פארדו הייתה תמרון אווירי שבוצע על ידי קפטן בוב פארדו (באנגלית: John R. "Bob" Pardo) וסרן סטיב ויין במטרה לדחוף את מטוס הפנטום של בן הזוג שלהם שנפגע קשות במסגרת מבצע רעם מתגלגל במהלך מלחמת וייטנאם[1].

היסטוריה

מטוס פנטום F-4D של כנף 8 בבסיס חיל האוויר התאילנדי

מבנה של זוג מטוסי פנטום F-4D מטייסת הקרב 433 של כנף הקרב 8 בבסיס אובון של חיל האוויר התאילנדי המלכותי ונשלח לתקיפת מפעל פלדה בצפון וייטנאם, צפונית להאנוי במרץ, 1967. הטייסים במבנה היו קפטן בוב פארדו שטס יחד עם סרן סטיב ויין ובן המבנה שלו קפטן ארל אמאן, שטס יחד עם סרן רוברט יוטון.

ב-10 במרץ 1967, השמים היו נקיים לטובת ביצוע יעף הפצצה, אך שני מטוסי הפנטום F-4 2 נפגעו מאש נ"מ. המטוס של אמאן ספג את הפגיעה הקשה יותר. מכל הדלק שלו נפגע והוא החל לאבד דלק במהירות. לא היה לו מספיק דלק כדי לבצע תדלוק אווירי מעל לאוס.

כדי למנוע את נטישתם של אמאן ויוטון מעל שטח אויב, פארדו החליט לנסות לדחוף את המטוס[2]. ראשית, ניסו פארדו וויין לדחוף את המטוס באמצעות תא המצנח של המטוס הפגוע, אך זרימה טורבולנטית חיבלה במאמציהם.

וו עצירה של מטוס פנטום 2 F-4C אמריקאי

בניסיון השני, פארדו וויין ניסו להשתמש בוו העצירה של אמאן כדי לדחוף את המטוס. הפנטום עוצב במקור כמטוס של חיל הים, כך שהיה מצויד בוו עצירה כבד על מנת לנחות על נושאות מטוסים. אמאן הוריד את וו העצירה שלו ופארדו טס מאחוריו עד שהוו היה מול החלק הקדמי של החופה של פארדו. אמאן כיבה את שני מנועי ה-J79 שלו. פעולת ההצלה צלחה - שיעור השקיעה פחת משמעותית. על פארדו היה להמשיך ולייצב את מיקום מטוסו, כאשר וו העצירה החליק מהחופה בכל 15 עד 30 שניות. בנוסף, פארדו התמודד עם אש באחד ממנועיו שלו ולבסוף כיבה אותו. במשך 10 הדקות שנותרו לטיסה, פארדו השתמש במנועו היחיד כדי להנמיך באיטיות את שני המטוסים.

המטוסים הגיעו למרחב האווירי של לאוס בגובה 6,000 רגל (1,800 מטר), כאשר הדלק הולך ואוזל מהמטוס של פארדו הדוחף את מטוסו של אמאן לאורך כמעט 88 מייל[3]. בפוטנציאל הנוכחי, נותרו להם כ-2 דקות טיסה[2]. הצוותים בשני המטוסים נטשו את מטוסיהם בבטחה, התחמקו מלכידה מעל שטח אויב ונאספו על ידי מסוקי חילוץ[4].

בתחילה, פארדו וויין ננזפו על כך שלא הצילו את מטוסם[4]. אולם ב-1989, הצבא בחן מחדש את המקרה והעניק לפארדו ולוויין את עיטור כוכב הכסף על הפעולה, כמעט שני עשורים לאחר שארעה[5][1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 John L. Frisbee,Valor: Pardo's Push, מגזין חיל האוויר האמריקאי, אוקטובר 1996
  2. ^ 2.0 2.1 Steve Smith,[1], הדחיפה של פארדו, דצמבר 1996, פורסם על ידי חיל האוויר האמריקאי
  3. ^ American Heroes: Pilots of Rolling Thunder,[2], הדחיפה של פארדו, 5 במרץ 2009, Fox News
  4. ^ 4.0 4.1 Boeing,Pardo's Push, Boeing, 14 בדצמבר 2008
  5. ^ Davies, Peter E.,[3], ע"מ 43, 2004, Osprey Publishing, isbn: 978-1-84176-656-0
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25241027הדחיפה של פארדו