הבנק המרכזי של קוריאה הצפונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית בנק מרכזי ריקה.

הבנק המרכזי של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (בקוריאנית: 조선민주주의인민공화국중앙은행) הוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של קוריאה הצפונית, האחראי על הנפקת המטבע של המדינה, וון צפון-קוריאני.

הבנק הוקם בתאריך 6 בדצמבר 1947, והוא כפוף להוראות הקבינט של קוריאה הצפונית.

הבנק המרכזי מפעיל למעלה מ-220 סניפים ברחבי קוריאה הצפונית, וכן מנפיק כרטיס חיוב עצמאי בשם צ'ונסונג (Chŏnsŏng).[1]

נשיא הבנק החל משנת 2014 הוא קים צ'ון ג'יון,[2] אשר החליף את פאק ריונג-צ'ון.[3]

היסטוריה

ב-15 בפברואר 1946, בתקופת הכיבוש הצבאי הסובייטי בקוריאה (לאחר תום מלחמת העולם השנייה ותום תקופת הכיבוש היפני בקוריאה), הכריזו השלטונות הסובייטים על הקמת הבנק המרכזי של קוריאה הצפונית, שאמור היה להיות תחת שליטת הצבא הסובייטי.[4] עם זאת, הבנק נכשל בהשגת מטרותיו בתקופה זו, כאשר ועדת המעבר הצפון-קוריאנית (שנועדה לקבל את השליטה במדינה עם תום תקופת הכיבוש הסובייטי) בחרה שלא לשתף פעולה עם הבנק, ובמקום זאת להשתמש בשירותיו של בנק החקלאים, שפעל במדינה בתקופה זו.

ב-6 בדצמבר 1947, ובמסגרת רפורמה כלכלית מקיפה, אוחד בנק החקלאים עם הבנק המרכזי, במטרה להבטיח פיקוח צמוד יותר מטעם ועדת המעבר הצפון-קוריאנית על המצב המוניטרי במדינה.[5] 

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Frank, Ruediger (6 באפריל 2017). "Consumerism in North Korea: The Kwangbok Area Shopping Center". 38 North. U.S.-Korea Institute, Johns Hopkins University School of Advanced International Studies. נבדק ב-10 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "State leadership bodies elected". The Pyongyang Times. 12 באפריל 2014. נבדק ב-3 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "North Korean Economy Watch & Central Bank".
  4. ^ McCune, George M. (2007). Korea Today. READ BOOKS. p. 193. ISBN 978-1-4067-2764-7.
  5. ^ McCune, 2007, p. 195.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0