הבליץ על קובנטרי
הבליץ על קובנטרי הוא הכינוי שניתן לסדרת הפצצות של מטוסי הלופטוואפה הגרמנים על העיר קובנטרי בבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. קובנטרי, שהייתה עיר תעשייתית ובה מפעלי נשק, ספגה מספר הפצצות במהלך המלחמה, כאשר הכבדה ביותר התרחשה ב-14 בנובמבר 1940.
העיר קובנטרי במלחמת העולם השנייה
העיר קובנטרי הייתה עיר תעשייתית כבר מזמן המהפכה התעשייתית בבריטניה ושכנו בה כבר מהמאה ה-19 מפעלי מתכת גדולים. המפעלים בקובנטרי ייצרו מכוניות, אופניים, מנועי מטוסים ומאז 1900 גם תחמושת. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוסבו מפעלים רבים בקובנטרי למפעלי נשק וקובנטרי הפכה לאחד ממרכזי התעשייה הצבאית החשובים בבריטניה. בקובנטרי יוצרו בזמן מלחמת העולם הראשונה 25% ממספר המטוסים שיוצרו בבריטניה כולה. כמו ערים תעשייתיות אחרות שהתפתחו במהירות במהפכה התעשייתית, בקובנטרי מפעלי התעשייה ובתי המגורים היו באותם האזורים, אם כי בין מלחמות העולם הוקמו בקובנטרי שכונות מגורים מרוחקות מאזורי התעשייה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בקובנטרי 238,000 איש שחלק גדול מהם עבדו במפעלי התעשייה שייצרו בין השאר נשק רב. היותה של קובנטרי מרכז לייצור נשק הפכה אותה ליעד מובהק של הפצצה אסטרטגית.
הפצצות מוקדמות על העיר
לאחר סיום המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה בניצחון גרמני בשנת 1940 החל חיל האוויר הגרמני (הלופטוואפה) לבצע הפצצות אסטרטגיות על ערי בריטניה. הידועה מבין ההפצצות הללו היא הבליץ על לונדון שהחל בספטמבר של אותה השנה. תקיפות אוויריות אלו והמאבק הבריטי כנגדם מכונים הקרב על בריטניה. עיקר ההפצצות על אזורים אזרחיים נערכו על לונדון, אך גם ערים נוספות, בעיקר ערים תעשייתיות, סבלו מהפצצות.
בין אוגוסט לאוקטובר 1940 נערכו 17 הפצצות על קובנטרי בהן נהרגו בסך הכל 176 בני אדם ונפצעו כ-680. משקלן הכולל של הפצצות שהוטל על קובנטרי בתקופה זו היה 198 טון. על מאורע שאירע בזמן הפצצות אלו בו פינה חבלן בשם סנדי קמפבל פצצה תוך סיכון עצמי רב, הוענק לו עיטור צלב ג'ורג'.
הפצצת ה-14 בנובמבר
ב-14 בנובמבר נערכה ההפצצה הקשה ביותר על קובנטרי. מבצע הפצצה גדול ממדים של הלופטוואפה שנקרא: "מבצע סונטה לאור ירח" (על שם הסונטה הידועה של לודוויג ואן בטהובן והעובדה שליל ההפצצה היה ליל ירח מלא), בו השתתפו יותר מ-500 מטוסי הפצצה גרמניים, בעיקר מסוג היינקל He 111, יצא לפועל ומטרתו הפצצת קובנטרי. המבצע נערך פחות משבוע לאחר שמטוסי חיל האוויר המלכותי הטילו פצצות על מינכן וכנראה כנקמה על כך.[1] מטרת המבצע הייתה השמדת מפעלי התעשייה של קובנטרי והיה ברור שדבר זה ייעשה במחיר גבוה של חיי אדם.
מטוסי הלופטוואפה הוכוונו אל קובנטרי בעזרת טכנולוגיה חדשה. אל המטרה נשלחו שתי קרני רדיו כאשר לכל אחת מהן צליל מיוחד אותו הייתה מסוגלת לזהות מערכת שהותקנה במטוס. לכל אחת מקרני הרדיו היה צליל משלה והטייסים שטסו בין שתי הקרניים יכלו לשמוע אם הם סוטים מן המסלול. שתי הקרניים התלכדו מעל המטרה וכאשר הגיע מטוס אל נקודת התלכדות הקרניים השתנה הצליל והטייס ידע שכעת זה הזמן להטיל את הפצצות.[2] למודיעין הבריטי היה מידע על טכנולוגיה זו של הגרמנים ועל פי איתור הקרניים ששודרו על ידי הגרמנים הם ידעו שמטרת ההפצצה היא קובנטרי כבר כמה שעות לפני ההפצצה, אך הבריטים כשלו בניסיונם לשבש את הקרניים.[2]
כוחות ההגנה האווירית סביב קובנטרי היו דלים. היו סביבה רק 24 תותחים נגד מטוסים מסוג "3.7 ו-12 תותחים מסוג בופורס 40 מ"מ.[3] התותחים הללו ירו למעלה מ-6,700 פגזים אך הם לא היו יעילים. מתוך מעט יותר מ-500 המטוסים שנשלחו לקובנטרי הגיעו כ-450 ורק אחד הופל בוודאות על ידי ההגנה האווירית.
בשעה 19:00 בערב נשמעה אזעקה בקובנטרי, וב-19:20 הגיע הגל הראשון של המטוסים הגרמניים, שהפציץ בעיקר מבני תשתיות (חשמל, מים, גז וטלפון). עשר דקות מאוחר יותר החלו להגיע מטוסים נוספים שהפילו בעיקר פצצות תבערה. בשעה 20:00 בערך נפגעה קתדרלת קובנטרי מפצצת תבערה והחלה לבעור. צוותי כיבוי אש הצליחו להשתלט על שרפה זו אך מאוחר יותר במהלך הלילה היא נפגעה שוב והגג שלה קרס. בעיר השתוללו יותר מ-200 שרפות גדולות בעקבות ההפצצות וכוחות כיבוי האש התקשו לתת להן מענה, גם מפני שרשתות הטלפון קרסו ולא ניתן היה לדווח היכן יש שרפות. ההתקפה הגיעה לשיאה בסביבות חצות ובשעה 2:00 לפנות בוקר נגמרה התחמושת של תותחי הנ"מ בסביבת העיר והמטוסים הגרמניים המשיכו להטיל פצצות באין מפריע.[1] ההפצצות המשיכו עד לפנות בוקר והסתיימו רק מעט אחרי 5:00 בבוקר. אזעקת הרגעה נשמעה ב-6:15 של ה-15 בנובמבר.
תוצאות ההפצצה היו הרסניות, כשני שלישים מבנייני העיר נפגעו ויותר מ-4,300 מבנים נהרסו כליל. ההערכה היא שמספר ההרוגים בהפצצת ה-14 בנובמבר הוא 568, ועוד 863 נפצעו קשה ו-393 קל, אך אין בנמצא נתונים מאומתים. כשליש ממפעלי התעשייה בעיר נהרסו כליל, שליש נוסף ניזקו באופן קשה והשאר ספגו פגיעות קלות. בין המפעלים היו מפעלי נשק רבים אך הפגיעה במאמץ המלחמתי הייתה זמנית בלבד, זאת מפני שחלק מהמפעלים הועברו עוד לפני כן לפאתי העיר ובשל עבודות השיקום המאומצות. בסך הכול הוטלו על קובנטרי בבליץ כ-500 טון של חומר נפץ ו-36,000 פצצות תבערה.
הפצצות מאוחרות יותר
קובנטרי הופצצה עוד מספר פעמים לאחר הפצצת ה-14 בנובמבר, אך שאר ההפצצות היו קלות יותר. פשיטות גדולות נערכו באפריל 1941 כאשר בשתי גיחות הפצצה, אחת ב-8 ואחת ב-10 לחודש הופצצה קובנטרי על ידי יותר מ-230 מטוסים גרמניים. בשתי תקיפות אלו נהרגו יותר מ-450 בני אדם. ההפצצה האחרונה על העיר הייתה באוגוסט 1942. בסך הכול הופצצה קובנטרי 41 פעמים במהלך המלחמה ונשמעה בה אזעקה 373 פעמים. מספר ההרוגים הכולל בקובנטרי במהלך המלחמה הוא 1,236, כמה מן המתים בהפצצות על העיר לא זוהו מעולם.[1]
האם הוקרבה קובנטרי?
בספר בשם "אולטרה סודי" משנת 1974 שחיבר פרדריק ויליאם ווינטרבות'ם שהיה קצין קישור של אולטרה במלחמת העולם השנייה נטען כי היה דיווח מוקדם על תוכנית הפצצת קובנטרי ב-14 בנובמבר. לטענת ווינטרבות'ם פיענוח של קוד אניגמה על ידי הקבוצה בבלצ'לי פארק העיד על תוכניות הגרמנים להפציץ את קובנטרי מספר ימים לפני ההפצצה. הידיעות על כך הגיעו אל ווינסטון צ'רצ'יל אלא שהוא החליט לגנוז אותן כדי שלא לחשוף את העובדה שמדעניו פיצחו את קוד האניגמה. לטענת ווינטרבות'ם צ'רצ'יל החליט באופן מודע להפקיר את קובנטרי להפצצות הגרמנים ולא עשה דבר כדי לנסות להגן עליה. על פי תאוריה זו לצ'רצ'יל היה זמן מספיק כדי לפנות את העיר או לתגבר באופן משמעותי את ההגנה האווירית סביבה, אלא שמעשים מסוג זה היו מעוררים את חשדם של הגרמנים ופוגעים ביתרון המודיעיני הבריטי. תאוריה זו זכתה לחיזוק מצד ויליאם סטפנסון המפקד הכללי של מודיעין בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. תאוריה זו הפכה לסמל לחשיבותו של ביטחון מידע[2] וגם תעודת גנאי לצ'רצ'יל שלכאורה זלזל בחיי אדם.
תאוריה זו נסתרה כבר לאחר הפצתה על ידי אנשים אחרים מקבוצת אולטרה, שטענו כי לא היה מידע מוקדם על ההפצצה. היסטוריונים שחקרו את המודיעין הבריטי ואת הלופטוואפה שללו גם הם את התאוריה הזו. מסתבר שיורט מידע מפיענוח הקוד הגרמני על מבצע הפצצה גדול שמתוכנן אך לא היה כל מידע על מועד ההתקפה או על מטרתה. ב-4 בנובמבר נתפס טייס גרמני שידע לספר על מבצע מתוכנן בשם "סונטה לאור ירח" שמטרתו קובנטרי או ברמינגהאם, מתוך הנחה ששם המבצע מעיד על היותו בליל ירח מלא היה ניתן להסיק על התאריך המשוער שלו. ב-11 בנובמבר פוענחה תכתובת אניגמה לפיה מתוכנן מבצע גדול והטייסים יוכוונו אל המטרות באמצעות גלי רדיו. ראשי המודיעין הבריטי חשבו שמטרת המבצע תהייה דווקא לונדון, זאת בגלל ניתוח שגוי של מפה גרמנית שנלקחה שלל. מידע נוסף שהתגלה בידי המודיעין הבריטי שלושה ימים לפני ההפצצה ויכול היה לרמז שמטרת מבצע "סונטה לאור ירח" היא קובנטרי לא זכה להתייחסות ממשית. מידע חד משמעי המעיד על כך שקובנטרי תופצץ ב-14 לחודש הגיע רק ביום ה-14 עצמו ב-15:00 בצהריים כאשר אותרו גלי הרדיו הגרמניים והסתבר שהם מצטלבים מעל קובנטרי. בשלב זה, ארבע שעות בלבד לפני תחילת המתקפה, לא היה ניתן לעשות דבר חוץ מלהורות לכוחות ההצלה בעיר להיכנס לכוננות.[2]
צ'רצ'יל כלל לא ידע שההתקפה תהיה על קובנטרי עד לאחר שההתקפה כבר החלה. הוא היה בטוח שההתקפה תהייה על לונדון וחיכה על גגו של משרד האוויריה בלונדון למטוסים הגרמניים.[2]
קובנטרי ודרזדן
תאוריה נוספת הקשורה להפצצת קובנטרי היא שהפצצת דרזדן בשנת 1945 הייתה חסרת ערך צבאי ונעשתה רק כנקמה אישית של צ'רצ'יל בגרמנים על הפצצת קובנטרי. תאוריה זו מתבססת על סיפור בדוי לפיו צ'רצ'יל נשאל מדוע יש להפציץ את דרזדן המלאה באזרחים כשהמלחמה כבר הוכרעה וענה במילה אחת: "קובנטרי". אולם, על אף שניתן לראות בהפצצת דרזדן פעולת נקמה בגרמנים, לא נראה שהיא נעשתה דווקא בעקבות הפצצת קובנטרי. זאת מפני שהפצצת דרזדן נעשתה גם על ידי חיל האוויר האמריקאי והעובדה שעברו 5 שנים בין שתי ההפצצות. על כל פנים, בין הערים קובנטרי ודרזדן קיימת ברית ערים תאומות.
בעקבות הבליץ
כתגמול להפצצת קובנטרי ביצעה בריטניה בדצמבר 1940 את מבצע אביגיל רחל בו הופצצה העיר מנהיים בגרמניה. ב-16 בנובמבר 1940, יומיים לאחר ההפצצה על קובנטרי ביקר בעיר המלך ג'ורג' השישי לאות הזדהות ובהמשך ביקר בעיר גם ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל.
יותר מ-800 מהרוגי הבליץ על קובנטרי נקברו בקבר אחים בבית הקברות רואד בלונדון רובם נהרגו בבליץ של ה-14 בנובמבר 1940 ובבליץ של אפריל 1941. הקבורה ההמונית הראשונה בקבר אחים זה נערכה ב-20 בנובמבר 1940.
לאחר המלחמה הוקמה וועדה בראשות ויליאם רוטס שעסקה בשיקום העיר. השיקום נעשה על פי תוכנית אדריכלית של האדריכל דונלד גיבסון, שהציע ליצור מחדש את מרכז העיר ולבנות בו מדרחוב ומרכז קניות מודרני.
הנצחה
מוקד ההנצחה העיקרי לבליץ בקובנטרי הוא בקתדרלת קובנטרי. באמור, הקתדרלה העתיקה של קובנטרי, שנבנתה במאה ה-14, נפגעה קשות בהפצצה של ה-14 בנובמבר. לאחר המלחמה הוחלט להשאיר את הריסות הקתדרלה הישנה כאתר זיכרון ולבנות בצידה קתדרלה חדשה ומודרנית בתכנונו של באזיל ספנס. אבן הפינה לקתדרלה החדשה הונחה ב-23 במרץ 1956 על ידי המלכה אליזבת השנייה והמבנה הושלם בשנת 1962.
חנוכת והקדשת הקתדרלה נערכה ב-25 במאי 1962 בנוכחות המלכה אליזבת השנייה. לכבוד חנוכת הקתדרלה נתבקש המלחין בנג'מין בריטן לכתוב יצירה חדשה שתבוצע במאורע חגיגי זה. הוא כתב את "רקוויאם המלחמה", יצירה אנטי מלחמתית בהיקף גדול המורכבת ממיסת הרקוויאם בשילוב עם שירים אנטי מלחמתיים של המשורר וילפרד אוון. רקוויאם המלחמה בוצע לראשונה בקתדרלה חמישה ימים לאחר חנוכתה, ב-30 במאי.
שטח הקתדרלה הישנה משמש כאתר זיכרון ונמצא בו קבר של אזרח אלמוני שנהרג בבליץ. בעת פינוי ההריסות מן הקתדרלה לקח ראש הכנסייה ריצ'רד הווארד שלושה מסמרים מן הגג של הקתדרלה ההרוסה ויצר מהם צלב. מאז נוצרו כ-160 צלבים המורכבים משלושה מסמרים שנלקחו מהריסות קתדרלת קובנטרי הראשונה והם מופצים ברחבי העולם כסמל לשלום ולפיוס. צלב כזה נתרם לכנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם בברלין שנהרסה גם היא בהפצצות בעלות הברית ונבנתה מחדש.
קישורים חיצוניים
- ד"ר יגאל שפי, הסיפור שלא היה על הפצצת קובנטרי, מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון 48, 2007, עמ' 14–15.
- דף אינטרנט ובו שמות חללי הבליץ על קובנטרי, זכרונות הניצולים ומידע נוסף על הבליץ. (באנגלית)
- תיאור הבליץ ומידע אודותיו באתר CWN. (באנגלית)
הערות שוליים
24051938הבליץ על קובנטרי