הבלטה
הבלטה (Priming) היא תאוריה מחקרית במדעי המדינה ותקשורת, שלפיה גופי תקשורת מבליטים סוגי ידיעות או נתונים שונים על פני סוגי ידיעות או נתונים אחרים, ועל ידי כך מקבעים תפיסות עולם בדבר החשיבות שבכל נושא סיקור. כאשר אמצעי התקשורת מבליטים אירוע או אישיות פוליטית בסדר היום הם מסבים את תשומת לב הציבור לסוגיות מסוימות ועל כן הם משנים את הסטנדרטים המקוריים לפיהם בני האדם נוטים להעריך אירועים או אישים.
ראשיתו של המחקר
המחקר ביחס שבין אמצעי התקשורת ואופן הסיקור וההבלטה שלהם החל להתפתח באמצע שנות השמונים. בתקופה זו החלו לזהות את חשיבותה של התקשורת ככלי המשמש סוכן המעביר את תוכן האירועים, וכן מפרש את חשיבותם והשפעותיהם. תשתיתו של מחקר ההבלטה מצוי כבר בשנות השבעים, בתאוריות פסיכולוגיות וקוגניטיביות על התכנים שבני האדם צורכים. מחקרים אלו הראו כי האדם המקבל את הידיעות מהתקשורת, מבין באופן לא מודע את חשיבות הדברים על פי הסדר בהם האירועים מופיעים.[1] המשך המחקר היה לנסות ולהגדיר את השפעותיו הרבות של המסגור. מחקרים חלוציים בתחום זיהו כי מרבית ההפנמה שנוצרה אצל הצופה בידיעה חדשותית, איננה נוצרה מתוכן הידיעה, כי אם ממיקומה, גודלה, והחשיבות שהוקרנה ממנה.[2] מחקרים אחרים מצאו כי ההשפעות הגדולות שנמצאות בתחום ההבלטה, מקורם ברצון האנושי לפרשנות ולתרגום התכנים, כך שאמצעי התקשורת משמש עבור הצופה כסוכן חברות.[3]
כיום המחקר מסווג בין כמה קטגוריות שונות, אשר כולם נכללות תחת השפעה ההבלטה:
הבלטה מעמדית
בעולם התקשורת המודרני חדשות מיוצרות בכמויות עצומות. לעורך החדשות, אשר מחליט היכן תמוקם כל חדשה, השפעה חשובה על הפיכת חדשה זו לחשובה ומשמעותית. במחקר שנעשה בין מדינות קוראות בשפה האנגלית, אשר נקראת בשמאל לימין, ובין מדינות הקוראות בשפה העברית, אשר נקראת בימין לשמאל, הראו כי החדשות אשר הודפסו בצד הבולט של העיתון נתפסו כחדשות החשובות יותר. בשפה העברית, הצד השמאלי, אשר דרך הדפדוף בעמודי העיתון נפגשת עם הקורא לפני העמוד הימני, ועל כן החדשות אשר הודפסו שם נתפסו כחשובות ומעניינות יותר מאשר החדשות בעמוד הימני. נכון הדבר גם בעיתונים בשפה האנגלית, אשר הדפדוף בה הוא כך שהעמוד הימני הוא הנצפה ראשון, הראו תוצאות זהות, כך שהעמוד השמאלי נתפס כחשוב יותר אצל ציבור הקוראים.[4]
מחקר נוסף, שנערך על מדיה שונה - הטלוויזיה, מצא כי הדיווחים שנתנו בתחילת מהדורות החדשות נתפסו על ידי 92% מהציבור כחשובים יותר מאשר הדיווחים שבאו לאחריהם. מחקר זה מצא כי במדינות בהם מרבית הדיווחים הראשוניים היו בנושא מסוים, דוגמת טרור, חינוך, או כלכלה, נושאים אלו היו הגורמים המכריעים במערכי הבחירות של המתמודדים למשרה ציבורית.[5]
בדומה לכך מחקר נוסף אודות ההבלטה בטלוויזיה מצא כי הצמדת אירועים שונים גורמת ל-78% מהציבור לחוש כי יש בין אירועים אלו זיקה וקשר. הצמדתן של תאונות דרכים לפיגועי טרור הביאה לתחושה כי עבור שניהם אין פתרון קסם, הנותן מענה אמיתי לבעיה. הצמדת מפלגות סוציאל-דמוקרטיות לסיקור בנושאי חינוך הביאה לתחושה כי מפלגה זו תתמודד בצורה הטובה ביותר אל מול אתגרי החינוך וההוראה.[6]
הבלטה תוכנית
מחקרים עכשווים מוצאים כי תחום ההבלטה ממשיך ומשפיע גם ביציקת תכנים למקרים עתידיים. כאשר ראש ממשלה נשאל בסיקור החדשותי שאלות בנושאים מסוימים, שאלות אלו מתקבעות כחשובות ביותר, ועל כן הם ישאלו גם בראיונות הבאים. כאשר נשיא ארצות הברית נשאל בראיונות אודות חוק בריאות חינם לפני שנשאל בנושאי ביטחון, שאלות אלו נשאלו גם בראיונות הבאים בסדר דומה.[7] מחקר המשך מצא כי אף ההבלטה כה משפיעה, עד כי גם יריביו של הנשיא החלו להישאל על נושאים אלו, ובכך נתפסו נושאים אלו כמהותיים ביותר הניצבים לפתחו של המועמד הבא לנשיאות.[8]
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תקשורת | ||
- תעמולה
- ספירלת השתיקה
- נטאי
- מסגור
- אפקט התקשורת העוינת
- מרחב הדהוד תקשורתי
- הטיות פוליטיות בתקשורת
- הטיית דיווח
לקריאה נוספת
- דניאל דור, עיתונות תחת השפעה, הוצאת בבל, 2001.
- אברהם גור, הטיה בתקשורת: מסגרת למחקר ויישומה לתקשורת הישראלית ו"תהליך אוסלו" 1994 - 2004
- נחמן שי, 'מלחמדיה: ישראל, העולם והקרב על התודעה', הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 2013, עמודים 71-86.
- לוקאס אדוארד, 'המלחמה הקרה החדשה: כיצד מאיים הקרמלין של רוסיה על המערב', (תרגמה מאנגלית כרמית גיא), ספריית אפיקים, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשס"ט-2009, בתת-הפרק- 'מודל תקשורת חדש-ישן', עמודים 82-107.
קישורים חיצוניים
- צוריאל ראשי, אופי סיקור התנגשויות בין אזרחים לבין המשטרה בתקשורת פופולרית ואליטיסטית, המכון לאסטרטגיה ציונית
- גבי וימן, עשר דילמות של עיתונות בימי טרור
- חגי סגל, מונחון – מילון ערוץ 7 לעברית המשודרת, ביקורת של מונחים שונים המצויים בשימוש על ידי התקשורת הישראלית
- טניה ריינהרט, קטע מתוך "כתוב בעיתון", באתר העין השביעית, 15 ביוני 2010
- דן כספי, מדיה חדשה, כללים ישנים, באתר העין השביעית, 7 באפריל 2010
- רבקי גולדפינגר, תיק תשקורת, באתר בשבע - ערוץ 7, 30 בדצמבר 2010
- אורן פרסיקו, כישלון מקצועי - עיתוני ישראל מגייסים את אזרחי רצועת עזה לחמאס, באתר העין השביעית, 10 באפריל 2011
הערות שוליים
- ^ Meyer, D.E.; Schvaneveldt, R.W. (1971). "Facilitation in recognizing pairs of words: Evidence of a dependence between retrieval operations". Journal of Experimental Psychology 90: 227–234.
- ^ Kolb & Whishaw: Fundamentals of Human Neuropsychology (2003), page 453-454, 457.
- ^ Gruber, T; Müller, MM (2002). "Effects of picture repetition on induced gamma band responses, evoked potentials, and phase synchrony in the human EEG". Brain research. Cognitive brain research 13 (3): 377–92.
- ^ Reisberg, Daniel: Cognition: Exploring the Science of the Mind (2007), page 255, 517.
- ^ McCombs, M; Reynolds, A (2002). "News influence on our pictures of the world". Media effects: Advances in theory and research.
- ^ McCombs, M (2005). "A look at agenda-setting: Past, present and future.". Journalism Studies 6 (4).
- ^ Kim, S. T. Lee (2006). "New functions of Internet mediated agenda-setting: Agenda-rippling and reversed agenda-setting". Korean Journal of Journalism & Communication Studies 50 (3): 175–205.
- ^ Coleman, Renita; Wu, H. Denis (Summer 2010). "Proposing Emotion as a Dimension of Affective Agenda Setting: Separating Affect into Two Components and Comparing Their Second-Level Effects". Journalism & Mass Communication Quarterly.
28663688הבלטה