האנדרטה ליום האדמה בסח'נין
 |
האנדרטה ליום האדמה בסכנין היא אנדרטה לזכר ההרוגים באירועי יום האדמה שהתרחשו ב-1976. האנדרטה תוכננה בשיתוף פעולה של גרשון קניספל ועבד עאבדי.
הקמת האנדרטה
לאחר אירועי האדמה ב-1976 בהם נהרגו שישה מפגינים ערבים הוקמה ועדה בכפרים של ההרוגים במטרה למצוא דרך להנכיח את זכרם. הוועדה למען ההגנה על אדמות פלסטינים החליטה להקים אנדרטה בסכנין שתנציח את ששת ההרוגים, שמתוכם שלושה היו תושבי העיר. הוועדה יצרה קשר עם עבד עאבדי, באותם ימים אמן צעיר מחיפה, שיקים את האנדרטה. עבדי היה מודאג שהעבודה על האנדרטה תהפוך אותו לנרדף על ידי השלטון ולכן פנה לפסל גרשון קניספל להצטרף אליו בהקמת האנדרטה. האמנים יצרו שתי אנדרטאות אחת ליד השנייה. האנדרטה הקטנה יותר מבין השניים היא פסל של מחרשה ומולה עומדת האנדרטה המרכזית והמסיבית המתעסקת ביחסים בין האדם לאדמה. האנדרטה בנויה בצורת סרקופג ובארבע פאותיו תבליטים, בצד אחד אנשים משיטים יד לאדמה בואריציות שונות ובצד אחר אנשים שרויים על האדמה הנראים ללא רוח חיים. האנדרטה ממוקמת בבית הקברות המוסלמי, אך אין עליה סממנים דתיים למעט המילה שהיד, שהפכה להיות גם מונח חילוני בלאומיות הערבית והפלסטינית[1]. בקדמת האנדרטה מופיעים שמות ההרוגים, מתחת לאלו ציטוט מהקוראן "הם הקריבו את עצמם שנוכל לחיות.." המהווה אף הוא שימוש חילוני-לאומי בפסוק מהקוראן. מאורעות יום האדמה והקמת האנדרטה מהווים נקודת מפנה בחברה הפלסטינית: זוהי פעם ראשונה שהלאום הפלסטיני וחיבורו אל האדמה מקבל ביטוי במרחב הציבורי[2]. בשנים הבאות יקומו עוד עשרות אנדרטאות המנציחות מאבקים וזיכרון פלסטיניים[1].
סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסכנין עבד עאבדי וגרשון קניספל
ב-2006 הוצגה בחיפה וביפו תערוכה שמתחקה אחר הקמתה של האנדרטה בסכנין ב-1976, ומכילה בתוכה אלמנטים מתכנון האנדרטה וביניהם המודל הראשוני, הדפסים וציורים ואלו לצד צילומים מסכנין בהפגנות יום האדמה לאחר הקמת האנדרטה. התערוכה שנאצרה על ידי טל בן צבי מלווה גם בטקסטים שהופיעו במארז דפוס שיצא לאור ב-1978 וכלל מאמרים של סמיח אל קאסם[3], גרשון קנספל, עבד עאבדי ויהושוע סובול. זה האחרון חזר למאמר שכתב חודש לפני יום האדמה ב-1976 בו הוא ביקר את המדיניות של ממשלת ישראל דאז כלפי הפקעת הקרקעות ואת התקשורת הישראלית שהתעלמה מהנושא, "הטלוויזיה שלנו, המכסה כל ניפוח לחיים של חבר כנסת מסוים, לא מצאה לנכון לסקר בהרחבה או בצמצום את המתרחש בכפרים הערביים". הוא מתאר את ה"אזרח התמים" המובל על ידי ייצוג התקשורת ואינו מבין את גודל הפקעת הקרקעות ואת התסיסה המתרחשת בקרב הציבור הערבי כתגובה. וכך הוא מסיים את דבריו: "טראגי הדבר, שמעשה יצירה משותף מעין זה בין יוצר ערבי ויוצר יהודי מוצא את ביטויו באנדרטה לזכרם של הקורבנות...מאז ראשיתו של הקונפליקט היו המטיפים להבנה ואחווה...וקולם היה קול קורא במדבר. ביום שאמונתם תהיה לנחלת הרוב- ישכון השלום וישרור הצדק בין עמינו".[4]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תמיר שורק, Memory and Identity: The Land Day Monument, ISIM Newsletter, 2002
- ^ טל בן צבי, סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסכנין 1976-2006 - עבד עאבדי וגרשון קניספל, באתר גלריית הגר
- ^ סמיח אל קאסם, דם ואדמה, קטלוג -מארז 1978, באתר גלריית הגר
- ^ יהושע סובול, ליצור יצירה משותפת, קטלוג -מארז 1978, באתר גלריית הגר
30578384האנדרטה ליום האדמה בסח'נין