האמנה האנגלו-אירית
האמנה האנגלו-אירית (באנגלית: Anglo-Irish Treaty; באירית: An Conradh Angla-Éireannach) או בשמה המלא, סעיפי הסכמה לאמנה בין בריטניה הגדולה ואירלנד היא אמנה שנחתמה בתחילת המאה העשרים בין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד בראשות ראש ממשלת בריטניה דיוויד לויד ג'ורג' ומנהיגי מאבק העצמאות האירי בראשות ארתור גריפית ומייקל קולינס והביאה לידי סיום את מלחמת העצמאות האירית. האמנה עסקה בכינונה של מדינת אירלנד החופשית בתוך שנה כמדינת דומיניון בעלת שלטון עצמי כחלק מחבר העמים הבריטי. ההסכם גם איפשר לצפון אירלנד לא להיכלל ב"מדינת אירלנד החופשית" החדשה, אפשרות שהאזור ניצל.
ההסכם נחתם בלונדון ב-6 בדצמבר 1921, על ידי נציגי ממשלת בריטניה ושליחי הרפובליקה האירית, אשר טענו למעמד מיוחד לפיו בסמכותם לחתום על הסכם ללא קבלת אישור מהממונים. ההסכם אושר על ידי נבחרי הציבור בפרלמנט של דרום אירלנד ובפרלמנט של בריטניה ובכך הפך לאמנה. האמנה אושרה בקושי והובילה למלחמת האזרחים האירית, שבסופה ניצחו תומכי האמנה.
עיקרי האמנה
בין היתר, האמנה כללה את הנושאים הבולטים הבאים:
- על הכוחות הבריטים לסגת מרוב שטחה של אירלנד
- אירלנד תהפוך לדומיניון בשלטון עצמי, מעמד דומה לזה של אוסטרליה, ניו זילנד, ניופאונדלנד, דרום אפריקה המאוחדת (המדינה שקדמה לרפובליקת דרום אפריקה של היום) וקנדה באותה התקופה.
- בדומה לדומיניונים אחרים, ראש המלוכה הבריטית יהיה גם ראש מדינת אירלנד החופשית.
- חברי הפרלמנט האירי החדש ידרשו להישבע אמונים למדינה החדשה. חלק מהשבועה כולל הצהרת נאמנות למלך ג'ורג' החמישי ויורשיו.
- לצפון אירלנד תהיה האפשרות להתנתק ממדינת אירלנד החופשית בתוך חודש מרגע שהאמנה נכנסת לתוקף.
- אם צפון אירלנד תחליט להתנתק, תוקם וועדה שמטרתה לקבוע את הגבול בין צפון אירלנד למדינת אירלנד החופשית.
- כדי להבטיח את ביטחונה, בריטניה תמשיך לשלוט במספר מצומצם של נמלים עבור הצי המלכותי. נמלים אלו ידועים בשם "נמלי האמנה".
- המדינה האירית החופשית תיקח על עצמה אחריות לתשלום חלק יחסי מהחוב של בריטניה, כפי שהיה ביום החתימה על האמנה.
- לאמנה יהיה מעמד עליון מול החוק האירי כלומר במידה וקיימת התנגשות בין החוק האירי לאמנה, האמנה תגבר.
קישורים חיצוניים
21522260האמנה האנגלו-אירית