שפות אומוטיות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
| משפחת שפות מוּצַעַת | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תפוצה גאוגרפית | אתיופיה | ||||||||||||||||
| מספר הדוברים | כ-6.2 מיליון | ||||||||||||||||
| סיווג שפה |
אפרו-אסיאתיות
| ||||||||||||||||
| שפה אם | פרוטו-אומוטית | ||||||||||||||||
| חלוקות משנה |
אומוטיות צפוניות אומוטיות דרומיות | ||||||||||||||||
| מזהים | |||||||||||||||||
| קוד ISO 639-5 | omv | ||||||||||||||||
| מפת תפוצה | |||||||||||||||||
| קובץ:Omotic languages german.svg | |||||||||||||||||
|
שפות אומוטיות: שפות שכנות:
| |||||||||||||||||
השפות האומטיות הן קבוצת שפות המדוברות בדרום-מערב אתיופיה, סביב נהר אומו, בפי כ-6.2 מיליון דוברים. חלק מהשפות האומוטיות משתמשות בכתב געז ואחרות באלפבית הלטיני המותאם לצורכיהן. השפות האומוטיות מתאפיינות ברמה גבוהה של מִדְבָּק (אגלוטינטיביוּת) ובמערכות טונליות מורכבוֹת (למשל שפת בנץ'). הקבוצה ממוינת בדרך כלל כשייכת למשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, אך יש החולקים על כך. מעמדה של הקבוצה כמשפחת-שפות בפני עצמה גם הוא שנוי במחלוקת.
קבוצת השפות האומוטיות חולקה לארבע קבוצות "אומוטיות" נפרדות בגלוטולוג גרסה 4.0 וכן על ידי גילדמאן (Güldemann 2018):
- שפות אומוטיות צפוניות (טָה-נֶה-אומוטיות, אנ'),
- שפות דיזואיד (מאג'י, אנ'),
- שפות מאו (אנ'),
- שפות ארואיד ("אומוטיות דרומיות", אנ').[1]
ההצעות למיון השפות בקבוצה
הענפים של השפות האומוטיות הצפוניות והדרומיות (כונו בעבר "Nomotic" ו"Somotic") קיבלו הכרה מלאה, למרות חילוקי דעות מסוימים לגבי הרכב הענף הצפוני.
הוויכוח העיקרי הוא על מיקומן של שפות מאו בתוך הקבוצה. הבלשן ליונל בנדר (2000) סיווג את השפות האומטיות כדלקמן:
- האומוטיות הדרומיות / אָרוֹאִיד (הָאמֶר-בָּאנָה, אָארי, דִימֶה, קָארוֹ)
- האומוטיות הצפוניות / אלה שאינן שפות ארואיד
- שפות מאו
- במבאסי
- שפות מאו המערביות (הוֹזוֹ, סֶזֶה, גָאנְזָה)
- שפות דיזואיד (דיזי, שֵקוֹ, נָאיִי)
- שפות גונגה–ג'ימוג'אן
- גוֹנְגָה / קֶפֿוֹאִיד (בורו, אנפילו, קַאפָה, שֶקָּאצ'וֹ)
- ג'ימוג'אן
- יֵמְסָה
- שפות אוֹמֶטוֹ–גימירה
- בנץ'
- צ'ארה
- שפות אוֹמֶטוֹ
- שפות מאו
המיון על פי הייוורד (2003)
המיון על פי בלנץ' (2006)
המיון על פי גלוטולוג
המיון בגלוטולוג
- השפות האומוטיות הצפוניות (טה-נה-אומוטיות)
- שפות דיזואיד (מאג'י)
- שפות מאו
- שפות ארואיד (ארי-באנּה; "האומוטיות הדרומיות")
שחזור פרוטו-אומוטית
| משמעות | פרוטו-אומוטית | פרוטו-אומוטית צפונית |
|---|---|---|
| אפר | *bend | |
| ציפור | *kaf | |
| נשיכה | *sats’ | |
| חזה | *t’iam | |
| טפר | *ts’ugum | |
| die | *hayk’ | |
| כלב/ה | *kan | |
| בֵיצה | *ɓul | |
| אש | *tam | |
| עשב | *maata | |
| hand | *kuc | |
| ראש | *to- | |
| לשמוע | *si- | |
| פֶה | *non- | |
| אף | *si(n)t’ | |
| שורש | *ts’ab- | |
| נחש | *šooš | |
| לעמוד | *yek’ | |
| זה/זאת | *kʰan- | |
| את/ה | *ne(n) | |
| מים | *haats’ | |
| אנחנו | *nu(n) | |
| אתם/ן | *int- | |
| ירוק | *c’il- | |
| בית | *kyet | |
| שמאל | *hadr- | |
| פיל | *daŋgVr | |
| אחות, אימא | *ind | |
| בית שחי | *šoɓ- | |
| סירה | *gong- | |
| קבר | *duuk | |
| vomit | *c’oš- |
אוצר מילים משווה
אוצר מילים בסיסי לדוגמה ב-40 שפות אומוטיות, מתוך בלאז'ק (2008):[2]
| שפה | עין | אוזן | אף | שֵן | לשון | פֶה | דם | עצם | עץ | מים | לאכול | שֵם |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסקטו Basketo | af | waytsi | sints | ačči | B ɪnts'ɨrs | no·na | suuts | mεk'εts | B mɪts | B waːtse | A moy- | B sumsa |
| דוקה Dokka | af | waytsi | si·nts | ačči | ɨrs'ɪns | no·na | su·ts | mik'әts | mittse | wa·tsi | m- | suntsa |
| מאלה Male | ’aːpi | waizi | sied‘i | ’ači | ’ɪndɪrsi | daŋka | sugutsi | mεgεtsi | mitsi | waːtsi | mo- | sunsi |
| וולאיטה Wolaita | ayf-iya; A ayp'-iya | haytta | sir-iya | acca; A acc'a | int'arsa | doona | suutta; Ch maččamié | mek'etta | mitta | hatta | m- | sunta |
| קוּלוֹ Kullo | ayp'-iya | haytsa | siid'-iya | acc'a | ins'arsa | doona | sutsa | mek'etsa | barzap'-iya | hatsa | m- | sutta |
| קאנצ'ה Cancha | ayp'e | hayts | sire | acc‘a | ins‘arsa | doona | suts | mek'etsa | mits | haats | m- | sunts |
| מלוֹ Malo | ’áɸe | hʌ́je | síd'e | ’áčʰә | ’irɪ́nts | dɔ́nʌ | sútsʰ | mεk‘ɨ́ts‘ | mɪ́ts | ’átsә | m- | sʊns |
| גוֹפָה Gofa | ayp'e | haytsa | siide | acc'a | intsarsa | doona | sutsa | mek'etta | mitsa | hatse | m- | suntsa |
| זאלה Zala | ayfe | (h)aytsa | sid'e | ačča | int'arsa | duna | tsutsa | mitsa | hatsa | maa- | ||
| גָאמוּ Gamu | ayp'e | haytsa | siire | acc'a | ins'arsa | doona | suuts | mek'ets | mitsa | hatse | m- | sunts |
| דָאצֶ'ה Dache | ayfe | hayts'e | siyd'e | acé | ɪntsεrs | duna | suts | mek'ets | šara | hatse | m- | sunts |
| דוֹרְזית | ayp'e | waye | sire | acc'a | ins'arsa | duuna | suts | mek'etsa | mits | haats | m- | sunts |
| אוֹיְדָה Oyda | ápe, ayfe | B haːye | sid'e | ’ač, pl. o·či | iláns | B doːna | suts | mεk'εts | mɪns'a | haytsi | mu’- | suntsu |
| זַייסֶה Zayse | ’áaɸε | waayέ | kuŋké | ’acc' | ints'έrε | baadέ | súuts' | mεk'έεte | mits'a | wáats'i | m- | č'úuč'e |
| זֶרְגוּלָה Zergulla | ’aːɸe | wai | kuŋki | ’ac'e | ’insәre | haː’e | suːts | nεkεtε | mintsa | waːtse | m- | suːns |
| גַנְג'וּלֶה Ganjule | ’áaɸε | waašέ | kuŋkε | gaggo | ints'úrε | baadέ | súuts' | mεk'έtε | mits'i | waats'i | m- | ts'únts'i |
| גִידִיצ'וֹ Gidicho | ’áaɸε | waašέ | kuŋké | gaggo | ints'úrε | baadέ | súuts'i | mεk'εte | míts'i | wáats'i | m- | ts'únts'i |
| קָצָ'אמָה Kachama | ’áaɸε | uwaašέ | kuŋkέ | gaggo | ints'úrε | baadέ | súuts'ε | mέk‘έtee | mits'i | wáats'i | m- | ts'únts'i |
| קוֹיְרָה Koyra | ’áɸε | waayέ | siid'ε | gaggo | ’únts'úrε | ’áaša | súuts' | mεk‘έεte | míts'e; Ce akka | wáats'e | múuwa | súuntsi |
| צָ'ארָה Chara | áːpa | wóːya | sínt'u | áč'a | ’íns'ila | noːná | súːta | mertá | mítsa | áːs'a | ḿ-na | sumá |
| בֶּנְץ' Bench | ap | (h)ay | sint' | gaš; san | eyts' | non | sut | mert | inč | so’ | m’ | sum |
| שֶה She | af | ai | sint' | gaš | ets' | non | sut | mεrt | enc | so’ | mma | sum |
| יֵמְסָה Yemsa | aafa; kema | odo | siya | a’ya | terma | noono | anna | mega | i’o | aka | me | suna |
| בְּוּוֹרוֹ Bworo | aawa | waaza | šint'a | gaša | albeera | noona | ts'atts'a | mak'әttsa | mitta | aatsa | maa- | šuutsa |
| אַנְפִֿילוֹ Anfillo | aːfo | waːjo | šiːnto | gaːššo | εrɪːtso | nɔːno | ts'antso | šaušo | mɪːtso | yuːro | m | šiːgo |
| קָאפָֿה Kafa | affo, aho | wammo; kendo | muddo | gašo | eč'iyo | nono; koko | dammo | šawušo | met'o | ač'o | mammo; č‘okko | šiggo |
| מוֹצָ'ה Mocha | á·p̱o | wa·mmo | šit'ó | gášo | häč'awo | no·no | damo | ša·wúšo | mit'ó | à·č'o | ma̱·(hä) | šəgo |
| פרוטו-אומוטית משוחזרת | *si(n)t’ | *non- | *haats’ | |||||||||
| שפות מאג'י Maji | ||||||||||||
| פרוטו-מָאגִ'י משוחזרת | *ʔaːb | *háːy | *aːç’u | *eːdu | *uːs | *inču | *haːy | *um | ||||
| דיזי Dizi | ab-u | aːi | sin-u | ažu | yabɪl | εd-u | yεrm-u | us | wɪč | aːi | m- | sɪm-u |
| שָאקוֹ Shako | áːb | aːy | B sɪnt' | áːč'u | érb | eːd | yärm | uːsu | íːnču | áːy | m̥̀- | suːm |
| נָאיִי Nayi | ’aːf | B haːy | si.n | B acu | B yalb | eːdu | yarbm | ’uːs | B incus | B hai | m- | suːm |
| שפות מאו Mao | ||||||||||||
| מאו Mao | áːfέ | wáːlέ | šíːnt'έ | àːts'ὲ | ánts'ílὲ | pɔ́ːnsὲ | hándέ | máːlt‘έ | ’íːntsὲ | hàːtsὲ | hà míjà | jèːškέ |
| סֶזֶה Seze | aːb, áːwi | wέὲ | šíːnté | háːts'έ, haːnsì | jántsílὲ/ t'agál | waːndè | hámbìlὲ | bàk‘ílí | ’innsì | háːns'ì | máːmɔ́ | nìːší |
| הוֹזוֹ Hozo | abbi | wεεra | šini | ats'i | S wìntə́lә | waandi | hambilε | bak‘ilε | S ’íːnti | haani | maa | iiši |
| שפות ארואיד Aroid | ||||||||||||
| דִימֶה Dime | ’afe, ’aɸe | k'aːme | nʊkʊ | F baŋgɪl; ɪts; kәsɪl | ’ɨdәm | ’afe; B ’app- | maχse; F dzumt | k‘oss; F k‘ʊs | ’aχe; B haːɣo | naχe; B nәːɣ- | ’ɨčɨn | mɨze; F naːb |
| האמֶר Hamer | api, afi | k'a(ː)m- | nuki | ’ats' | ’ad’ab | ap- | zum’i | leːfi | ak'- | noko | kʊm- | nam- |
| בָּאנָּה Banna | afi | k'ami | nuki | atsi | adʌb/adɪm | afa | zump'i | lεfi | ɑhaka/haːk'a | noko | its-; kum- | na(a)bi |
| קארוֹ Karo | afi | k'ami | nuki | asi | attәp' | M ’apo | mәk'әs | lefi | aka | nuk'o | isidi | |
| אָרי Ari | afi | k'ami | nuki | atsi; B kasel geegi | adim | afa | zom’i | lεfi | ahaka | noɣa; B nɔk'ɔ | its- | nami |
| אוּבָּאמֶר Ubamer | a·fi | ɣ/k'a·mi | nuki | atsi | admi | afa | mək'əs ~ -ɣ- | lεfí | aɣa | luk'a, luɣa | ’its- | na·mi |
| גָלילה Galila | a·fi | k'a·mi | nuki | ači | admi | afa | mәk'әs | lεfí | aɣa/aháɣa | lu·ɣa/lo·ɣa | ič- | la·mi |
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Güldemann, Tom (2018). "Historical linguistics and genealogical language classification in Africa". In Güldemann, Tom (ed.). The Languages and Linguistics of Africa. The World of Linguistics series. Vol. 11. Berlin: De Gruyter Mouton. pp. 58–444. doi:10.1515/9783110421668-002. ISBN 978-3-11-042606-9.
- ^ Blažek, Václav. 2008. A lexicostatistical comparison of Omotic languages. In Bengtson (ed.), 57–148.
מקורות מצוטטים
- Bender, M. Lionel. 2000. Comparative Morphology of the Omotic Languages. Munich: LINCOM.
- Fleming, Harold. 1976. Omotic overview. In The Non-Semitic Languages of Ethiopia, ed. by M. Lionel Bender, pp. 299–323. East Lansing, MI: Michigan State University.
- Newman, Paul. 1980. The classification of Chadic within Afroasiatic. Universitaire Pers Leiden.
ביבליוגרפיה אומוטית כללית
- Bender, M. L. 1975. Omotic: a new Afroasiatic language family. (University Museum Series, 3.) Carbondale, IL: Southern Illinois University.
- Blench, Roger. 2006. Archaeology, Language, and the African Past. AltaMira Press
- Hayward, Richard J., ed. 1990. Omotic Language Studies. London: School of Oriental and African Studies.
- Hayward, Richard J. 2003. Omotic: the "empty quarter" of Afroasiatic linguistics. In Research in Afroasiatic Grammar II: selected papers from the fifth conference on Afroasiatic languages, Paris 2000, ed. by Jacqueline Lecarme, pp. 241–261. Amsterdam: John Benjamins.
- Lamberti, Marcello. 1991. Cushitic and its classification. Anthropos 86(4/6):552-561.
- Zaborski, Andrzej. 1986. Can Omotic be reclassified as West Cushitic? In Gideon Goldenberg, ed., Ethiopian Studies: Proceedings of the 6th International Conference pp. 525–530. Rotterdam: Balkema.
- Zuckermann, Ghil'ad (2012). Burning Issues in Afro-Asiatic Linguistics. Cambridge Scholars. ISBN 1-4438-4070-X.
קישורים חיצוניים
- האם אומוטית היא אפרו-אסיאתית? מאת רולף תייל
31877793שפות אומוטיות