האגודה לרווחת הפלאשים
האגודה לרווחת הפלאשים (באנגלית: Falasha Welfare Association, ר"ת: FWA) הוא גוף בין ארגוני שהתקיים ומימן פעילויות רווחה וסיוע בקרב ביתא ישראל באתיופיה בהם את בתי הספר של בית ישראל, פעילות דתית, פרויקטים חקלאיים והתיישבותיים ומרפאות.
בשנת 1960 קיבל הקונגרס היהודי העולמי בקשת עזרה מראשי ביתא ישראל ושלח את נורמן בנטוויץ' לבירור מצבם.[1][2] שנה לאחר מכאן ביקר בנטוויץ' באתיופיה ולאחר זאת הקים בישראל את הוועד הציבורי לסיוע לפלשים שריכז את הפעילים למען ביתא ישראל. כנשיא כבוד של הוועד כיהן הנשיא יצחק בן-צבי כאשר יושב הראש היה אריה טרטקובר, ציר ירושלים בקונגרס היהודי. בראשיתו פעל הארגון למען עליית ביתא ישראל, אך בעקבות התנגדות ממשלת ישראל לקח על עצמו לסייע לקהילה בצורות אחרות.
במקביל לפעילות הוועד בישראל פעל בנטוויץ' בבריטניה וגייס מספר ארגונים כאשר בשלהי מאי 1967 התכנסה ועידה של הארגונים בלונדון שהפכה לאחר מכאן לגוף בין ארגוני בשם "הוועידה הנמשכת לארגונים המעוניינים ברווחת הפלאשים שבאתיופיה" (Standing Conference of Organizations Interested in the Welfare of the Falashas of Ethiopia).[1] הארגונים שנכללו בגוף היו: אליאנס, הקרן הבריטית המרכזית לסיוע יהודי עולמי (אנ'), ג'וינט, ההתאחדות האנגלו-יהודית, אוז"ה, הסוכנות היהודית, החברה היהודית להתיישבות, הקונגרס היהודי העולמי ואורט. בנוסף קיבל הארגון מימון מארגונים פילנתרופיים בצפון אמריקה בהם הוועד האמריקאי למען הפלאשים והחברים של קהילת ביתא ישראל שבאתיופיה וזאת בנוסף לזרוע הישראלית של הארגון, הוועד הציבורי לסיוע לפלשים, וממשלות זרות בהן ארצות הברית, קנדה, גרמניה המערבית, שווייץ והולנד.[3]
לאחר מותו של בנטוויץ' ב-1971 הפך דייוויד קסלר לראש הארגון ושינה את שמו ב-1972 ל"אגודה לרווחת הפלאשים". עד ל-1971 הנציג הרשמי של הגוף באתיופיה היה יונה בוגלה ולאחר מכאן, בעקבות סכסוכים בינו לבין ראשי וכהני הקהילה, הועבר תפקידו לנציגים מחוץ לקהילה.[4][3]
ב-1977 לקחו על עצמם הארגונים אורט וג'וינט מערבות גדולה יותר בגוף.[5][3]
הגוף סיים את פעילותו באתיופיה ב-1981 כאשר גורש על ידי השלטונות לאחר שעודד ועזר ביציאתם של ביתא ישראל לסודאן במסגרת מבצע אחים וזאת בעקבות הוראות שקיבל מישראל.[6] במהלך שנות ה-80 הסתפח הארגון אל הקרן הבריטית המרכזית וחדל מלהתקיים.[7]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 David Kessler, The Falashas: A Short History of the Ethiopian Jews, Frank Cass & Co Ltd, 1996, pp. 152-155
- ^ Mitchell G. Bard, From Tragedy to Triumph: The Politics behind the Rescue of Ethiopian Jewry, Praeger, 2002, pp. 14-16
- ^ 3.0 3.1 3.2 Bard, From Tragedy to Triumph, pp. 39-40
- ^ Kessler, The Falashas, pp. 159-160
- ^ Kessler, The Falashas, p. 164
- ^ Bard, From Tragedy to Triumph, pp. 78-79
- ^ Kessler, The Falashas, p. viii
