רבי אליהו נחום פרוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליהו נחום פרוש
רבי אליהו נחום פרוש
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1892
תרנ"ב
ירושלים
פטירה 4 בספטמבר 1956 (בגיל 64 בערך)
כ"ח באלול תשט"ז
למד ב ישיבת עץ חיים
השתייכות היישוב הישן
תחומי עיסוק משגיח
בת זוג גולדה
אב שלמה זלמן פרוש
אם מלכה ינטה (לבית ליפקין)

רבי אליהו נחום פרוש (תרנ"ב, 1892 - כ"ח באלול תשט"ז, 1956) היה משגיח בתלמוד תורה עץ חיים ומעסקני היישוב הישן בירושלים.

תולדותיו

נולד בירושלים, בנו של שלמה זלמן פרוש. בשנת תרנ"ח (1898), בהיותו בן שש, התייתם מאביו. אחיו, נפתלי צבי, נטל על עצמו את עול אחזקת הבית. למד בתלמוד תורה עץ חיים. נישא לגולדה צינה, בת חיים משה מסובאלק.

במשך שנים רבות שימש כמשגיח בתלמוד תורה עץ חיים, יחד עם הרב אריה לוין. חיבר מספר ספרי עזר לתלמידים. בין השאר הוציא לאורך השנים פרקים ממסכתות התלמוד הכוללים ליקוט של מפרשים, וכן הדפיס גמרות מפוסקות לתלמידים.

בשנות מלחמת העולם השנייה ייסד ארגון שמכר לתושבי ירושלים מזון במחירי הקרן. פעל למען החקלאים שומרי השמיטה בישראל וגייס עבורם תרומות, יחד עם שמואל זנוויל שפיצר. חיבר את הספר "החקלאות בתלמוד" ובו כינס את כל מאמרי חז"ל בענייני חקלאות[1].

בשנת תש"ה נבחר ליושב ראש הנהלת העדה החרדית. לאחר מכן עזבה אגודת ישראל את העדה החרדית. הוא התנגד להשתתפות בבחירות[2], הוא פרסם מאמרים בהחומה בהם כינה את מדינת ישראל כ"מדינת הצדוקים"[3].

היה בעל חוש מוזיקלי והלחין לחנים רבים. אחיינו רבי שלום שבדרון שייסד את "נוסח חברון" לימים נוראים, סיפר שחלק מהנוסח שלו נלקח מנוסחו של רבי אליהו נחום[דרוש מקור]. יש המייחסים לו את מילות השיר ה' הוא מלכנו, אלא שעם השנים בוצעו בהם שינויים קלים[4].

בנו היחיד, הרב שלמה זלמן פרוש, היה תלמידו המובהק של הרב מטשיבין ושימש משגיח בישיבת טשיבין וכן בתלמוד תורה בעץ חיים כממלא מקום אביו. אחד מחתניו של הרב אליהו נחום פרוש הוא הרב בנימין זאב חשין.

עץ משפחת פרוש


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נפתלי צבי פרוש
 
לאה פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרשון פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי צבי
פרוש-גליקמן
 
רבי עקיבה פרוש
 
אהרן יעקב פרוש
 
רבי אליהו נחום פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוחנן דוד סלומון
 
 
 
 
רבי חיים יהודה לייב
אוירבך
 
שינא גיטל
 
רבי מנחם
מנדל פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פרוש
 
מרדכי ליבר פרוש
 
רבי זונדל קרויזר
 
רבי בנימין זאב חשין
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שמואל
קלמן מירסקי
 
אברהם סלומון
 
נפתלי סלומון
 
המשך ענף זה ראו:
עץ משפחת אוירבך
 
מרדכי ליבר פרוש
 
ירוחם פישל
קרלנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם פרוש
 
רבי חיים קמיל
 
דוד חשין
 
רבי אליעזר אייכלר
 
הרב נחמן
י. יגלניק
 
הרב מנחם
וילהלם
 
שרהכתריאל שלמוןיוחנן דוד סלומון משה מנדלבאום
 
שלום חיים פרוש
 
רבי דב צבי
קרלנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פרוש
 
רבי אשר טננבוים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ניסן
דוד קיוואק
 
הרב נחמיה
וילהלם
 
אהוד חבצלת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה שמידע
 
הרב ברוך
מרדכי אטינגר
 
 
 
 
 
ישראל פרוש
 


חיבוריו

  • החקלאות בתלמוד - אוצר כל מאמרי חז"ל בענייני חקלאות המפוזרים בתלמוד ובמדרשים. חלק א' הגפן, ירושלים תרע"ט.[5]
  • ליקוטי גמרא לכל השנה – פרקים במסכתות הש"ס עם קטעי מפרשים
  • מפתח השלם לתלמוד בבלי: מסכת ברכות, ירושלים תרצ"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצא לאור רק חוברת על ה'גפן', ועל ה'זית' יצא לאור בקובץ 'תפארת'
  2. ^ אשרי מי שלא חטא
  3. ^ יהודי ירושלמי זקן
  4. ^ קובץ "כליל תפארת" (בהוצאת קהל "תפארת ירושלים", גליון ד' - תשרי-חשוון תש"פ, עמ' קעד וקסג).
  5. ^ מאמרו על אילן הזית נדפס בקובץ תפארת, ירושלים תשס"ד, עמ' שכא-שנד.