דרומס
 דרומס עקוד
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| משפחה: | דרומסיים |
| סוג: | דרומס |
| מין: | דרומס עקוד |
| שם מדעי | |
 Dromas ardeola
| |
| תחום תפוצה | |
| |
.jpg)
דרומס עקוד (שם מדעי: Dromas ardeola) הוא מין יחיד בסוגו ובמשפחת הדרומסיים (Dromadidae), משפחת עופות בסדרת חופמאים.
תיאור המין
הדרומס הוא חופמאי גדול: 40-37 ס"מ וייחודי במראהו. כסות הנוצות לבנה מלבד הגב ואברות היד (בכנף) השחורות, סוככות התת-זנב אפורות. הדרומס מזכיר במראהו סיפן עקוד, אולם מקורו השחור בצורת פגיון. דרומס נראה מרחוק כ"שחף ארוך רגליים". משקלו 330-230 גרם, מוטת כנפיו 75 ס"מ. הרגליים ארוכות ותכולות במקצת. הראש גדול יחסית לגוף, העין גדולה וכהה.
אצל הזוויגים קיימת חד-צורתיות זוויגית. אצל הצעירים במופע הראשון, הראש והכנף חומים, מתחלפים לאפור ואז מלבינים בגיל 15 חודשים.
תפוצה
תפוצתו בחופי האוקיינוס ההודי. אתרי הרבייה בחופי צפון-מערב האוקיינוס ההודי, המפרץ הפרסי והים האדום. שוכן אף בקניה, טנזניה, מדגסקר, מערב הודו וצפון סרי לנקה. מזדמן לישראל בחודשי הקיץ. מקום חיות: חופים חוליים, לגונות איים וריפי אלמוגים. נצפה גם בחופים סלעיים.
ידועים כ-9 אתרי קינון ורבייה בכל העולם. ביניהם, כ-1500 זוגות באיראן, 300 זוגות באמירויות, 85 זוגות בעומאן, 110 בערב הסעודית, ומספר לא ידוע בסומליה.
היקף הנדידה לא ברור, בגלל חוסר וודאות לגבי אתרי הרבייה. את החורפים מעבירים מרבית הפריטים במפרץ הפרסי, בים האדום בדרום חצי האי ערב ובחופי סומליה. אולם פריטים רבים חורפים בחופי מזרח אפריקה באזור טנזניה ומדגסקר. נתיב נדידה שלישי פונה להודו, לתאילנד ולמלזיה.
זיהום המים על ידי נפט מהווה סיכון עצום למין זה. הזיהום פוגע במקום החיות, במקור התזונה ולעיתים במין עצמו. גם איסוף הביצים מאתרי הרבייה, על ידי האדם היה גורם להדלדלות המין עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר החלו לפעול תוכניות שימור למין זה.
התנהגות
לדרומס שיטת מנוחה ייחודית: הוא מקפל את ברכיו אחורנית וכך רגלו הארוכה צמודה לקרקע ומוכנה לניתור מהיר בשעת סכנה.
כאשר מחפש מזון, ניכר בתנועה החופמאית המוכרת: ריצה-עצירה-ליקוט. ניתן לצפות בו בקרבת חופמאים אחרים, שחפיים או פלמינגואים.
המעוף חזק, משק הכנפיים איטי יחסית, הרגליים בולטות מעבר לזנב בשעת תעופה.
מספר גוונים לקול. לעיתים מזכיר קריאתה של שחפית בנגלית: ודה-וק. לעיתים נבחני ומונוטוני: קה-האו, לפעמים מסתלסל: קוו-קי-קי. באתרי הרבייה והחריפה מוגדרים כעופות רעשניים.
תזונה
סרטנים עוטי שריון מהווים את עיקר מזונו. בנוסף הוא ניזון מסרטנאים שונים, מרכיכות, מתולעים ימיות וחסרי חוליות אחרים.
צורך את מזונו בלהקות המתקבצות במים הרדודים. פעיל בשעות בין הערביים ובלילה. אורב לטרפו בסרקו באיטיות את המים, וכאשר מבחין בטרף, נועץ בו את מקורו הפתוח ואז מרסקו. מקורו שבצורת פגיון, מותאם ביעילות לצריכת מזון זה.
רבייה וגידול צאצאים
מקנן בחודשים אפריל-יולי, בלהקות גדולות מאד (עד 1500 זוגות לערך!), בונה בעצמו קן עשוי חול בצורת היכל. את תחתית ההיכל מרפד בתערובת נוצות אדמה וחול.
הגומחות צמודות זו לזו ויוצרות מבנה המזכיר חלת דבש.
הנקבה מטילה 2-1 ביצים לבנות במרכז הקן, הגדולות יחסית לגופה. הגוזל חסר ישע בימים הראשונים להיוולדו (דבר לא נפוץ אצל החופמאים), הוא מוגן בתוך הקן ומקבל את מזונו משני הוריו. גם לאחר שלומד לעוף, ממשיך להישאר זמן ממושך תחת השגחת הוריו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
