דרום-מערב אפריקה
(הופנה מהדף דרום מערב אפריקה)
מוטו לאומי | כוח מאוחד | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
משטר | מנדט חבר הלאומים עם סמכויות אוטונומיות | ||
שפה נפוצה | אנגלית, אפריקאנס, קויקוי, הולנדית, גרמנית | ||
עיר בירה | וינדהוק | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אפריקה | ||
היסטוריה | |||
הקמה |
פירוק המושבה הגרמנית 9 ביולי 1915 | ||
תאריך תאריך |
חוזה ורסאי ואשרור המנדט 28 ביוני 1919 | ||
פירוק | עצמאות נמיביה | ||
תאריך | 21 במרץ 1990 | ||
ישות קודמת | דרום-מערב אפריקה הגרמנית | ||
ישות יורשת | נמיביה | ||
שטח בעבר | 825,615 קמ"ר | ||
אוכלוסייה בעבר |
1936 – 320,450 נפש 1981 – 1,033,000 נפש | ||
כלכלה | |||
מטבע | פאונד דרום-אפריקאי (£) |
דרום-מערב אפריקה (באנגלית: South-West Africa; באפריקאנס: Suidwes-Afrika; בהולנדית: Zuidwest-Afrika; ובגרמנית: Südwestafrika) היה מנדט של חבר הלאומים בשליטת דרום אפריקה בשטחי נמיביה של ימינו. המנדט הוענק לאיחוד דרום אפריקה בשנת 1920, כחמש שנים לאחר שבמסגרת מלחמת העולם הראשונה צבא האיחוד כבש את הטריטוריה מידיה של גרמניה. לפני שנת 1915, השתרעה באזור המושבה דרום-מערב אפריקה הגרמנית. לאורך רובה של המאה ה-20 שלטה דרום אפריקה בתחומי המנדט, ובמחצית השנייה של אותה המאה אף אכפה במקום את חוקי האפרטהייד. המנדט הגיע לקיצו בשנת 1990, אז נמיביה זכתה בעצמאות ודרום אפריקה נסוגה מהמקום.
רקע
- ערכים מורחבים – דרום-מערב אפריקה הגרמנית, המערכה בדרום-מערב אפריקה במלחמת העולם הראשונה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
היסטוריה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
אוכלוסייה
אוכלוסיית מנדט דרום-מערב אפריקה | ||
---|---|---|
1921 | 228,910 | |
1936 | 320,450 | |
1946 | 362,460 | |
1951 | 439,000 | |
1970 | 761,000 | |
1981 | 1,033,000 | |
1991 | 1,490,000 |
התפלגות גזעית ואתנית
קבוצות גזעיות ואתנית באוכלוסיית מנדט דרום-מערב אפריקה (1970)[1] | |||
---|---|---|---|
לבנים | 90,658 | 12.1% | |
שחורים | 578,068 | 77.4% | |
אובמבו | 342,455 | 45.9% | |
דמארה | 64,973 | 8.7% | |
הררו | 49,203 | 6.6% | |
קאבאנגו | 49,577 | 6.6% | |
לוזי | 25,009 | 3.4% | |
בושמנים | 21,909 | 2.9% | |
הימבה | 6,467 | 0.9% | |
צוואנה | 3,719 | 0.5% | |
צבעוניים | 77,602 | 10.4% | |
נאמה | 32,853 | 4.4% | |
באסטר | 16,474 | 2.2% | |
סה"כ | 746,328 | 100% |
ארצות המולדת
- ערך מורחב – ארצות המולדת השחורות
דגל | שם | בשפת המקור | שנת ייסוד | שטח (בקמ"ר) | אוכלוסייה (1970)[1] | עם עיקרי |
---|---|---|---|---|---|---|
בנטוסטנים עצמאיים לכאורה | ||||||
רהובות | Rehoboth |
1979 | 13,860 | 16,474 | באסטר | |
צוואנלנד | Tswanaland |
1979 | 1,554 | 3,719 | צוואנה | |
דמארלנד | Damaraland |
1980 | 47,990 | 64,973 | דמארה | |
נאמלנד | Namaland |
1980 | 21,677 | 32,853 | נאמה | |
בנטוסטנים אוטונומיים | ||||||
הררולנד | Hereroland |
1970 | 58,997 | 49,203 | הררו | |
אובמבולנד | Ovamboland |
1973 | 52,072 | 342,455 | אובמבו | |
קאבאנגולנד | Kavangoland |
1973 | 41,701 | 49,577 | קאבאנגו | |
מזרח קפריבי | East Caprivi |
1976 | 19,532 | 25,009 | לוזי | |
בנטוסטנים מתוכננים שהקמתם לא יצאה אל הפועל | ||||||
בושמנלנד | Bushmanland |
1989 | 23,927 | 21,909 | בושמנים | |
קאוקולנד | Kaokoland |
1970 | 48,982 | 6,467 | הימבה |
פוליטיקה
ראשי המנדט
מושלי דרום-מערב אפריקה (1915–1990) | |||
---|---|---|---|
שם | כהונה | סוג | |
שלטון כיבוש צבאי (1915–1920) | |||
לואי בותה Louis Botha |
1915 | מושל צבאי | |
פרסיבל סקוט בווס Percival Scott Beves |
1915 | מושל צבאי | |
אדמונד הווארד לאקאם גורגס Edmond Howard Lacam Gorges |
1915–1920 | מנהל | |
מנדט חבר הלאומים (1915–1920) | |||
גייסברט רייץ הופמייר Gysbert Reitz Hofmeyr |
1920–1926 | מנהל | |
אלברטוס יוהאנס וורת Albertus Johannes Werth |
1926–1933 | מנהל | |
דייוויד גדעון קונרדי David Gideon Conradie |
1933–1943 | מנהל | |
פטרוס ימקר הוגנהוט Petrus Imker Hoogenhout |
1943–1951 | מנהל | |
אלברטוס יוהנס רו ראיין Albertus Johannes Roux van Rhijn |
1951–1953 | מנהל | |
שטח מסופח לדרום אפריקה (1954–1990) | |||
דניאל תומאס דו פלרסיס פיליון Daniel Thomas du Plessis Viljoen |
1953–1963 | מנהל | |
ונצל כריסטופל דו פלרסיס Wentzel Christoffel du Plessis |
1963–1968 | מנהל | |
יוהאנס ירט הנדריק ואן דר וואת Johannes Gert Hendrik van der Wath |
1968–1971 | מנהל | |
בארנד יוהאנס ואן דר וולט Barend Johannes van der Walt |
1971–1977 | מנהל | |
מרטינוס סטיין Marthinus Steyn |
1977–1979 | מנהל כללי | |
חריט פיליון Gerrit Viljoen |
1979–1980 | מנהל כללי | |
דאנייה הוף Danie Hough |
1980–1983 | מנהל כללי | |
וילי ואן ניקרק Willie van Niekerk |
1983–1985 | מנהל כללי | |
לואיס פיאנאר Louis Pienaar |
1985–1990 | מנהל כללי |
שם | כהונה | |||
---|---|---|---|---|
ראשי הממשלה של האוכלוסייה השחורה (1977–1989) | ||||
אברהם הרמן דו פלרסיס Abraham Herman du Plessis |
1977–1980 | |||
קוסי פרטוריוס Kosie Pretorius |
1980–1988 | |||
יאן דה וואט Jan de Wet |
1988–1989 | |||
ראשי הממשלה של האוכלוסייה הצבעונית (1980–1989) | ||||
לאונרד בארנס Leonard Barnes |
1980–1984 | |||
דויד בזיוידנהוהט Dawid Bezuidenhout |
1984–1985 | |||
וילם פיליפס Willem Phillips |
1985–1988 | |||
ריימונד רג'ינלד דיארגארדט Raymond Reginald Diergaardt |
1988–1989 | |||
השתייכות מפלגתית: המפלגה הלאומית (NPSWA); מפלגת הלייבור (LP) |
מערכות בחירות ומשאלי עם
מערכות הבחירות הכלליות במנדט דרום-מערב אפריקה | ||||
---|---|---|---|---|
מפלגה | קולות | % | מושבים | |
בחירות 1926 (1) | ||||
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | 612 | 26.12% | 2 | |
מפלגת דרום-מערב | 555 | 23.69% | 1 | |
הליגה הגרמנית של דרום-מערב אפריקה | 498 | 21.25% | 8 | |
מועמדים עצמאיים | 678 | 28.94% | 1 | |
מועמדים ממונים | - | - | 6 | |
סה"כ | 2,343 | 100% | 18 | |
בחירות 1929 (2) | ||||
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 2,108 | 49.38% | 7 | |
הליגה הגרמנית של דרום-מערב אפריקה | 971 | 22.75% | 4 | |
מועמדים עצמאיים | 1,190 | 27.88% | 1 | |
מועמדים ממונים | - | - | 6 | |
סה"כ | 4,269 | 100% | 18 | |
בחירות 1934 (3) | ||||
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 2,168 | 52.20% | 8 | |
הליגה הגרמנית של דרום-מערב אפריקה | 558 | 13.44% | 1 | |
הליגה הכלכלית | 808 | 19.46% | 1 | |
מועמדים עצמאיים | 619 | 14.90% | 2 | |
מועמדים ממונים | - | - | 6 | |
סה"כ | 4,153 | 100% | 18 | |
בחירות 1940 (4) | ||||
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 4,631 | 56.98% | 10 | |
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | 3,046 | 37.48% | 2 | |
מועמדים עצמאיים | 451 | 5.55% | 0 | |
מועמדים ממונים | - | - | 6 | |
סה"כ | 8,138 | 100% | 18 | |
בחירות 1945 (5) | ||||
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 5,485 | 60.29% | 12 | |
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | 3,154 | 34.67% | 0 | |
מועמדים עצמאיים | 459 | 5.05% | 0 | |
מועמדים ממונים | - | - | 6 | |
סה"כ | 9,098 | 100% | 18 | |
בחירות 1950 (6) | ||||
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | 12,349 | 55.14% | 15 | |
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 10,048 | 44.86% | 3 | |
סה"כ | 22,397 | 100% | 18 | |
בחירות 1955 (7) | ||||
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | 15,484 | 58.83% | 16 | |
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 10,735 | 40.79% | 2 | |
המפלגה הכלכלית | 100 | 0.38% | 0 | |
סה"כ | 26,319 | 100% | 18 | |
בחירות 1961 (8) | ||||
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | 19,360 | 59.43% | 16 | |
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 11,314 | 34.73% | 2 | |
מפלגת דרום-מערב | 1,902 | 5.84% | 0 | |
סה"כ | 32,576 | 100% | 18 | |
בחירות 1965 (9) | ||||
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | 21,240 | 555% | 333 | |
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת | 10,087 | 555% | 333 | |
סה"כ | 31,327 | 100% | 18 | |
בחירות 1970 (10) | ||||
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה | [דרושה הבהרה] | [דרושה הבהרה] | 18 | |
סה"כ | [דרושה הבהרה] | [דרושה הבהרה] | 18 | |
בחירות 1974 (11) | ||||
אחר | [דרושה הבהרה] | [דרושה הבהרה] | 18 | |
סה"כ | [דרושה הבהרה] | [דרושה הבהרה] | 18 | |
בחירות 1978 (12) | ||||
הברית הדמוקרטית של טרונהאל | 268,130 | 82.18% | 41 | |
חזית הפעולה למען עקרונות טרונהאל | 38,716 | 11.87% | 6 | |
המפלגה הדמוקרטית נוצרית של נמיביה | 9,073 | 2.78% | 1 | |
המפלגה הלאומית החדשה | 5,781 | 1.77% | 1 | |
חזית השחרור של רהובות | 4,564 | 1.40% | 1 | |
סה"כ | 331,055 | 100% | 50 |
משאלי עם במנדט דרום-מערב אפריקה | ||||
---|---|---|---|---|
תשובה | קולות | % | ||
18 במאי 1977 | ||||
בעד | 208,850 | 85.46% | ||
נגד | 33,520 | 14.54% | ||
סה"כ | 242,370 | 100.0% | ||
שיעור ההצבעה | 81.14% | |||
18 במאי 1977 | ||||
בעד | 30,329 | 94.69% | ||
נגד | 1,701 | 5.31% | ||
סה"כ | 2,804,947 | 100.0% | ||
שיעור ההצבעה | 64.90% |
ראו גם
הערות שוליים
מדינות היסטוריות בנמיביה | ||
---|---|---|
השלטון הקולוניאלי | דרום-מערב אפריקה הגרמנית (1884–1915) • דרום-מערב אפריקה (1915–1990) | |
נמיביה העצמאית | הרפובליקה של נמיביה (החל מ-1990) |
24217463דרום-מערב אפריקה