דמיטרי קלפינין
דמיטרי אנדרייביץ' קלפינין (ברוסית: Дмитрий Андреевич Клепинин) ; (1904–1944) היה כומר רוסי אורתודוקסי שהציל יהודים בצרפת הכבושה בימי מלחמת העולם השנייה. הוכרה על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם.[1]
ביוגרפיה
נולד ב-14 באפריל 1904 בעיר פיאטיגורסק שבדרום-מערב רוסיה. אביו היה ארכיטקט. למדה בגימנסיה. בשנת 1920, במהלך מלחמת האזרחים, היגרה לטורקיה. כעבור שנתיים הם עברו לסרביה. דמיטרי קלפינין השלים את השכלתו התיכונית בבלגרד ונסע לפריז, שם למד בסמינריון של הכנסייה האורתודוקסית. בשנת 1929 נסע לארצות הברית, שם השלים את הכשרתו בסמינריון נוצרי בניו יורק. בשנת 1931 שב לצרפת. שירת כעוזר כומר בכנסייה אורתודוקסית של פריז.
בשנת 1935 יסד ביחד עם הנזירה יליזבטה סקובצובה בית תמחוי לגולים רוסים. בשנת 1937 התחתן. בשנים 1938–1939 שירת ככומר של כנסייה אורתודוקסית באחד מפרברי פריז. בשנת 1939, נפתחה כנסייה אורתודוקסית בצמוד לבית תמחוי לגולים רוסים וקלפינין קיבל את משרת הכומר בה.
לאחר כיבוש פריז על ידי הנאצים בשנת 1940, נרתם כומר קלפינין לעזרת היהודים בעיר. ביחד עם הנזירה יליזבטה סקובצובה (הידועה גם כ האם מריה), שותפתה בניהול בית התמחוי, ארגן מקומות מסתור ליהודים ודאג להם לתעודות זהות מזויפות, שבעזרתן התחזו היהודים, בעיקר הפליטים מפולין שביניהם, לגולים רוסיים.
בתחילת 1942 עמדו האם מריה והאב דימיטרי בפני זרם של יהודים שהתדפקו על דלתם וביקשו תעודות המרה לנצרות. השניים סיפקו תעודות טבילה, מזון, מקלט והברחה אל מחוץ לצרפת או לדרום צרפת, שבתחילת 1942 היה עדיין תחת שלטון משטר וישי ולא תחת שלטון נאצי.
ביולי 1942 הוציא הגסטפו הוראה האוסרת על יהודים להימצא כמעט בכל המקומות הציבוריים. במטה הגסטפו בפריז התקיימו דיונים כיצד לנהל את מצוד היהודים בעיר. המשטרה הצרפתית לקחה אחריות על המבצע, המכונה מצוד ולודרום ד'איבר (Vélodrome d'hiver), והחליטה לגרש גם ילדים, אף על פי שלא התבקשה לעשות זאת על ידי השלטון הנאצי. אלפי יהודים פריזאים נעצרו על ידי הנאצים ביחד עם המשטרה הצרפתית ונכלאו באצטדיון ישן למרוצי אופניים.
כששמעו על המעצר, האם מריה, האב דמיטרי ויורי (בנה של האם מריה) נרתמו מיד לעזרת העצורים. במשך שלושה ימים הם סעדו אותם -הבריחו למקום מים ומזון עד כמה שהיה ניתן. בעזרת עובדים לפינוי אשפה שגייסה לעזרתה הצליחה להבריח כמה עשרות ילדים יהודים בתוך פחי זבל גדולים. הילדים הוצאו מן האצטדיון והובאו לבתי מסתור.
ב-8 בפברואר 1943 נעצרה האם מריה, יחד עם בנה והכומר קלפינין, על ידי הגסטפו. במהלך חקירתו בגסטפו הציע לו אחד החוקרים שחרור מהכלא תמורת מידע על מקומות המסתור של היהודים ותמורת ההבטחה שלא יעזור ליהודים בעתיד. בתגובה הראה לו האב קלפינין את הצלב שענד על צווארו ושאל, בהצביעו על דמותו של ישו שעל הצלב :"האם אתה מכיר את היהודי הזה ?". לאחר החקירה הועבר דמיטרי קלפינין למחנה ריכוז דורה-מיטלבאו. במחנה ריכוז סירב האב לענוד סמל של עובד כפיה מצרפת וביקש לעבוד עם האסירים שהובאו משטחי ברית המועצות (היחס לאסירים מצרפת במחנה היה טוב יותר לעומת האסירים מברית המועצות). הוא טען שמעדיף להיות עם בני עמו. העבודה הקשה, הרעב והמחלות דרדרו את מצבו הבריאותי והוא נפטר ב-9 בפברואר 1944.
בשנת 1985 הוכר דמיטרי קלפינין כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם. בשנת 2004 הכריזה ההכנסייה הנוצרית אורתודוקסית על האב קלפינין כקדוש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דמיטרי קלפינין - פעילותו להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר יד ושם (באנגלית)
32855472דמיטרי קלפינין