דלקת אמתחת רגל האווז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דלקת אמתחת רגל האווז (Pes Anserinus Bursitis) מתארת מצב דלקתי באמתחת המפרידה בין עצם השוקה לבין הגיד המשותף של שריר החייטים, השריר העדין והשריר החצי גידי המכונה "רגל האווז". הופעתה של הדלקת גורמת לכאב בחלק התיכון של הברך ולמגבלות בהנעת הברך המתבטאים בקשיים בהתניידות החולה או בעיסוקו בספורט. דלקת זו מטופלת לרוב על ידי נוגדי דלקת לא סטרואידים ופיזיותרפיה.

פתופיזיולוגיה

רגל האווז היא כינויו של הגיד המשותף של שריר החייטים, השריר העדין והשריר החצי גידי. רגל האווז נאחז בחלק העליון של הפן התיכון של השוקה, מעט מתחת לקו המפרקי של הברך. השרירים המתחברים לרגל האווז פועלים כמקרבים של הירך, כמכופפים של הברך וכן לסיבובה הפנימי של הברך. אזורי החיבור של השרירים מאפשרים להם לפעול כנגד מאמצים חיצוניים השואפים לפתל את הברך או לכופף אותה במישור החזיתי, קרי לכיוון התנועה הלא טבעית של השוקה יחסית לעצם הירך הצידה והחוצה. בין רגל האווז לראש השוקה נמצאת אמתחת המונעת פגיעות בגיד עקב חיכוך עם העצם.

מאמצים א-נורמלים המופעלים על האזור, מאמצים חוזרניים או טראומה גופנית עשויים לעורר את הדלקת. נראה שהדלקת עשויה להימצא באמתחת גיד רגל האווז או בגיד עצמו או במחתלת (רקמת חיבור רפה) או אף ברקמת השומן התת-עורי.

אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

דלקת אמתחת רגל האווז נפוצה בעיקר בקרב צעירים העוסקים בספורט, בקרב נשים עם משקל יתר ובקרב אנשים עם דלקת מפרקים ניוונית בגילאים שבין 50 ל-80. בנוסף נמצא קשר בין הימצאות ההפרעה לסוכרת ולליקויי יציבה מסוג ברך קלובה ופלטפוס. הדלקת יכולה להתפתח בעקבות פגיעה ישירה ברגל האווז, בעקבות מאמצים חוזרניים המופעלים על הגיד הנפוצים בקרב ספורטאים וכהפרעה משנית להפרעה אחרת בברך כגון דלקת מפרקים ניוונית.

דלקת אמתחת רגל האווז נמצאה כמאובחנת לעיתים בטעות כהפרעה אחרת. כמו למשל כהפרעה תוך מפרקית של הברך[1].

אבחון

התלונה העיקרית של הסובלים מהדלקת היא כאב ורגישות בחלק הפנימי (התיכון) של הברך. הכאב מופיע או מוחרף בעת עלייה או ירידה במדרגות ובזמן פעילות ספורטיבית הכוללת כיפופים ויישורים חוזרים של הברך. לעיתים נלווית לכאב נפיחות בחלק התחתון של הצד הפנימי של הברך.

בבדיקה פיזיקלית נמצאת רגישות באזור האחז של גיד רגל האווז. מישוש של המקום יכול לגלות חריקות בזמן הנעת הרקמה (קרפטציות) או קפצוץ של הגיד. גם הפעלה סטאטית של שרירי מיתר הברך או בדיקת הפעלת מאמץ על חלקה החיצוני (הצידי) של הברך ("Valgus stress"), המותחת את הרקמות בחלקה הפנימי של הברך, עשויה לעורר כאב.

לרוב לא נדרשות בדיקות נוספות מעבר לאנמנזה ולבדיקה פיזיקלית. בצילום רנטגן לא ניתן לזהות את ההפרעה ובדיקה על-שמעית (US) לא תמיד מדגימה את ההפרעה. מבין בדיקות הדימות, דימות תהודה מגנטית נחשב לבדיקה הרגישה ביותר בעת אבחון של דלקת אמתחת רגל האווז.

טיפול

טיפול הבחירה בדלקת כולל מנוחה מפעילויות מעוררות כאב, פיזיותרפיה ושימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידים (למשל במשחה לטיפול מקומי).

במהלך השיקום אפשר ויעשה שימוש בקרח (קריותרפיה) לעיסוי אזור הכאב או במכשיר על-שמעי טיפולי. תרגול יכלול תרגילים למתיחת שרירי רגל האווז ושרירים אחרים המניעים את הברך בנוסף לתרגילים לשם חיזוקם.

במידה וטיפולי הקו הראשון לא הביאו לתוצאות משביעות רצון, זריקה מקומית של משכך כאב או קורטיקוסטרואיד או שילוב של שניהם, עשויה להפחית את הכאבים.

במקרים מסוימים, למשל פגיעה ממושכת בתפקוד של ספורטאים, יש שמציעים להסיר את האמתחת ורקמות עצם פתולוגיות במסגרת ניתוח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Rennie WJ, Saifuddin A. Pes anserine bursitis: incidence in symptomatic knees and clinical presentation. Skeletal radiology. 2005 Jul;34(7):395-8. Epub 2005 Jun 7. PMID 15940489

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22361153דלקת אמתחת רגל האווז