דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה
 | |
| סמל הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט ואפן אס אס |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 4 באוגוסט 1943 – אפריל 1945 (כשנה ו־34 שבועות) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | חיל פרשים |
| פיקוד | |
| מפקדים | הלמוט פון פנוויץ |
דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה (בגרמנית: 1. Kosaken-Kavallerie-Division) הייתה דיוויזיית פרשים בוורמאכט אשר הורכבה ממתנדבים קוזאקים. ב-1945 הועברה היחידה לוואפן אס אס כחלק מקורפוס הפרשים הקוזאקים אס אס ה-15, ושמה שונה בהתאם לדיוויזיית הפרשים הקוזאקים אס אס הראשונה (1. SS-Kosaken-Kavallerie-Division).
היסטוריה
באפריל 1942, בשיאה של מלחמת העולם השנייה, העלה הלמוט פון פנוויץ, אוברסט בוורמאכט, את הרעיון של הקמת כוח מתנדבים קוזאקים שיילחם לצד הוורמאכט. ילדותו של פנוויץ עברה עליו בערים שלגבול האימפריה הרוסית, והוא ראה במו עיניו את התועלת הצבאית שהקוזאקים מסוגלים להביא כפרשים. הקוזאקים זוהו לרוב כמלוכנים וכמתנגדי הקומוניזם, ולפיכך נרדפו והופלו לרעה בברית המועצות. בעיני רבים מהם נתפס הכיבוש הגרמני כשחרור, והם היו מוכנים לשרת בוורמאכט בתקווה לקבל אוטונומיה מסוימת. הצעתו של פנוויץ התקבלה בהסתייגות מצד אישים כמו היינריך הימלר שראו בקוזאקים עמים נחותים בדיוק כמו הרוסים, אך קצינים אחרים קיבלו אותה בהתלהבות.
בספטמבר 1942 קיבל פנוויץ אישור להקים כוח ניסיוני בן כ-1,000 פרשים קוזאקים, שעד מהרה התברר כהצלחה אדירה והצליח להשמיד יחידות פרשים שלמות של הצבא האדום. על מעשה זה ב-23 בדצמבר של אותה שנה הוא קיבל תוספת של עלי אלון לצלב האבירים שלו. ב-4 באוגוסט 1943 הוקמה "דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה" עם פנוויץ כמפקדה. הדיוויזיה נכללה במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה אשר הייתה חלק מקבוצת ארמיות F שהוצבה בשטחי הבלקן. הדיוויזיה הוצבה בשטחי ממשלת הבובות הקרואטית במטרה להילחם בפרטיזנים שאיימו על העורף הגרמני. ב-12 באוקטובר 1943, נשלחה הדיוויזיה למלחמה כנגד הפרטיזנים של טיטו בהרי פרוסקה גורה. הקוזאקים, בסיוע 15 טנקים ומכונית משוריינת אחת, כבשו את הכפר ביוצין, שם הייתה המפקדה הפרטיזנית. במהלך המבצע נשרפו כפרים רבים, ביניהם מנזר בהרי פרוסקה גורה, וכ-300 כפריים סרבים חפים מפשע נהרגו. לאחר מכן שימשה הדיוויזיה להגנה על מסילת הרכבת זאגרב-בלגרד ועמק סאווה. כמה גדודים של הדיוויזיה השתתפו בפעולות אנטי-פרטיזניות ושמרו על מסילת הרכבת בסרייבו נגד הפרטיזנים. כחלק מפעולה אנטי-פרטיזנית נרחבת, הועברה הדיוויזיה כולה לקרואטיה שם לחמה כנגד הפרטיזנים. הקוזאקים הטילו טרור על האוכלוסייה וביצעו פשעי מלחמה רבים נגד כפרים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הפרטיזנים. ממשלת קרואטיה התלוננה בפני היטלר על שיטות הפעולה המוגזמות של הקוזאקים, ובית הדין הצבאי הגרמני גזר עונשי מוות רבים על חיילים קוזאקים.
בתחילת 1945 הוקמה דיוויזיית פרשים קוזאקים נוספת שקיבלה את השם "דיוויזיית הפרשים הקוזאקים השנייה". שתי הדיוויזיות אוחדו ליצירת קורפוס הפרשים הקוזאקים אס אס ה-15 אשר חרף התנגדותו של פנוויץ נכלל במסגרת האס אס. פנוויץ עצמו לא היה מעולם חבר באס אס, אולם מונה למפקד הקורפוס. על הדיוויזיה פיקדו מספר מפקדים זה אחר זה למשך פרקי זמן לא ברורים. הדיוויזיה הועברה לקרבות כנגד הצבא האדום שהתקדם בבלקן, ובהמשך נסוגה לאוסטריה. פנוויץ נכנע לצבא הבריטי בראש הקורפוס ב-9 במאי, לאחר שהובטח לו כי הוא ואנשיו לא יוסגרו לידי ברית המועצות. כמה שבועות לאחר מכן הפרו הבריטים את ההבטחה, והסגירו את כל הקוזאקים העריקים לידי הסובייטים. פנוויץ התלווה אל אנשיו בעונש עבודות הפרך שקיבלו, וב-1947 הוצא להורג במוסקבה.
קישורים חיצוניים
- דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה באתר Axis History (באנגלית)
