דוי הסר
דוי הסר
|
|---|
|
דְּוַי הָסֵר וְגַם חָרוֹן, |
דוי הסר הוא פיוט שחיבר דונש בן לברט, ושמו אף חתום בראשי החרוזים. בקהילות אשכנז נהגו לשלב פיוט זה בהקדמה לזימון בסעדות הנישואים ושבע ברכות.
תוכן הפיוט
יש שכתבו שדונש חיבר פיוט זה לאחר מות בתו אשר נועדה להינשא לרבי נסים גאון. ועל זה בקשתו 'דוי הסר וגם חרון'.
אחרים פירשו כוונת הפיוט שהוא כעין בקשה מה' שינחה את הסועדים ובעיקר את החתן והכלה הטריים במעגלי צדק וישרה עליהם את ברכת בני ישורון ובני אהרון. לאחר מכן ממשיכים את הזימון כרגיל וכפי שפורט לעיל.
בטעם אמירתו בסעודת נישואין יש שכתבו שלאחר השמחה הגדולה, יש להזכיר את חורבן בית המקדש, וזהו כוונת הפיוט[1].
נוסחאות הפיוט
בנוסח הפיוט ישנם מספר שינויים בקצת מהסידורים:
נחנו במעגלי צדק - יש נוסחאות: "במעגל צדק".
בסיום הפיוט יש שגרסו רק: " שעה ברכת בני ישורון" ורק בזמן שהמזמן היה כהן אמר: "שעה ברכת בני אהרן".
גרסה אחרת גורסת כך: "נחני במעגלי צדק וכשרון שעה ברכת ישורון כבני אהרן"[2].
תוספות לפיוט
יש שכתבו שישנו המשך לפיוט זה:
- אֲרוּרִים הַךְ אֲשֶׁר אָרוּ - חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן,
- וְצָרֵי עַמְּךָ כֻּלָּם - לְשִׁגָּעוֹן וְעִוָּרוֹן.
- וְיַקְרִיבוּ בְּיוֹם שַׁבָּת - בְּחִירֶיךָ בְּנֵי אַהְרֹן,
- שְׁנֵי כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה - וְלַכֶּבֶשׂ עִשָּׂרוֹן.
- וְיָשִׁירוּ בְנֵי לֵוִי - חֲסִידֶיךָ בְּקוֹל גָּרוֹן,
- וְשִׁירָתָם תְּהֵא לָעַד - וְתִכָּתֵב לְדוֹר אַחְרֹן.
לקריאה נוספת
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: דוי הסר |
- עזרא פליישר, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה, תש"ע 2010 - כרך שני, שער שלישי
- דיון אודות הפיוט בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
