דוידי גילה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. דוידי גילה (נולד ב-1957) הוא איש עסקים ויזם ישראלי.
ביוגרפיה
גילה גדל בשכונת צהלה בתל אביב, בן בכור במשפחת פייגנבלט (אחיו הצעירים הם יחיאל וזיו). כבר בילדותו יזם פעילויות עסקיות (כגון הקרנת סרטים בבית הספר) ופעילויות ציבוריות (כמו ראשות עיר הנוער). אביו אליהו שהיה פקיד במשרד השיכון נפטר בהיותו בן תשע עשרה, בצבא שירת גילה בגולני, שם הגיע להיות מ"פ והשתחרר במאי 1980. בתחילת שנות השמונים כשהיה בשנות העשרים לחייו טס לאלסקה, שם היה קבלן עבודות צבע. גילה קיים גיחות תרמילאות לאמריקה הדרומית וכתב ספר בשם: "אמנות הטיול החסכוני: הספר שיחסוך לך זמן וכסף".
בשנת 1982 שב גילה לישראל והיה פעיל בתנועת שלום עכשיו. ניסה להתקבל ללימודי משפטים, אולם לא עמד בדרישות הסף. ב-1983 שב לאמריקה ועסק בהרכבת מחשבים. ב-1985 שב גילה לישראל, בה הוא התוודע לחברת "קולטוק" שפיתחה במהלך השנים אלגוריתמים עבור חברת ECI Telecom, המוסד ומשרד הביטחון וכעת הייתה על סף פשיטת רגל.
גילה רכש את קולטוק בסכום של שמונה מאות אלף דולרים וניתב את פעילותה לפיתוח שבבים שמקליטים ומשמיעים קול ודיבור, הוא גילה כי ניתן להתקין את השבבים הללו במשיבונים אוטומטיים במקום הקלטות הישנות והעתיק את מקום מגוריו לטוקיו למשך שלוש שנים, שם היו רוב יצרני המשיבונים. קולטוק שינתה את שמה ל-DSPG ושלטה בחמישים אחוזים מהשוק העולמי עבור שבבים למשיבונים ופנתה לייצור שבבים לטלפונים סלולריים, שוק שהיה בתחילת דרכו.
גילה פיצל את DSPG לשתי חברות שהונפקו בשנים 1991 ו-1993: DSPG - שפיתחה שבבים למשיבונים ו-DSPC שפיתחה שבבים לטלפונים סלולריים.
לפני ההנפקה פרשו מהחברה שני מנהלי המחקר והפיתוח שלה שבתאי אדלסברג וליאון ביאליק והקימו את חברת אודיוקודס. מנהלי DSPG חשו כי הם בוגדים בחברה והתכוונו לתבוע אותם. אולם גילה החליט להשקיע בהם שני מיליון דולרים. בנובמבר 1997 פרש גילה מהחברות שהקים ועבר לארצות הברית, ניסה להשתלט על סאיטקס ונכשל. מניית חברת DSPC ירדה ושיקפה שווי שוק של מאתיים מיליוני דולרים. גילה ניסה למכור את DSPC תמורת יותר ממיליארד דולרים, אולם המחיר נראה אסטרונומי עבור חברה המונה מאתיים וחמישים מהנדסים. במשך זמן קצר שכר מאה מהנדסים חדשים, על מנת להראות אמון בחברה ומגמת התפתחות עתידית ביוני 1999 גילה שב לחברה כמנכ"ל וכעבור ארבעה חודשים בלבד, ב-16 באוקטובר 1999, הודיע במסיבת עיתונאים על עסקת הענק עם אינטל[1].
ב-1999 הונפקה אודיוקודס ו-DSPG מימשה מניות בשווי של מאתיים מיליוני דולרים, פי מאה מהשקעת גילה בה[2].
גילה השקיע בשנת 1999 בחברת גנדן השקעות, שהקימו נוחי דנקנר ואבי פישר[3]. גנדן תהפך להיות בעלת השליטה באיי די בי חברה לאחזקות, אז הקונצרן הגדול בישראל, ששלט גם בסאיטקס. בשנת 2005 מכר את מניותיו בחברה[4].
גילה ייסד את קרן ההון סיכון גילה ונצ'רס וכן חברות רבות ביניהן חברת וואיו, חברת סנטור, חברת נוגהטק שנמכרה לצורן, חברת ארקאדיאן נטוורקס.
ביולי 2000 הנפיק גילה בבורסה של לונדון את חברת זן-ריסרצ' לפי שווי של 380 מיליון דולר. ב-2001 שקע שווי השוק של החברה בעשרות אחוזים. ב-2002 המניה כמעט התרסקה, גילה רכש מניות רבות והדבר התפרש כעשיית הון על חשבון המשקיעים.
ב-2005 עשתה גילה ונצ'רס אקזיט ראשון כשמכרה את חברת ההדמיה סנטור לפיליפס תמורת מאתיים שמונים מיליון דולר.
בדצמבר 2005 מכר גילה את אחזקותיו בגנדן. הוא ניסה לגייס כספים לחברת ארקדיאן נטוורקס, ספקית תקשורת של פס רחב, והשקיע בה בעצמו 20 מיליון דולר. ב-2009 הודיעה החברה כי היא מופסדת ב-14 מיליון ש"ח ושהיא זמינה למכירה.
בסוף 2007 גילה עניין ב-Aria, חברה איטלקית פרטית קטנה מאומבריה שנוסדה שנתיים קודם לכן ושאפה להקים רשת אינטרנט בכל איטליה. הוא גייס עם שותפים סכום של 100 מיליון דולר להשקעה בחברה. החברה זכתה במכרז במספר הרב ביותר של רישיונות באיטליה, תמורתם הייתה צריכה לשלם 47.5 מיליון אירו. גילה, ביחד עם גולדמן זאקס וקרן השקעות רוסית רכשו 60% מ-Aria תמורת 55 מיליון אירו. Aria הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת אלווריון הישראלית. כעבור זמן קצר החברה נקלעה לקשיים ולא הצליחה לעמוד בפרויקטים ששמה לעצמה. בפברואר 2010 הודח ממנה גילה ובמרץ 2010 החברה נהפכה לפושטת רגל. ריקרדו רוג'ירו, מנהל החברה, חשוד בפרשיית שחיתות הקשורה למאפיה.
ביולי 2010 תבע בנק דיסקונט בבית המשפט המחוזי בתל אביב את גילה וחברה בשם "סייקל גרופ", שגילה היה ערב לחובותיה. סייקל הוקמה בראשית שנות התשעים על ידי אחיו, יחיאל גילה ועל ידי אשר גולן.
בשנת 2001 הקים גילה את "מרכז גילה לחינוך אזרחי ולדמוקרטיה" באוניברסיטה העברית והוא אחד מהתורמים לרשת החינוך הדו-לשוני "יד ביד". ברחבי ארצות הברית משקיע גילה בתוכניות המקדמות חינוך יהודי והכרת ישראל ושיתוף פעולה בין ארגונים יהודים בישראל ובארצות הברית.
כיום (2011) גילה הוא יו"ר "J Street", שדולה אמריקאית שמטרותיה קידום פתרון בדרכי שלום לסכסוך הישראלי-ערבי ולישראלי-פלסטיני.
ביולי 2006 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
חיים אישיים
גילה התגורר באחוזה בעמק הסיליקון ליד סן פרנסיסקו וכיום מתגורר באיטליה.
קישורים חיצוניים
- איתי רום, האם דוידי גילה, נסיך ההיי-טק הישראלי, במצוקת מזומנים?, באתר גלובס, 19 במרץ 2011
- עמי גינזבורג, ההשקעה הגדולה ביותר של כלל תעשיות בחו"ל - ארקדיאן של דוידי גילה, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2006
- עודד חרמוני, דוידי גילה מגייס 85 מיליון דולר לחברה החדשה שהקים - ארקאדיאן נטוורקס, באתר הארץ, 24 בינואר 2006
- עמי גינזבורג, יזם שהצמיח 50 מיליונרים. בדולרים - לא בשקלים, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2004
- גלית חמי, זן-ריסרצ' של דוידי גילה רוכשת את טיוגה, באתר ynet, 24 בינואר 2001
- יוסי עלמני, ואיו: הנפקה שנייה של 126 מ ד', באתר ynet, 15 בספטמבר 2000
הערות שוליים
- ^ עדי מנדלסון, דווידי גילה מוכר את די.אס.פי.סי, באתר גלובס, 17 באוקטובר 1999
- ^ עומרי כהן, DSPG ניצלה את הגיאות האחרונה במניית אודיוקודס והשלימה מכירת כל אחזקותיה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2004
- ^ אלעזר לוין , דוידי גילה רכש 8% ממניות גנדן נדל"ן תמורת 5 מיליון ד', באתר גלובס, 18 ביוני 2000
- ^ דארקו הורבט ודוידי גילה מכרו את מניותיהם בגנדן, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2005
25783345דוידי גילה