דוד מתתיהו ליפמן
דוד מתתיהו ליפמן (בזמנו נכתב: ליפמאן; בליטאית: Matys Dovydas Lipmanas; 1888 – 1941) היה חוקר תולדות יהודי ליטא והעיר קובנה, ממייסדי החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא, הוגה רעיון לימוד פרק יומי בתנ"ך. רוקח במקצועו.
קורות חיים
ליפמן נולד בשנת 1888 בעיירה נמוקשט (ביידיש: נעמאָקשט; בליטאית: Nemakščiai (אנ')) שבפלך קובנה, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא), בנם של חנה בת שמואל בן אריה בקר ("ר' שמואל טויבה'ש") ויצחק-אייזיק מרדכי ליפמן. אבי-אביו, ר' זבולון ליב בן יום-טוב ליפמאן, היה אב"ד קהילות דרשונישוק, גודלבה (גודלעווע), פיליפובה (פיליפּאָווע), קראז' (קראָזש) ופלונגיאן (פלונגה) (באחרונה שימש יותר מעשרים שנה).[1] בילדותו למד אצל סבו ר' זבולון, ואחר-כך התחנך בישיבת טֶלְז. לאחר מכן למד רוקחות, נבחן באוניברסיטת דוֹרפַּאט (טַרטוּ) וקיבל תואר רוקח מוסמך.
פעל במחלקה לתרבות של הוועד הלאומי של יהודי ליטא, וייסד בה עם דר' אבא לפין את המדור ההיסטורי, שלימים היה להחברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא. בשנת 1925 השתקע בעיירה צ'ייקישוק (צייקישאק; Čekiškė (אנ')), ורכש בה בית מרקחת. את מרבית זמנו הקדיש לחקר תולדות יהדות ליטא. פרסם שורת מאמרים בנושא בעיתוני יהודי ליטא "די אידישע שטימע", "הד ליטא", "נתיבות" ו-"דאָס וואָרט". את מאמרו הראשון פרסם בשנת 1920 ב"אידישע שטימע", ובו קרא לציבור היהודי במדינה לאסוף חומר היסטורי-אתנוגרפי. ממאמריו: "נפוליאון בליטא", "פרטים על הגאון מווילנה", "חיי רי"ס", "תולדות הגאון ר' אלכסנדר לפידות".
חיבר מונוגרפיה "לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה" בשנים 1400–1850, שנועד להיות הכרך הראשון בחיבור שיכסה את ההיסטוריה היהודית בעיר עד מלחמת העולם הראשונה (1915); היה זה החיבור היהודי הראשון שעסק בתולדות קובנה היהודית. בנוסף פרסם מבוא על תולדות היהודים בזאמוט (ליטא תחתית) ומדור לפולקלור (תרצ"א; נדפס שנית: תרצ"ד). תוכניתו של ליפמן הייתה להכין סדרת מונוגרפיות היסטוריות על תולדות היהודים בליטא-זאמוט מהעבר הקדום ועד ימיו. הסדרה נועדה לכלול התמקדות מיוחדת בעיר קובנה ובחבל זאמוט, בפולקלור (אגדות, פתגמים, שירי עם ועוד), וכן לקסיקון ביוגרפי מונומנטלי ל"גדולי ליטא" ב-300 השנים האחרונות, שעבורו ליקט חומר במשך 11 שנה;[2] אולם השואה שמה קץ לתוכניותיו.
ליפמן היה הוגה הרעיון של לימוד פרק תנ"ך יומי, שהתפשט בליטא ולאחר מכן גם בארץ ישראל.[3]
היה נשוי לבתיה לבית כץ ואב לבן, בנציון. ליפמן ביקר בארץ ישראל ותכנן לעלות אליה.
ליפמן נספה ב-1941 בשואה באקציה של העיירה צ'ייקישוק (בסמוך לה) עם אשתו ובנם בן ה-12.
ספרו
- לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה: מן העת הכי קדומה עד המלחמה העולמית: (לזכר יובל 900 שנה להוסד קובנה, 1030–1930) בצירוף תמונות שונות ועם מבוא בשם "לתולדות היהודים בזאמוט" ומדור מיוחד לפולקלור המכונה "פרפראות", בשני חלקים, קיידאן: דפוס מובשוביץ וכהן, תרצ"א. (חלק ראשון: 1400–1850; עם מבוא לתולדות היהודית בליטא-זאמוט) (מהדורה ב: תרצ"ד)
קישורים חיצוניים
- 'ליפמן, דוד-מתתיהו בן יצחק-אייזיק-מרדכי', בתוך: דב ליפץ, נתן גורן [ואחרים] (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 186 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1384)
- ברל כהן, דוד-מתתיהו ליפמאן, בספרו: יִידישע שטעט, שטעטלעך און דאָרפֿישע יִישובים אין ליטע ביז 1918: היסטאָריש-ביאָגראַפֿישע סקיצעס, ניו יורק 1991, עמ' 302–303, באתר היברובוקס
- דוד מתתיהו ליפמן: דף עד שמילאה אחותו, בת-שבע מרגלית, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם
מפרי עטו:
הערות שוליים
- ^ ברל כהן, ר' זבולון בר' יום-טוב ליפמאן, בספרו: יִידישע שטעט, שטעטלעך און דאָרפֿישע יִישובים אין ליטע ביז 1918: היסטאָריש-ביאָגראַפֿישע סקיצעס, ניו יורק 1991, עמ' 68 טור 1, באתר היברובוקס.
- ^ על תוכניתו ראו: ד. מ. ליפּמאן, "נוסח-ליטא", בתוך: לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, קיידאן תרצ"ד, עמ' 2.
- ^ נפתלי בן-מנחם, 'חכמי ליטא: ציונים לתולדות חייהם ורשימת ספריהם', בתוך: י[עקב] ד[וד] קמזון (עורך), יהדות ליטא: תמונות וציונים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט, עמ' 104.
