דוד חשמל
דוד חשמל הוא דוד חימום המשתמש באנרגיה חשמלית לחימום מים. הדוד נועד לשימוש ביתי, תעשייתי וכן לשימושים נוספים. שיטת חימום זו נפוצה מאוד במשקי בית במדינת ישראל בחודשי החורף בהם לא ניתן להשתמש באנרגיה סולארית (דוד שמש) לחימום המים.
בדרך כלל בדוד שמש קיימת גם האפשרות לחמם את המים באמצעות גוף חימום חשמלי.
מבנה הדוד
מכל המים
המכל הוא בדרך כלל בצורת גליל מוארך העשוי מפלדה עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר בידוד תרמי מפוליאוריתן מוקצף (בעבר השתמשו לצורך הבידוד בצמר סלעים). חלקו הפנימי של דוד הפלדה מצופה בחומר מבודד שנועד למנוע התפתחות קורוזיה וחלודה. מצויים בשוק מספר ציפויים: ציפוי צבע (פנולי או אפוקסי), ציפוי מלט (פוליטון) וציפוי אמייל[1].
גוף חימום
גוף חימום חשמלי לדוד עשוי מצינורית שמיוצרת מנחושת או מנירוסטה בקוטר של כ-8 מ"מ. בתוך הצינורית מושחל חוט להט בצורה ספירלית אשר מבודד ממגע בצינורית על ידי אבקה דחוסה. בקצות חוט הלהט מותקנים קצוות מוליכים עם ראשי הברגה שאליהם מחברים את כבלי הזינה המגיעים לדוד. כל דודי השמש בישראל מכילים גוף חימום. כיום, רובם המכריע של גופי החימום הם גופי חימום טבולים, כלומר: באים במגע עם המים. עקב קשיות המים בישראל, נוצרת על גוף החימום שכבת אבנית (כדוגמת גוף החימום בקומקום), אשר גורמת עם הזמן להתנגדות גוברת והולכת של חוט הלהט והוא נשרף (בדומה לחוט להט של נורת ליבון).
שרוול חימום מהיר
מוכר גם כ"חמם" או "מאיץ חום", הוא התקן המורכב בתוך דוד החימום הגורם לתהליך חימום מהיר של המים ובכך מסייע לחיסכון בחשמל.
ההתקן מורכב מצינור מתכת מעובה אשר בחלקו התחתון מנוקבים פתחים, והוא הולך וצר בכיוון חלקו העליון. ההתקן מורכב בתחתית הדוד כך שחלקו העליון מגיע כמעט עד לצינור היציאה של המים החמים הממוקם בחלקו העליון של הדוד. בתוך ההתקן, בחלקו המעובה, מותקן גוף החימום עצמו . עם הפעלת הדוד מתחממים המים שבקרבת גוף החימום ועולים במהירות כלפי מעלה לכוון פתח היציאה של הדוד. מהירות החימום והחיסכון בחשמל מושגים כתוצאה מכך שאין צורך לחמם את כל המים שבדוד, אלא רק את הכמות הקטנה שבתוך הצינור המעובה.
הערות שוליים
- ^ דודי שמש וחשמל, משב(הקישור אינו פעיל, 24.2.2019)
33936150דוד חשמל