דוד בר-גל

דוד בר-גל

לידה	19 ביוני 1937 קרית חיים, חיפה
פטירה	18 בדצמבר 2021 (בגיל 84) ירושלים
מקום מגורים	ירושלים
עיסוק	עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
בת זוג	רות בר-גל
מספר צאצאים	4

דוד בר-גל (19 ביוני 1937 – 18 בדצמבר 2021) היה פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי העניין והחקר שלו היו בעיקר פסיכולוגיה חברתית, התנהגות ארגונית, יחסים בין קבוצות, יישוב סכסוכים והיסטוריה של הידע בתחום

לצד מחקריו העיוניים, טיפח בר-גל את המגע בין הפרקטיקה של עובדי הרווחה ובין התאוריה האקדמית, בעיקר על פי בית מדרשו של קורט לוין, אותו חקר במשך עשרות שנים. זאת לאחר שהתנסה בעצמו, בראשית הקריירה שלו, בעבודה מחוץ לאקדמיה כקצין מבחן לנוער.

דוד בר-גל נגע במחקריו בתחומי דעת רבים והפגיש בעבודתו בין הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה ונושאים ממינהל ציבורי עבודתו כללה ביקורות ספרים שפורמו מפעם לפעם בעיתונות המדעית והיומית, וכן בעבודתו כעורך של כתב העת המקצועי "חברה ורווחה" בשנים 1993–1995 ו-2008–2014.

ביוגרפיה

חיים אישיים

דוד בר-גל נולד בקריית חיים ב-1937, בן לזאב זילברגליט ויונה (לבית ברזניק), אח בכור של יורם בר-גל. הוריהם עלו לארץ ישראל מפולין בשנת 1933, והקימו את ביתם על חולות קריית חיים. הקריה של אותן שנים הייתה שכונת פועלים ודוד התחנך על ערכיה של התפיסה הסוציאליסטית שדגלו בה מייסדי היישוב.

עם חבריו נכנס ל"תנועה המאוחדת", תחילה כחניך ומגיל הבגרות שימש כמדריך. בסיום בית הספר התיכון בקרית חיים, בשנת 1955, ולקראת היציאה לשירות הצבאי שינה את שם משפחתו לבר-גל. את השירות הצבאי עשה בנח"ל, בגרעין שהלך לקיבוץ חמדיה, ומשם יצא להדרכה בתנועת הנוער בתל אביב. במסגרת גרעין הנח"ל הכיר את אשתו לעתיד רות גלוגוב וונולדו להם ארבעה ילדים.

דוד בר-גל נפטר בביתו ב-18 בדצמבר 2021 והובא לקבורה בבית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא.

השכלה גבוהה ואקדמיה

את לימודי התואר הראשון (1958–1961) עשה בבית הספר לעבודה סוציאלית בשל האוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודי התואר הראשון עבד כקצין מבחן לנוער. הוא פנה לקריירה אקדמית תוך מעבר לתחום הפסיכולוגיה, ועשה תואר ראשון נוסף בפסיכולוגיה הפעם באוניברסיטת תל אביב (1964–1967). אחר כך המשיך בלימודים גבוהים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהסתיימו כאשר קיבל את הדוקטורט בפסיכולוגיה בשנת 1976.

עם סיום לימודיו בישראל, יצא לפוסט דוקטורט למשך שנתיים לאוניברסיטת מישיגן, ארצות הברית, שאליה חזר לשבתון נוסף שנים לאחר מכן. כמו כן תוך כדי התפתחותו האקדמית, היה חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה באמצע שנות השמונים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק באמצע שנות התשעים ובראשית המאה ה-21.

עם חזרתו מהפוסט דוקטורט קיבל משרה כמרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, ולימד שם במשך כשלושה עשורים עד שפרש לגמלאות. במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית מילא תפקידים שונים, בהם ראש תוכנית שוורץ למנהלי מתנ"סים, וכן ייסד תוכנית לניהול קונפליקטים לתואר שני. כמו כן שירת בוועדות שונות כולל ועדה של צה"ל לרפורמות בבתי הכלא הצבאיים, וכן סייע וייעץ להקמת לימודי עבודה סוציאלית במכללות השונות.

המחקר המדעי

ראשיתו של המחקר המדעי של דוד בר-גל הוא בעבודת הדוקטורט, בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בו חקר את ההתפתחות מערכת הערכים המקצועית של שתי קבוצות סטודנטיות – אחת בעבודה סוציאלית והשנייה במחלקה לפסיכולוגיה. בעבודה זו נחשף לא רק לחשיבות גיבוש האישיות המקצועית של עובדים בתחומי הרווחה, אלא גם לרעיונות מתחומי הפסיכולוגיה החברתית וחקר קבוצות, שהם מתחומי המחקר המרכזיים שבהם פעל במהלך עשרות השנים הבאות.

רווחה תעסוקתית

נראה כי הרקע האישי של בר-גל, שגדל בשכונת פועלים (קריית חיים) וספג את תפיסת העולם הסוציאליסטית, השפיע על נושאי מחקריו הראשונים - רווחת עובדים, והעבודה הסוציאלית במקומות העבודה. 

מעבודת הדוקטורט שלו הציע מודל של חמישה שלבים לתיאור התפתחות מערכת הערכים של עובדים סוציאליים ועובדי רווחה אחרים בשלבי ההכשרה שלהם. התפתחות זאת מתרחשת לדעתו, מחשיפתם לתאוריות המתאימות, דרך ההתנסות המעשית ועד גיבוש הידע האישי והמקצועי תוך שילובם בארגון בו מתפתחת הקריירה שלהם .

התפשטות התפיסה של שיפור איכות החיים בסביבת העבודה קשורה במדעי החברה לרעיון המרכזי שהתפתח בארצות הברית של ״העשרת העבודה״, או ״עיצוב מחדש״ של התוכן והתפקיד והגברת המוטיבציה של העובד. עם זאת, מציין בר-גל, בבחינת היישום של רעיונות תאורטיים אלה בפועל, נראה כי במקומות עבודה רבים השיקולים הטכנולוגים והכלכליים לא מאפשרים להגדיל משמעותית את האוטונומיה והמגוון המקצועי של העובד, ולמעשה הוא מתקבע במצב הקיים. למרות ההצהרות הארגוניות והרעיונות התאורטיים לשינוי, אין יכולת לעצב מחדש את תפקידו של העובד.

בהמשך מחקריו עסק בפיתוח תחום הרווחה התעסוקתית בארגונים שונים. הוא ראיין בשנות השמונים את רוב עובדי הרווחה התעסוקתית בארץ, התעניין בתחומי התעסוקה שלהם ובשיטות שבהן הם משתמשים למילוי תפקידם. במחקר נמצאה שונות בין עובדי הרווחה, בדגש שהם שמים על תחומים או שיטות מסוימים. המחקר ניסה להבין את היחסים בין השונות הזו לבין הכוח הארגוני של העובדים הסוציאליים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם. לממצאי המחקר היו השלכות על הכשרת עובדי רווחה תעסוקתית ועל הפעלת שירותם במסגרות תעסוקתיות.

היבט נוסף של רווחה תעסוקתית שנחקרה על ידי בר-גל הייתה שביעות רצון, ושחיקת עובדים בתחומי תעסוקה שונים, בעיקר של עובדים סוציאליים. מהי מידת הנכונות שלהם להמשיך בתפקידם למרות הלחצים והשחיקה בשעת ביצוע תפקידם. השונות שנמצאה בין העובדים מוסברת על ידי מספר גורמים שמתכנסים לשני מוקדים: תחום העבודה ותחום התמיכה החברתית. המשתנה הבולט ביותר היה האתגר שבתפקיד. ככל שהאתגר היה גדול יותר ותמיכת המדריכים והעמיתים הייתה גדולה יותר כך עולה שביעות הרצון ויורדת השחיקה בעבודה.

התנהגות קבוצתית

אינטראקציות בין קבוצות אתניות הביאו להתערבות ברמת המיקרו כדי לשפר את היחסים בין יהודים וערבים. תוכניות אלה עשויות לשנות לטובה את עמדותיהם והתנהגותם של ערבים ויהודים בודדים, זה כלפי זה. בניית אמון הדדי, כבוד והבנה הם היעדים העיקריים של תוכניות ההתערבות.

המפגש בין קבוצות לאומיות שונות והניסיון להביא להכרה ולשינוי, היה נושא של אחד המחקרים הגדולים של בר-גל, שנעשה בשיתוף עם חביבה בר וג׳אבר עסאקלה, חוקרים במכון גוטמן למחקר שימושי. הפרסום מתעד במתודת ״מחקר פעולה״ מפגשים בין בני נוער יהודים וערבים אזרחי ישראל בשנים 1985-9. תחילה נועד המחקר להעריך את השלכותיהם של מפגשים מתמשכים שנערכו ״בבית הספר לשלום״ בנווה שלום, אך הוא הורחב לתיעוד וביצוע התערבות חינוכית יזומה בקרב יהודים וערבים אזרחי ישראל.

הידע המוצג בספר מעוגן בתאוריות מתחום מדעי החברה וההתנהגות ובידע החוויתי-נרטיבי שנאסף במהלך העשייה החינוכית מחקרית. הגישה התאורטית מעוגנת בתפיסה הבין תחומית של מדעי החברה הגורסת כי ההתנהגות האנושית ניתנת להסבר מתוך ראיית היחיד על רקע הכוחות השונים שהוא פועל בתוכם. המחקר נשען על תפיסתו התאורטית והמתודולוגית של הפסיכולוג החברתי קורט לוין.

מחקרי התנהגות ארגונית

בין התפקידים השונים שמילא בר-גל באוניברסיטה העברית, היה ניהול תוכנית שוורץ למנהלי מתנ"סים, תפקיד שגם לקח על עצמו עמיתו פרופ׳ הלל שמיד. הם ראו בתוכנית הזאת לא רק את הצד ההכשרתי והאקדמי, אלא ניסו להבין את תפקידם של המנהלים, וביצעו שורת מחקרים במהלך שנות השמונים וראשית שנות התשעים.

בתחילה הם סקרו את נושא המנהיגות במגזרים שונים – עסקי, ציבורי, חינוכי, ורווחתי - בפרספקטיבה בין לאומית תוך התמקדות בתפקוד מנהלים והתנהגותם. היה זה מחקר משווה שכיסה נושאים כמו תכנון עבודת הניהול, אופן עבודתו של המנהל, התקשורת בינו ובין העובדים וקשריו עם גורמים תוך או חוץ ארגוניים.

בהמשך הם סקרו נושאים הקשורים לתאוריית מנהיגות. היינו מערך הגורמים והתהליכים הקובעים את השפעת המנהיגות על הארגונים שלהם. המחקרים עסקו במנהיג כיוצר חזון, כארכיטקט אסטרטגי או יוצר את התרבות הארגונית. הם בחנו צורות שונות של מנהיגות והשלכותיה על תפקוד הארגון. המחקר אושש את ההשערה של חשיבות המנהיגות בהתפתחות ארגונים, שימורם והסתגלותם לתנאים משתנים.

מבין המנהלים והארגונים השונים, כאמור, הם נמשכו לחקר מנהלי מתנ"סים, כחלק מתוכנית שוורץ בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית. במחקרים אלה הם ניסו לייחד את עבודת מנהל המתנ"ס לעומת מנהלים בתחומים מקבילים בתחומי רווחה או עסקים. הם מצאו כי עיקר עבודתו של מנהל המתנ"ס הוא בפתרון בעיות אד-הוק, וברוטינה של שמירת הקיים בארגון.

את ניסיונם ומחקרם הם סיכמו בספר, שהופיע בניו-יורק ב-1992, שהוא קובץ מחקרים בנושא חדשנות ושינויים בארגוני רווחה. הם מעלים את הגורמים ואת האסטרטגיות לשינוי מבנה ארגונים, לשיפור הניהול ומתן שירותים טובים יותר. הם מדגישים את הקשרים הדדיים בין הקהילה ובין הארגון, ששניהם משתנים תוך ניסיון להתאמת הצרכים ומילוי הצרכים ההדדים. ההדגמות בספר הן מארגוני רווחה בישראל.

קורט לוין ורעיונותיו

אבי הפסיכולוגיה החברתית קורט לוין הוא מנושאי המחקר המרכזיים של בר-גל. קורט לוין היה המדען שרעיונותיו ושיטותיו סללו את הדרך התאורטית למחקריו של בר-גל בפסיכולוגיה החברתית מאז ראשית דרכו באקדמיה.

מלבד עריכה מדעית של כתביו בעברית חשף בר-גל את הקשרים והמגעים שהיו בין ראשי האוניברסיטה העברית וקורט לוין, בעיקר של יהודה מאגנס, ממייסדי האוניברסיטה העברית. המגעים ביניהם היו עוד לפני שלוין עזב את ברלין ועבר לארצות הברית, בעקבות עליית הנאצים לשלטון ב-1933 .

באותה תקופה קורט לוין כבר היה פסיכולוג מוכר, והאוניברסיטה העברית הציעה לו בשנת 1934 מינוי אקדמי כמקים המכון לפסיכולוגיה. לוין ביקר בארץ ישראל ביולי 1934, והציג את תוכנית המכון לפסיכולוגיה שלדעתו צריך לקום בירושלים. בר-גל מראה כי לוין השקיע רבות בתכנון בניית המכון בירושלים, בעיקר מנקודת מבטו כפסיכולוג חברתי, שהתבונן במציאות האנושית והחברתית ששררה בארץ ישראל באותן שנים.

בשנים 1934-5 האוניברסיטה נתקלה בקשיים לגייס כספים להקמת המכון ולתפעולו. באותה תקופה, למרות המינוי שקיבל בירושלים, לוין כבר היה ממוקם אקדמית באוניברסיטת קורנל בארצות הברית. בהתכתבות בין לוין והאוניברסיטה מסתבר כי לצד נימוקים אקדמיים ארגוניים, גם השכר שהציעה לו האוניברסיטה העברית היה כרבע השכר שקיבל כבר בארצות הברית. כך, ממכלול סיבות דחה לוין את בואו לירושלים ובשנת 1937 האוניברסיטה העברית הפסיקה את המגעים איתו, ולמעשה פיטרה אותו מהמינוי שקיבל.

העיסוק של בר-גל בקורט לוין לא הצטמצם רק במישור ההיסטורי של קשריו עם האוניברסיטה העברית והקמת המכון לפסיכולוגיה. הוא יישם את רעיונותיו של לוין במחקרים נוספים. כך לדוגמה שילב את רעיונותיו של לוין בנושא של תמורות בתפיסות חברתיות בקבוצות שונות. על פי לוין אין די בהרצאות על תמורות, להביא לשינויים בין קבוצתיים. לשם כך, יש צורך בשינוי התפיסה העצמית של היחיד ושינוי התפיסה של הסיטואציה החברתית. רק אז האדם יכול לשנות עמדותיו שלא על פי סטראוטיפים המקובלים או תפיסות מוטעות .

בהפצת תורתו של לוין הרחיב בר-גל לא רק על התרומות התאורטיות אלא גם הבליט את הגישות המתודולוגיות המיוחדות, כגון שיטות ״מחקר פעולה״. והוא מציג את העקרונות שקבע לוין למחקר הפעולה, בהם לימוד שיטתי ולעיתים ביצוע ניסוי של בעיה חברתית; תהליך מעגלי של איסוף נתונים; מתן משוב של תוצאות ההתערבות למעורבים במחקר; הכללה של שאלות הערכים; שיקולי מאבק כוחות; מתן דגש על גיוס והכשרה של סוכני שינוי, פיתוחם ותמיכה בהם.

בר-גל מעלה את הטענה כי המושג ״מחקר פעולה״ נגזר מתוך מקורות ברקע האישי והאינטלקטואלי של קורט לוין – ניסיון חייו כבן מיעוט יהודי, תאוריית השדה שלו ומחויבותו העמוקה לעקרונות האידאולוגיה הדמוקרטית ולצורך בשינוי חברתי.

זיגמונד פרויד

דמותו של זיגמונד פרויד עניינה את בר-גל, והוא כתב עליה מספר פעמים בעיתון "הארץ" מהיבטים שונים. אחד מהם היא חליפת המכתבים בין אלברט איינשטיין לפרויד בעקבות שאלתו של הראשון ״האם יש דרך לשחרר את בני האדם מפורענות המלחמה?". בתשובתו של פרויד הוא מנתח את האגרסיביות האנושית ואת הסיבות למלחמה.

פרויד מביע את דעתו "כמי שאינו נדרש להציע הצעות מעשיות אלא על דרך העיון הפסיכולוגי שמתוכו ניתן להידרש לבעיות מניעת המלחמה". במסה זו משלב פרויד ניתוח היסטורי על כובשים ומלחמות במהלך ההיסטוריה, בהצביעו על תוצאותיהן ההרסניות. הוא סוקר בקצרה את מניעיו של האדם היחיד המשתף פעולה עם האינטרסים של מנהיגים וכובשים בשמשו אמצעי ומכשיר במלחמה זו. מניעיו של היחיד, לדעתו של פרויד מקורם ביולוגי, והתוקפנות היא אמצעי לכיבוש ולהישרדות בעולם. בהשפעות ציוויליזציה וחינוך הולמות אפשר לעדן את יצר התוקפנות וההרס למטרות יצירת נכסי תרבות ואמנות, סדרי חיים, דרכי ממשל וסדר מדינתי.

מאמרו של בר-גל בעיתון "הארץ" הפך ברבות הימים לאסופה מחקרית שהוא היה בין עורכיה ודנה במשמעויות חליפת המכתבים בין שני אישים האלה. 

פרסומים נבחרים

• בר-גל, ד. 1984, עבודה סוציאלית בעולם העבודה, הוצאת אקדמון, ירושלים
• שמיד, ה. ובר-גל, ד. 1988, מוטיבים בתאוריה ובמחקר מנהיגות – יישומים לניהול שירותי אנוש, חברה ורווחה, כרך ט׳ 185-197
• בר-גל, ד. (עורך) 1989 קורט לוין, יישוב קונפליקטים ומאמרים בתורת השדה, הוצאת כתר, ירושלים
• בר-גל, ד. (עורך) 1994, מפגש בין מחקר לפרקטיקה: התערבות מקצועית בקרב עולי חבר העמים, ביה״ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
• בר ח. ובר-גל ד. 1995, לחיות עם הקונפליקט, מכון ירושלים לחקר ישראל, פרסום מספר 64, ירושלים.
• ברק, ד. ובר-גל, ד. 2002, ניתוח שדה כוחות – כלי להחדרת שינויים בארגוני שירות, חברה ורווחה, כרך כ״ב, 7-33
• בר-גל, ד. 2012, "מלחמה למה?" פסיכואקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, גיליון אפריל עמ' 38-42
• אשכנזי, ע., בר-גל, ד. ורולניק, ע. (עורכים). איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה: בעקבות חליפת המכתבים "למה מלחמה". ירושלים: כרמל (2018)

• Bargal, D. & Schmid, H. (Eds.). (1992). Organizational change and development in the human services. New York: The Haworth Press.
• Mor-Barak, M., & Bargal, D. (Eds.). (2000). Social services in the work place: Repositioning social work in the new millennium. New York: Haworth Press.
• Bargal, D., Gold, M. & Lewin, M. (Eds.). (1992). Kurt Lewin and field theory [Special issue]. Journal of Social Issues, 48(2).
• Burnes, B., & Bargal, D. (Eds.) (2017). Special issue: Kurt Lewin: 70 Years on. Journal of Change Management, 17(2 (.
• Bargal, D. (1982). Obsolescence and renewal in the career of social workers. Contemporary Social Work Education, 5(1), 32‑42.
• Bargal, D., & Schmid, H. (1989). Recent themes in theory and research on leadership and their implications for management of the human services. Administration in Social Work, 13(3/4), 37‑54.
• Bargal, D. (1993). An international perspective on the development of social work in the workplace. In P. Kurzman & S. Akabas (Eds.), Occupational social work: Strategic responses to changing workplace and workforce (ch. 20). Silver Spring: NASW.
• Bargal, D. (2000). The manager as leader. In R. Patti (Ed.), Handbook of social welfare management (pp. 303-319). Beverly Hills, CA: Sage.
• Bargal, D. (2003). Emotions, the workplace and the human services: A review essay. Administration in Social Work, 27(3), 107-113.
• Bargal, D. (2006). Kurt Lewin’s theory of social change: Its application to conflict management workshops for Arab and Jewish youth. In J. Trempala, A. Pipitone, & B. Raven (Eds.), Lewinian psychology: Proceedings of the international conference on Kurt Lewin’s contribution to contemporary psychology, September 10-12, 2004, Bydgoszcz-Mogilno, Poland (pp. 170-190). Bydgoszcz: Kazimierz Wielki University Press.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33117425דוד בר-גל