דוד "הכי טוב"

דוד "הכי טוב" שר ומנגן בחדר התה ליד קבר רבי נחמן מברסלב

דוד דבש (נולד ב-1954), הידוע בכינויו דוד "הכי טוב", הוא מוזיקאי וחסיד ברסלב ישראלי אשר דמותו שימשה השראה למסע פרסום גדול שנערך בישראל. השימוש נעשה בלי רשותו, ועל כך זכה בתביעה משפטית אשר קבעה תקדים בנושא זכויות יוצרים.

ביוגרפיה

דוד דבש נולד וגדל בבאר שבע וכילד חוץ בקיבוץ רביבים. את שירותו הצבאי החל בסיירת שקד וסיים כחובש קרבי. חזר בתשובה בעקבות מות אחיו בשנות ה-80, והצטרף לחסידות ברסלב. בראשית שנות ה-80 סולק מלימודים בישיבת שובו בנים על ידי ראש הישיבה עקב התנהגות בלתי ראויה. נשוי לשתי נשים ואב ל-13 ילדים. התגורר ביישוב בת עין, ומאוחר יותר עבר להתגורר בקריית ארבע.

בתהליך חזרתו בתשובה פיתח תפיסה אופטימית ביחס לחיים, למרות כל המשברים הפוקדים את האדם. כביטוי לדרך התמודדות זו סיגל לעצמו את המוטו "הכי טוב", כחותם אישי ודרך התמודדות עם המאורעות שפקדו אותו. בעקבות כך הוא מכונה "דוד הכי טוב".

דבש החל להופיע כמוזיקאי ומספר סיפורים והוציא (נכון ל-2007) שמונה דיסקים הכוללים שירים חסידיים. השיר הידוע ביותר שלו כולל את המילים: "היה הכי טוב, עכשיו הכי טוב, יהיה רק הכי טוב".

בשנת 2014 נעצר דבש בחשד שעמד בראש כת משיחית שניצלה נערות שרצו להתקרב ליהדות לעבירות צניעות, בנימוק שכך תתקרב הגאולה. בנובמבר 2016 הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק, מחוסר ראיות מספיקות.

התביעה בגין פגיעה בזכויות יוצרים

רקע

באוקטובר 2003 החל להתנהל מסע פרסום של "ביטוח תשעה מיליון", ובמהלכו הוצגה דמותו של אדם תמים ואופטימי בשם "דוד הכי טוב", שאינו מודאג מהצרות הפוקדות אותו, וברגעים הכי קשים הוא סומך על חברת הביטוח שלו. את האיש האופטימי גילם השחקן משה איבגי, אשר הופיע בתשדירי טלוויזיה בסדרת סצנות קצרות הכוללות תקלות בלתי צפויות בשגרת חייו, ומסתיימות בסיוע חברת הביטוח. הפרסום לווה בקמפיין תקשורתי רב-ערוצי המורכב מפרסומות טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ועוד, בהיקפים גדולים בקנה מידה ישראלי ובהשקעה המוערכת ב-30 מיליון ש"ח. כך, למשל, בערוצי הטלוויזיה שודרו 1,300 תשדירים בתקופה של ארבעה חודשים בלבד. הקמפיין שנמשך למעלה משלוש שנים נחשב לארוך ביותר בתולדות הפרסום הישראלי, ואף דורג כאחד מהקמפיינים המוצלחים ביותר לתקופתו.

התביעה

דוד דבש, שראה באיש המופיע במסע הפרסום את דמותו שלו, הגיש תביעה על הפרת זכויות יוצרים ושימוש בשמו בלי לבקש את רשותו. התביעה הוגשה כנגד הפרסומאים, חברת הביטוח, והשחקן משה איבגי. דבש טען כי ההשראה לקמפיין נלקחה מדמותו, וכי זה שני עשורים הוא מופיע, שר ומספר תחת כינוי זה במגזר החרדי ובקרב חסידי ברסלב.

יוצרי הקמפיין, הפרסומאים חברת אדלר חומסקי & ורשבסקי בע"מ, הכחישו כי שמעו על קיומו של דוד דבש ודמותו, וטענו כי הקמפיין בנוי על רעיונות מקוריים המתבססים, בין היתר, על דמותו של התנא נחום איש גמזו, שלטענתם, דמותו היוותה את הבסיס ולא דמותו של דוד הכי טוב. חברת הביטוח והשחקן איבגי טענו כי לא ידעו כלל על קיומו של האיש בעת הכנת הקמפיין.

פסק הדין

בנובמבר 2006, פסק שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא בפסק דין תקדימי כי משרד הפרסום אדלר חומסקי ורשבסקי וחברת "ביטוח ישיר" הפרו בין היתר את זכות היוצרים של דבש ביצירותיו הקשורות לביטוי "דוד הכי טוב" וכן את זכות הפרסום שלו. על פי פסק הדין, המבוסס בין השאר על הקלטות של חוקרת פרטית שנשכר על ידי דבש, יוצר הרעיון של הקמפיין במשרד הפרסום שמע על דוד דבש ועל הסיפורים האופטימיים שהוא מספר בהופעותיו, סיפורים אלה הותירו חותם בלבו ושימשו בסיס לסיפורי "דוד הכי טוב" שהושמעו לאורך מסע הפרסום. השופט פסק כי הוכחה פגיעה בזכותו המוסרית של התובע לשלמות יצירתו, שכן הנתבעים עשו שימוש בביטוי המוגן באופן המעוות את כוונתו של התובע, שהיא חיזוק הביטחון בא-ל, בכך שייחסו ביטחון זה לחברת הביטוח. כמו כן נפסק גם כי כל הנתבעים התעשרו שלא כדין על חשבון התובע. בנובמבר 2006, פסק שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא בפסק דין תקדימי כי משרד הפרסום אדלר חומסקי ורשבסקי וחברת "ביטוח ישיר" הפרו בין היתר את זכות היוצרים של דבש ביצירותיו הקשורות לביטוי "דוד הכי טוב" וכן את זכות הפרסום שלו. על פי פסק הדין, המבוסס בין השאר על הקלטות של חוקרת פרטית שנשכר על ידי דבש, יוצר הרעיון של הקמפיין במשרד הפרסום שמע על דוד דבש ועל הסיפורים האופטימיים שהוא מספר בהופעותיו, סיפורים אלה הותירו חותם בליבו ושימשו בסיס לסיפורי "דוד הכי טוב" שהושמעו לאורך מסע הפרסום. השופט פסק כי הוכחה פגיעה בזכותו המוסרית של התובע לשלמות יצירתו, שכן הנתבעים עשו שימוש בביטוי המוגן באופן המעוות את כוונתו של התובע, שהיא חיזוק הביטחון בקל, בכך שייחסו ביטחון זה לחברת הביטוח. כמו כן נפסק גם כי כל הנתבעים התעשרו שלא כדין על חשבון התובע.

השופט שפירא פסק כי דבש זכאי לפיצויים והורה לחברות לספק לתביעה נתונים לגבי הרווחים שהופקו כתוצאה מהשימוש בפרסומות המפרות. בשנת 2008 קבע השופט את סכום הפיצויים: 400 אלף שקל. מאז, נקראה הדמות בפרסומות "דוד" סתם, ללא שם משפחה או כינוי.

קישורים חיצוניים

• יגאל מוסקו, ‏הכי טוב לנצח, באתר ‏מאקו‏‏, ‏8 בדצמבר 2006‏
• אודי גפן, שליפות עם דוד הכי טוב, באתר nrg‏, 14 במרץ 2006
• רותי אברהם, "דוד הכי טוב" במאבק נגד "הענקים", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 13 בדצמבר 2007
• גינגי פרידמן, 2004 היתה שנה טובה לפרסומאים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2004
• יאיר שפירא, הגן על שמו הכי-טוב, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2006
• דוד דבש מנגן ומשמח את הצדיק מיבנאל, באתר ברסלב סיטי, 25 באוגוסט 2014

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37036067דוד "הכי טוב"