דגל צי הסוחר הישראלי
סוג הדגל | דגל הצי האזרחי |
---|---|
יחס אורך/גובה | 2:3 |
הונף לראשונה | 14 במאי 1948[1] |
קבלת מעמד רשמי | 21 במאי 1948 |
מוטיבים עיצוביים | דגל צבע תכלת כהה, סגלגל לבן מוזח לתורן, בתוכו מגן דוד תכלת |
דגלים היסטוריים |
דגל צי הסוחר של פלשתינה-א"י תחת המנדט הבריטי 1927 - 1948 |
דגל צי הסוחר הישראלי הוא דגלה הימי האזרחי של ישראל. זהו דגל רשמי המונף על כלי שיט אזרחיים הרשומים בישראל (צי הסוחר הישראלי). הדגל הוא דגל תכלת כהה עם סגלגל לבן קרוב לתורן ובתוכו מגן דוד כחול.
מעמד חוקי
הדגל אושר ב-21 במאי 1948.[2] מעמדו הרשמי של דגל הצי המסחרי מעוגן ב"חוק הספנות (כלי שיט), תש"ך-1960" אשר המשיך את "פקודת אניות (לאומיות ודגל), תש"ח-1948". הפקודה והחוק ציינו את שיוכו הלאומי של כלי השיט המניף את הדגל כישראלית וכמו כן את חובת ההנפה של הדגל בכניסה וביציאה מנמלי ישראל ומנמלים זרים או על פי דרישת כלי שיט של חיל הים הישראלי או משטרת ישראל.[3]
עיצובו של הדגל
על פי התוספת לחוק הספנות:
הדגל-ארכו 180 ס"מ, רחבו 120 ס"מ, רקעו תכלת כהה עם סגלגל לבן במרחק 15 ס"מ משלש הצלעות הקרובות למוט. הסגלגל-צירו הארוך 90 ס"מ, צירו הקצר-60 ס"מ ובאמצעיתו מגן דוד עשוי ששה פסי תכלת, 3 ס"מ רחבם, המצטרפים לשני משולשים שווי שוקיים שבסיסיהם מקבילים לצלעות האורך של הדגל, כל משולש-בסיסו 30 ס"מ וכל אחד משוקיו 45 ס"מ.
— חוק הספנות (כלי שיט) תש"ך 1960, תוספת
דגל צי הסוחר של פלשתינה תחת המנדט הבריטי
עם תחילתו של המנדט הבריטי בשנת 1920 נוצר הצורך לתקנן דגל ייחודי לספינות צי סוחר הרשומות בפלשתינה-א"י וב-16 בדצמבר 1927 נכנסה לתוקפה תקנה 917 המחייבת ספינות ואוניות הרשומות בפלשתינה-א"י (בנמל יפו, שהיה הנמל הפעיל היחיד עד נובמבר 1933, עת נפתח נמל חיפה) להניף דגל צי סוחר של "פלשתינה תחת המנדט הבריטי". אוניות שהיו רשומות בנמלים זרים הניפו דגלי מדינת נמל הבית שלהן, גם אם היו בבעלות חברות עבריות הרשומות בפלשתינה-א"י.[4] אכיפתה של התקנה החלה ככל הנראה רק עם רישומה של האונייה הר כרמל שהייתה בבעלות חברה עברית בשם לויד ימי ארץ ישראלי, בחודש מאי 1935.
עיצובו של דגל צי הסוחר המנדטורי היה נס אדום (דגל אדום עם דגל הממלכה המאוחדת בקנטון) מושחת בעיגול לבן עם הכיתוב PALESTINE.
ביום ה-15 במאי 1948, עם סיומו של המנדט והקמת מדינת ישראל, בוטל הדגל בידי האדמירליות הבריטית. לבקשת הסוכנות היהודית הסכימה האדמירלות שאניות ישראליות הנמצאות בלב ים ימשיכו לשאת את הנס האדום עד הגעתן לנמל הבית שלהן. בהמשך חזרה בה האדמירלות מהסכמתה בכל הנוגע לאניות המשייטות בימים מרוחקים ונמצאות מרחק שבועות רבים מחופי ישראל, והודיעה שאניות אלה אינן זכאיות עוד להגנת הצי המלכותי הבריטי, שכן רישומן הבריטי אינו בתוקף עוד.
הספינה הראשונה אשר החליפה את הדגל הבריטי בזה הישראלי הייתה האנייה קדמה אשר עגנה בנמל מרסיי ביום הכרזת העצמאות, למרות שהייתה רשומה תחת דגל בריטי. עקב מחלוקת בין רב החובל של הספינה לבין צוותה, הפליגה הספינה לחופי ישראל תחת דגל צי הסוחר הישראלי אולם נכנסה בשעריו תחת הדגל הבריטי עד לרישומה המחודש בישראל.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דגל ימי אזרחי (ישראל), באתר דגלי העולם (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 קדמה (1) באתר המוזיאון הימי הלאומי בחיפה
- ^ זאב הים, עמ' 222.
- ^ חוק הספנות (כלי שיט), תש"ך-1960, פרק שמיני, סעיפים 85 - 88
- ^ דגל ימי אזרחי, המנדט הבריטי בפלשתינה-א"י (1927 - 1948) באתר דגלי העולם (באנגלית)
דגלי ישראל | ||
---|---|---|
ישראל | דגל ישראל | |
דגלי צה"ל | דגל צה"ל • דגל הרמטכ"ל • דגל חיל הים • דגל חיל האוויר | |
דגלים שונים | דגל צי הסוחר • נס הנשיא | |
דגלים היסטוריים | דגל עברי |
29873372דגל צי הסוחר הישראלי