תיאו דב גולן

תיאו דב גולן
לידה	1933; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	פברואר 2024 (בגיל 91 בערך)

תיאו דב גולן (1933 – פברואר 2024) היה רופא ישראלי, מומחה לאימונולוגיה קלינית, כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות וכמנכ"ל בית החולים רוטשילד בחיפה.

חייו

גולן נולד בווינה, עלה לארץ ישראל עם הוריו ואחותו ב-1938, מספר חודשים לאחר כניסת הנאצים לאוסטריה, ותחילת רדיפות היהודים שם.

התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, היה בוגר המחזור המלא הראשון של בית הספר לרפואה בירושלים (1958-1952). היה בעל מומחיות ברפואה פנימית, אותה רכש בבית החולים רמב"ם, מומחיות באימונולוגיה קלינית ואלרגיה, אותה רכש במכון ויצמן למדע וב"ניו אינגלנד מדיקל סנטר" של אוניברסיטת טאפטס בבוסטון (נמנה עם האבות המייסדים של מומחיות זו בארץ), ומומחיות במינהל רפואי מאוניברסיטת חיפה.

שירת בצה"ל מ-1960, בין היתר כרופא גדודי, חטיבתי (נח"ל), כמפקד רפואה פיקודי בפיקוד הצפון, בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים ולאחריה (1969-1967). במלחמת יום הכיפורים (1973), היה ראש השירותים הרפואיים (ראש ענף רפואה) של חיל הרפואה במפקדת קצין רפואה ראשי. בין היתר היה אחראי לוויסות פינוי הנפגעים מן החזיתות לבתי החולים השונים, וכן להפעלתם של מרכזים רפואיים מיוחדים (קטועי גפיים, פגיעות ראש קשות, כוויות), ולריכוז הנפגעים הללו במרכזים אלה. השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף בשנת 1974.

ב-1974 מונה למנכ"ל בית החולים רוטשילד בחיפה^[1] (לימים "מרכז רפואי בני ציון"), כיהן בתפקיד עד 1986, במהלך כהונתו ניהל את הקמתו של האגף החדש (האגף המערבי, בעל 10 קומות אשפוז, ניתוח ושירותים רפואיים). באותה עת הקים את המכון הראשון בצפון הארץ לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה, שבמסגרתו הכשיר דור רופאים מומחים חדש במקצוע זה. במקביל, נמנה עם שלושת חברי סגל ההקמה של מחלקת ההוראה והמחקר לאימונולוגיה של הפקולטה לרפואה בחיפה.

קיים קשרי מחקר מתמשכים עם עמיתים באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קורנל ומכון רוקפלר בארצות הברית.

בדצמבר 1986 מונה למנכ"ל משרד הבריאות^[2] וכיהן בתפקיד עד דצמבר 1987. בשנים 1988–1998 המשיך בניהול המכון לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה בבית החולים ובפעילות המחקר וההוראה בפקולטה לרפואה.

פרש לגמלאות בסוף שנת 1998.

לאחר פרישתו מפעילות רפואית-ציבורית עסק בחקר היקום והאסטרופיזיקה, והרצה על נושאים אלה בהתנדבות בפני חוגים מעוניינים. שימש חבר בההסתדרות הרפואית בישראל.^[3]

נפטר בפברואר 2024. הותיר אחריו אישה ובת.