פנדה אדומה
 פנדה אדומה
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | פנדות אדומות |
| סוג: | Ailurus |
| מין: | פנדה אדומה |
| שם מדעי | |
 Ailurus fulgens
| |
| תחום תפוצה | |
| |
.jpg)
פנדה אדומה או פנדה זנובה (שם מדעי: Ailurus fulgens) היא מין יונק קטן והמין היחיד ששרד מהמשפחה פנדות אדומות, שבסדרת הטורפים. הפנדה האדומה נפוצה בסצ'ואן, בצפון בורמה ובנפאל; ובית הגידול שלה הוא יערות במבוק שבהרים סלעיים בגובה 2,100–3,600 מטר. תוחלת החיים שלה היא 8–10 שנים.
הפנדה האדומה היא מין בסכנת הכחדה בגלל איבוד אזורי מחיה וציד בלתי חוקי. היא ניצודה בשל פרוותה המשמשת להכנתם של כובעי פרווה ובגדים. בנוסף לכך, בשל הגידול באוכלוסיית סין, נהרסים שטחי בית הגידול של הפנדה האדומה ומשמשים לצורך בניית מבנים. מעריכים כי כ-10,000 פנדות אדומות מתות מדי שנה, מהם 7,000 בשל בירוא יערות.
על-אף שמה, הפנדה האדומה איננה קרובה של הפנדה הענקית ולמעשה היא מין יחיד במשפחה (הפנדה הענקית קרויה על שם הפנדה האדומה). השם פנדה משמעו ״אוכל חזרן (במבוק)״ בנפאל ואכן עיקר התזונה של הפנדה האדומה (בדומה לפנדה הענקית) מורכב מעלי חזרן. כדי להתקיים מעלי החזרן בעלי הערך התזונתי הנמוך, הפנדה האדומה עסוקה כשתים עשרה שעות ביממה באכילתו (כעשרים אלף עלים ביום).
מלבד החזרן ניזונה הפנדה גם מיונקים קטנים, ביצים, שורשים, פטריות ועוד, כך שהיא אוכלת כל. הפנדה היא חיה לילית בעיקרה והיא מעדיפה לבלות את רוב זמנה על העצים. היא חיה בבדידות ומגיעה לבשלות בערך בגיל 18 חודשים.
מראה
אורך הגוף 50–75 ס"מ, אורך הזנב 37–47 ס"מ והמשקל הממוצע הוא 5–20 ק"ג. על אף שמה היא אינה קרובה לפנדה הענקית שנחשבת לדוב אמיתי. הפנדה האדומה חיה באזורים קרים. גופה מכוסה פרווה שעירה ארוכה, צפופה ועדינה וכך גם זנבה. בשל הפרווה העבה והמבודדת מקור, היא לא נמה את תרדמת החורף. צבע הפרווה חום-אדמדם ובזנב ישנן טבעות בהירות וכהות לסירוגין. בפניה ובאוזניה ישנם כתמים לבנים ומסביב לחוטמה ישנם זיפי שיער. בסיס כפות הרגליים מרופד בכריות שעירות, המונעות ממנה להחליק בשלג. הטופרים חזקים, חדים ומעוקלים, ומתכנסים פנימה. יש לה גם "אגודל מדומה", עשוי עצם, בו היא נעזרת בעת האכילה.
מינים
הפנדות האדומות מסין והפנדות מהימלאיה נחשבו בעבר לתת מינים על סמך הבדלים אנטומיים ומורפולוגיים ביניהם. בין היתר, אצל הפנדה האדומה הסינית עצם הלחי גדולה יותר, הפרווה על הפנים בגוון אדום יותר והטבעות שעל הזנב מודגשות יותר בהשוואה לפנדה מההימלאיה. אולם מחקר גנטי שפורסם בשנת 2020 העלה, כי מדובר בשני מינים שונים. על פי הניתוח הגנטי, המין הסיני (Ailurus styani) עבר שני אירועי צוואר בקבוק גנטי ותקופה אחת של התפשטות מהירה ואילו מין הפנדה מההימלאיה (Ailurus fulgens) עבר שלושה אירועי צוואר בקבוק והתפשטות מוגבלת. תוצאת "צוואר הבקבוק" היא שונות גנטית נמוכה.[1]
התנהגות
מטפסת בקלות על עצים ועליהם נחה בשעות היום. לקראת ערב היא יוצאת לצוד את מזונה, אך מקדישה יותר זמן לשינה מאשר לאיתור מזון ואכילתו. חוש הריח שלה מפותח ביותר.
הפנדה האדומה היא אוכלת כל: גרגירי יער, עופות, דו-חיים, יונקים קטנים וגם זוחלים, אך בשבייה היא מסרבת לאכול בשר. באחד מגני החיות בסין הפנדה סרבה לאכול בשר, אך אכלה תפוחים שהיו על רצפת הכלוב.
כאשר הפנדה האדומה מרגישה מאוימת היא מרימה את רגליה הקדמיות כדי להיראות גדולה יותר. בלילה היא מתעטפת בזנבה.[2]
רבייה
עונת הרבייה חלה באביב. לנקבה יש היריון מושהה, קרי העוברים אינם מתפתחים בזמן אחיד, ולכן היא מסוגלת להמליט גורים בהפרשי זמן זה מזה. אלה נולדים עיוורים ורק לאחר שלושה שבועות עיניהם נפקחות. הם נותרים לצד הוריהם בשנת חייהם הראשונה ואחרי כן יכולים לעמוד ברשות עצמם. הם מגיעים לבגרות בגיל 18 חודשים. משך ההיריון: 90–150 יום; מספר הוולדות: 1–4.
בתרבות
השם Firefox של דפדפן האינטרנט בקוד פתוח המפותח על ידי קרן מוזילה הוא כינוי לפנדה האדומה.
בגן החיות התנ"כי בירושלים חיות שלוש פנדות אדומות בשם טיקה, יינג, ויאנג שהגיעו מצרפת וגרמניה (ובעבר גם הפנדה האדומה סיימון שמת בשנת 2012).[3][4]
היום הבין-לאומי לציון הפנדה האדומה חל בשבת השלישית של ספטמבר כל שנה.[5]
קישורים חיצוניים
- פנדה אדומה, באתר ITIS (באנגלית)
- פנדה אדומה, באתר NCBI (באנגלית)
- פנדה אדומה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פנדה אדומה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פנדה אדומה, באתר GBIF (באנגלית)
- פנדה אדומה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פנדה אדומה, באתר גן החיות התנ"כי
- פנדה אדומה, באתר נשיונל ג'יאוגרפיק
- מי אני? מה אני?: הפנדה האדומה במשבר זהות, באתר יוטיוב, ערוץ כאן
הערות שוליים
- ^ Yibo Hu, Arjun Thapa, Huizhong Fan, Tianxiao Ma, Genomic evidence for two phylogenetic species and long-term population bottlenecks in red pandas, Science Advances 6, 2020-02-01 doi: 10.1126/sciadv.aax5751
- ^ About Red Pandas, Red Panda network
- ^ ארז ארליכמן, צמד חמד: פנדות אדומות חדשות בירושלים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
- ^ זיו ריינשטיין, יש רק 3 כאלה: הכירו את הפנדות האדומות היחידות בישראל, באתר וואלה!, 16 במרץ 2021
- ^ היום הבין-לאומי של הפנדה האדומה
.jpg)
40083621פנדה אדומה