פנדה אדומה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דביבון פנדה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפנדה אדומה
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: פנדות אדומות
סוג: Ailurus
מין: פנדה אדומה
שם מדעי
Ailurus fulgens
תחום תפוצה
פנדה אדומה במנוחה על גשר
פנדה אדומה ניזונה מבמבוק.
הפנדה "סיימון" בגן החיות התנ"כי בירושלים

פנדה אדומה או פנדה זנובה (שם מדעי: Ailurus fulgens) היא מין יונק קטן והמין היחיד ששרד מהמשפחה פנדות אדומות, שבסדרת הטורפים. הפנדה האדומה נפוצה בסצ'ואן, בצפון בורמה ובנפאל; ובית הגידול שלה הוא יערות במבוק שבהרים סלעיים בגובה 2,100-3,600 מטר.

הפנדה האדומה היא מין בסכנת הכחדה בגלל איבוד אזורי מחיה וציד בלתי חוקי. היא ניצודה בשל פרוותה המשמשת להכנתם של כובעי פרווה ובגדים. בנוסף לכך, בשל הגידול באוכלוסיית סין, נהרסים שטחי בית הגידול של הפנדה האדומה ומשמשים לצורך בניית מבנים. מעריכים כי כ-10,000 פנדות אדומות מתות מדי שנה, מהם 7,000 בשל בירוא יערות.

על-אף שמה, הפנדה האדומה איננה קרובה של הפנדה הענקית ולמעשה היא מין יחיד במשפחה (הפנדה הענקית קרויה על שם הפנדה האדומה). השם פנדה משמעו ״אוכל חזרן (במבוק)״ בנפאל ואכן עיקר התזונה של הפנדה האדומה (בדומה לפנדה הענקית) מורכב מעלי חזרן. כדי להתקיים מעלי החזרן בעלי הערך התזונתי הנמוך, הפנדה האדומה עסוקה כשתים עשרה שעות ביממה באכילתו (כעשרים אלף עלים ביום).

מלבד החזרן ניזונה הפנדה גם מיונקים קטנים, ביצים, שורשים, פטריות ועוד, כך שהיא אוכלת כל. הפנדה היא חיה לילית בעיקרה והיא מעדיפה לבלות את רוב זמנה על העצים. היא חיה בבדידות ומגיעה לבשלות בערך בגיל 18 חודשים.

מראה

אורך הגוף 50-75 ס"מ, אורך הזנב 37-47 ס"מ והמשקל הממוצע הוא 20-5 ק"ג. למרות שמה היא אינה קרובה לפנדה הענקית שנחשבת לדוב אמיתי. הפנדה האדומה חיה באזורים קרים. גופה מכוסה פרווה שעירה ארוכה, צפופה ועדינה וכך גם זנבה. בשל הפרווה העבה והמבודדת מקור, היא לא נמה את תרדמת החורף. צבע הפרווה חום-אדמדם ובזנב ישנן טבעות בהירות וכהות לסירוגין. בפניה ובאוזניה ישנם כתמים לבנים ומסביב לחוטמה ישנם זיפי שיער. בסיס כפות הרגליים מרופד בכריות שעירות, המונעות ממנה להחליק בשלג. הטופרים חזקים, חדים ומעוקלים, ומתכנסים פנימה. יש לה גם "אגודל מדומה", עשוי עצם, בו היא נעזרת בעת האכילה.

מינים

הפנדות האדומות מסין והפנדות מהימלאיה נחשבו לתת מינים על סמך הבדלים אנטומיים ומורפולוגיים בניהם בין היתר אצל הפנדה האדומה הסינית עצם הלחי גדולה יותר, הפרווה על הפנים בגוון אדום יותר והטבעות שעל הזנב מודגשות יותר בהשוואה לפנדה מההימלאיה. מחקר גנטי שפורסם בשנת 2020 העלה כי מדובר בשני מינים שונים. המין הסיני (Ailurus styani) על פי הניתוח הגנטי עבר 2 אירועי צוואר בקבוק גנטי ותקופה אחת של התפשטות מהירה ואילו מין הפנדה מההימלאיה (Ailurus fulgens) עבר 3 אירועי צוואר בקבוק והתפשטות מוגבלת. תוצאת "צוואר הבקבוק" היא שונות גנטית נמוכה. [1]

התנהגות

מטפסת בקלות על עצים ועליהם נחה בשעות היום. לקראת ערב היא יוצאת לתור אחר מזונה, אך מקדישה יותר זמן לשינה מאשר לאיתור מזון ואכילתו. חוש הריח שלה מפותח ביותר.

הפנדה האדומה היא אוכלת כל: גרגירי יער, עופות, דו-חיים, יונקים קטנים וגם זוחלים, אך בשבייה היא מסרבת לאכול בשר. באחד מגני החיות בסין הפנדה סרבה לאכול בשר, אך אכלה תפוחים שהיו על רצפת הכלוב.

כאשר הפנדה האדומה מרגישה מאוימת היא מרימה את הידיים על מנת להיראות גדולה יותר. בלילה היא מתעטפת בזנבה.[2]

רבייה

עונת הרבייה חלה באביב. לנקבה יש היריון מושהה, קרי העוברים אינם מתפתחים בזמן אחיד, ולכן היא מסוגלת להמליט גורים בהפרשי זמן זה מזה. אלה נולדים עיוורים ורק לאחר שלושה שבועות עיניהם נפקחות. הם נותרים לצד הוריהם בשנת חייהם הראשונה ואחרי כן יכולים לעמוד ברשות עצמם. הם מגיעים לבגרות בגיל 18 חודשים. משך ההיריון: 90-150 יום; מספר הולדות: 1-4.

בתרבות

השם Firefox של דפדפן האינטרנט בקוד פתוח המפותח על ידי קרן מוזילה הוא כינוי לפנדה האדומה.

בגן החיות התנ"כי בירושלים חיות שלוש פנדות אדומות בשם טיקה, יינג, ויאנג שהגיעו מצרפת וגרמניה.[3]

היום הבינלאומי לציון הפנדה האדומה חל בשבת השלישית של ספטמבר כל שנה.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנדה אדומה בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29738849פנדה אדומה