גשר הר הדובים
גשר הר הדובים, ידוע גם כגשר וותיקי מעוטרי לב הארגמן. | |
מאפיינים כלליים | |
---|---|
שימוש | חציית נהר ההדסון לכלי רכב, אופניים והולכי רגל ממזרח וממערב. |
מיקום | מדרום לווסט פוינט במזרח ניו יורק (מדינה) |
מידע על ההקמה | |
עלות | 6 מיליון דולר |
תקופת הבנייה | 24 מרץ 1923 – 9 אוקטובר 1924 (שנה ו־28 שבועות) |
מידות | |
אורך | 687 מטר |
רוחב | 15 מטר |
גובה | 45 מטר מעל הנהר וגובה כללי 110 מטר |
מאפיינים תפעוליים | |
נתיבים | 6 למכוניות, 1 לרוכבי אופניים. |
גשר הר הדובים (אנגלית: Bear Mountain Bridge) הוא גשר תלוי מעל נהר ההדסון במדינת ניו יורק. הגשר נקרא גם גשר הזיכרון לוותיקי מעוטרי לב הארגמן[1].
גאוגרפיה
הגשר מאפשר לכבישים US 6 (אנ') ו- US 202 (אנ') לחצות את נהר ההדסון בין הפארק המדינתי הר הדובים (אנ') במחוז אורנג' (אנ')[2] והעיירה קורטלנדט (אנ') במחוז ווסטצ'סטר. עם השלמתו ב-1924 הוא היה הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם (687 מטר[3]), הראשון בעל כביש בטון[4] והראשון שחיבר בין העיר ניו יורק לבירת המדינה אולבני[5]. גובהו מעל פני הנהר 45 מטר וגובהו הכללי 110 מטר[3]. שיא זה של הגשר התלוי הארוך בעולם החזיק מעמד רק 19 חודשים, כשנחנך גשר בנג'מין פרנקלין בין פילדלפיה לקמדן, ניו ג'רזי[6]. הגשר מהווה גם קישור לשביל האפלצ'ים שמוביל ממדינת ג'ורג'יה למדינת מיין[4]. הגשר היה גם אחד אחד הגשרים התלויים הראשונים שתוכננו מתוך מחשבה על אסתטיקה כדי לעזור לשמר את היופי הנופי של הרי ההדסון בעמק ההדסון התחתון[4]. בצידו הצפון-מערבי של הגשר, מתנקז לנהר נחל הפופולפן (אנ'), שמעליו 3 גשרים קטנים יותר: גשר הכביש מהיר 9W, גשר/מעבר להולכי רגל שמתחתיו וצפונה מהם גשר רכבת.
היסטוריה
חלק צר זה של נהר ההדסון גוּשָר לראשונה באוקטובר 1776 כאשר האמריקנים בנו שרשרת על הנהר כדי למנוע מעבר של ספינות הצי הבריטי במהלך מלחמת העצמאות. השרשרת פורקה על ידי הבריטים במהלך ההתקפות על פורט מונטגומרי (אנ') ופורט קלינטון (אנ') הסמוכים, אך שרשרת שנייה הותקנה שנתיים לאחר מכן כמה קילומטרים במעלה הזרם בסמוך למכללת ווסט פוינט. הניסיונות הראשונים להקים גשר תלוי מעבר לנהר ההדסון באתר זה החלו עם התאגדותה של חברת הגשר התלוי של רמת ההדסון בשנת 1868. המטרה העיקרית של הקמת הגשר אז הייתה להפחית את עלות הובלת הפחם מפנסילבניה לניו אינגלנד. באותה תקופה, היה צפוי שהגשר החדש ישמש את הרכבות הנושאות 6 מיליון טון פחם בשנה, דבר שיבטל את הצורך בהובלת פחם בספינה מפילדלפיה, פנסילבניה או אליזבת, ניו ג'רזי[4], אך כל התוכניות הללו לא התממשו.
הצורך בהקמת הגשר
הפופולריות של הפארק המדינתי הר הדובים הסמוך, שנפתח בעשור השני של המאה ה-20, הובילה לצורך בגישור מעל לנהר כדי להחליף את סירות המעבורת שלא יכלו עוד להכיל את ההמונים ואת המכוניות שלהם. פרויקט בניית גשר הר הדובים סימן את תחילתו של תור הזהב של בניית גשרים ארוכים לאורך נהר ההדסון וברחבי המטרופולין של ניו יורק.
ב-31 במרץ 1922, מושל מדינת ניו יורק דאז, נתן ל. מילר (אנ'), חתם על הצעת חוק לשילוב "חברת גשר הר הדובים מעל ההדסון", המאשרת לחברה לבנות גשר עם כביש אגרה על פני נהר ההדסון. הצעת החוק גם העניקה למדינת ניו יורק את הזכות לרכוש את הגשר במועד מאוחר יותר מהחברה הפרטית.
בניית גשר הר הדובים החלה ב-24 במרץ 1923 והכבלים הראשיים עוגנו באוגוסט 1924. כל כבל היה בקוטר 46 סנטימטר, ובאורך של 792 מטר, והוא מורכב מ-7,452 כבלי פלדה בודדים. הכבלים הראשיים נתמכים על ידי מגדלי פלדה בגובה 108 מטר. מושל ניו יורק דאז, בנג'מין אודל (אנ'),הוביל את המסמרת האחרונה ב-9 באוקטובר 1924. הגשר עלה בסך הכל 6 מיליון דולר, מתוכם 2 מיליון דולר הוצאו לבניית הכביש על הגשר לכיוון העיירה פיקסוויל (אנ'), באורך של כ-5 ק"מ - כביש גישה שפוצץ בתוך סלעי הגרניט לצד "האף של אנתוני" - 122 מטר מעל נהר ההדסון.
הטופוגרפיה הייחודית של האתר, הממוקם בין הר הדובים בגובה 391 מ' ממערב, לבין ה"אף של אנתוני" (אנ') בגובה 270 מ' ממזרח, אִפשרה לעגן את הכבלים הראשיים של גשר הר הדובים ישירות בתצורות סלע האם הצפופות משני צדי הנהר. המַעָגנים קודחו לעומק של 30 מטר בסלע בקצה המזרחי ולעומק של 24 מטר בקצה המערבי. הגשר נחנך ב־24 נובמבר 1924 בחג ההודיה[5].
התנועה השנתית מעל הגשר הגיעה ליותר מ-7.8 מיליון כלי רכב בשנת 2019, שנת ה-95 להיווסדו. בשנת 2018, בית המחוקקים של מדינת ניו יורק, העניק את התואר הטִקסי לזכר ותיקי מעוטרי לב הארגמן. הנצחה מיוחדת נערכה ב-12 בנובמבר 2018. השם הטקסי לא רק נותן כבוד לחיילים שנהרגו או נפצעו בהגנה על ארצות הברית, אלא גם מכיר בקשר של עמק ההדסון ליצירת לב הארגמן והמשך הקשר של העמק לצבא ולהיסטוריה שלו[5].
טכנולוגיית תחזוקת הכבלים
גשר הר הדובים שימש לבדיקת מספר חומרים חדשים שנועדו להוזיל את העלות וההשפעה הסביבתית של תחזוקת כבלי גשר. אחד מהם הוכיח את עצמו כמבטיח - דבק מיוחד[7]: במהלך בדיקות שגרתיות, כבלי גשר מפורקים ומשמשים כטריזים להפרדת הגדילים הבודדים. הפקחים מחפשים סימני רטיבות וקורוזיה בכל כבל. במשך למעלה מ-100 שנים, נעשה שימוש במשחת עופרת אדומה כדי לאטום את הגדילים מפני חדירת לחות. בנוסף להופעת מפגע סביבתי במהלך תקופה זו, הדבק היה גם נוטה להתייבש ולהיסדק לאחר מספר שנים, דבר שיצר משימת תחזוקה מתמשכת. בשנות ה-90 מהנדסים ערכו ניסויים בכמה חומרים על חלק קטן מהכבלים של גשר הר הדובים. לאחר שנה נבחנו מחדש אזורי הבדיקה ומשחה אחת על בסיס פולימר, לא רעילה, נמצאה עדיפה. לאחר מכן נעטפו מחדש כבלי הגשר בשנת 2000 באמצעות החומר. שבע שנים לאחר מכן נמצאו הכבלים נקיים מלחות נוספת או קורוזיה. המהנדס הראשי של רשות הגשר של מדינת ניו יורק הביע תקווה שהחומר החדש עשוי להאריך את חיי הכבלים בכל הגשרים התלויים, ולהפחית את הצורך בבדיקה ותחזוקה[7].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Nancy Cutler, Unlike Tappan Zee, the Bear Mountain Bridge keeps historic name while honoring heroes, Iohud, October 4, 2018
- ^ Bear Mountain Bridge - Historic Overview, NYC Roads
- ^ 3.0 3.1 Bear Mountain Bridge, New York Heritage: Digital Collections
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Bear Mountain Bridge, ASCE (Counties of Rockland, Westchester, Bronx, New York, Richmond, Kings, Queens, Nassau and Suffolk) - Metropolitan Section
- ^ 5.0 5.1 5.2 The Bear Mountain Bridge, NY Bridge Authority
- ^ Ben Franklin Bridge, Delaware Rive Port Authority
- ^ 7.0 7.1 Sticky solution, WayBackMachine: Bridge Disign and Engineering
35009986גשר הר הדובים