גרוסולובה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גרוסולובו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרוסולובה (וליקה מיכאייליבקה) - הרוסולובו
Гросулово
Велика Михайлівка
וליקה מיכאיליבקה
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז מחוז אודסהמחוז אודסה אודסה
תאריך ייסוד 1797
שטח 7.22 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 5,753[1] (2011)
 ‑ צפיפות 796.8 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 47°4′42″N 29°51′12″E / 47.07833°N 29.85333°E / 47.07833; 29.85333

גרוסולובה או גרוסולובואוקראינית: Гросулово, ברומנית: Grosulovo או Grosolova[2]), כיום וליקה מיכאיליבקה, היא עיירה במחוז אודסה שבאוקראינה, בשטח שהיה פעם בדרום-מערב רוסיה ובעבר הייתה בו אוכלוסייה יהודית ("שטעטל"). העיירה נודעה גם בשל הפוגרום ביהודים שאירע בה ב-1919, המונצח כיום בחצר בית הספר בורוכוב בשכונת בורוכוב שבגבעתיים, באנדרטה מעשה ידיה של בתיה לישנסקי.

בשנת 1946 בימי השלטון הסובייטי, הוחלף שם הכפר ל- Велика Михайлівка ‏(וליקה מיכאיליבקה')[2].

פוגרום גרוסולובה 1919

בשנת 1917 פרצה ברוסיה המהפכה הגדולה אשר הפילה את שלטון הצאר והטילה את תושבי המדינה הענקית אל תוך תקופה ארוכה של מלחמת אזרחים אכזרית. המהפכנים "האדומים" נלחמו כנגד הכוחות "הלבנים" נאמני הצאר, ושני הצדדים לא בחלו מביצוע מעשי טבח נוראיים ביריביהם.[3]

במצב קשה במיוחד היו היהודים אשר התגוררו במערב רוסיה, בשטח השייך כיום לאוקראינה. הלאומנים האוקראינים שביקשו לנצל את מלחמת האזרחים על מנת להשיג עצמאות ראו ביהודים נטע זר, והאשימו אותם שהם "מורדים קומוניסטים". האנטישמיות המושרשת בקרב תושבי הארץ באה לידי ביטוי במלא אכזריותה, ורבות מן הקהילות היהודיות סבלו מפוגרומים.[3]

בכתבה שהתפרסמה בעיתון דבר ביום 3 במאי 1934 תיאר הכותב באריכות את מנת הייסורים אשר נפלה בחלקה של העיירה גרוסולובה[3]:

"רק" 3 פוגרומים עברו על העירה גרוסולובה, פוגרומים ממש, של שוד ורצח, פגיעה ושחיטה בהמון. אולם רוח פוגרומי, בהלות ומקרי רצח בודדים לא פסקו מהעיר ההיא במשך שנה תמימה. מראשית אדר תרע"ט ועד סוף החורף של שנת תר"ף נמשכו ימי הדמים, המהומות והזוועות. בזה הצטיינה גרוסולובה מכל אחיותיה הקרובות והרחוקות. היו קהילות יהודיות שעלו כולה על המוקד, נחרבו ונמחו לגמרי... אבל המשחית בא בחטף, פרע ורצח, טרף ושרף ומהר להיעלם לזמן מה ולפעמים גם ברח לבלי שוב עוד. לא כן גורל גרוסולובה – רבות וממושכות היו תלאותיה, שחיטותיה וענוייה, ויגונה לא סר מעליה ימים וירחים רצופים, עד אשר נתגבש ונתבסס השלטון הקומוניסטי ששם קץ לפרעות.

עיתון "דבר" ביום 3 במאי 1934.

בפוגרום הראשון בפברואר 1919 הרג מנהיג צבא מקומי בשם פופוב 22 יהודים. בפוגרום השני לפני פסח הרג כח בלתי-סדיר של צבא פטליורה עוד 20 יהודים. בפוגרום האחרון בל"ג בעומר 1919 פשטו כנופיות מקומיות והרגו כ-20 איש נוספים.[4]

ניצולי הטבח יצאו למסע הארוך לארץ-ישראל.[5] הם הגיעו ליפו במעבורת האודסאית "רוסלאן" ונקלטו בקושי רב לחיים חדשים במולדת, שלא האירה להם פניה בשנים הראשונות. בני משפחתם וקהילתם, שכבר היו בארץ, פעלו למען קליטתם כאן ולמען הנצחת קורבנות הפוגרום.[5]

הנצחה

בשנת 1929 התגוררו בארץ ישראל כעשרים משפחות של יוצאי גרוסולובה, אשר עלו לארץ בתחילת העלייה השלישית. ביוזמת אברהם פרלמן, אחד מן העולים אשר שכל בפרעות את אביו ושני אחיו, החליטו חברי הקהילה להקים אתר הנצחה לזכר החללים. הם אספו ביניהם סכום של 75 לירות, ונטעו חורשה בשטח של חמישה דונם במרומי ההר המשקיף על שכונת בורוכוב ממזרח. את האדמה הקצתה הקרן הקיימת לישראל בהסכמת מועצת שכונת בורוכוב, תל אביב תרמה את צינורות ההשקיה, ויוצאי גרוסולובה מימנו את רכישת 1300 העצים ונטיעתם על ראש הגבעה.

את תוכנית הנטיעה גיבש יוסף וייץ, איש הקרן הקיימת לישראל. הרעיון המוביל היה להשאיר מקום פנוי על ראש הגבעה בו יוקם עם הזמן בית הבראה שיספק פרנסה לאנשי שכונת בורוכוב.

חמש שנים מאוחר יותר, ביום 3 במאי 1934, הונחה אבן הפינה לאנדרטה שתוכננה להיבנות בין עצי החורשה. הרעיון היה לעצב את האנדרטה במתכונת שימושית של פינת ישיבה, בה ישולבו לוחות הזיכרון בתוך מבנה של פרגולה המטילה צל על ספסל מעוגל. מזרקה קטנה תוכננה לקרר את האוויר ולהנעים את שהייתם של המבקרים באתר האנדרטה.

התוכנית לא יצאה אל הפועל, ובמקומה נבנתה אנדרטה בה שולב תבליט פיסולי לצד לוח הנצחה. התבליט, מעשה ידיה את הפסלת בתיה לישנסקי, מציג את תושביה המוכים והנרדפים של גרוסולובה כשהם נמלטים על נפשם.[3]

תבליט מעשה ידיה של בתיה לישנסקי

בחלקו העליון של לוח ההנצחה נכתב: לזכר חללי הפרעות בגרוסולובה אוקראינה בשנת תרע"ט. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי (איוב, פרק ט"ז, פסוק י"ח).[3]

במלחמת העולם השנייה

מפקד מחנה גרוסולבו, סאבין מוטורה (Motora, Sabin) הוכר כחסיד אומות העולם[6][7]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרוסולובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29235658גרוסולובה