גן התענוגות הארציים

גן התענוגות הארציים
De tuin der lusten
מידע כללי
צייר	הירונימוס בוש
תאריך יצירה	1503–1504
טכניקה וחומרים	טריפטיכון שמן על עץ
נתונים על היצירה
מיקום	מוסיאו דל פראדו, מדריד

גן התענוגות הארציים (בהולנדית: De tuin der lusten) הוא טריפטיכון שמן על עץ מעשה ידי הצייר ההולנדי הירונימוס בוש. היצירה צוירה בין השנים 1503–1504. תמת היצירה כוללת מאפיינים דתיים נוצריים, והיא אחת העבודות הידועות ביותר של הצייר. היצירה מוצגת במוסיאו דל פראדו שבמדריד. חלקן החיצוני של הלוחות מצויר בסגנון גריזיי. היצירה מציגה, משמאל לימין, את בריאת אדם וחוה, העולם שיכול להתקיים לולא החטא הקדמון במסורת הנוצרית, והענישה על החטא.

היסטוריה

בוש יצר את היצירה בין השנים 1503–1504. ככל הנראה טריפטיכון זה לא נועד להיות מוצג בכנסייה אלא בביתו הפרטי של מזמין היצירה. אנטוני דה ביטיס מתאר את היצירה בשנת 1517 בעת שהוצגה בארמון של בית נאסאו בבריסל^[1]:

וכן יש לוחות שעליהם מצוירים יצורים מוזרים. הם מייצגים את הימים, השמים, העצים, המישורים וכן דברים רבים אחרים כגון אנשים זוחלים מקונכיות, אחרים הנראים כמו ציפורים, גברים ונשים, לבנים ושחורים בכל מיני מעשים ותנוחות

ככל הנראה היצירה צוירה עבור הנדריק השלישי מנאסאו ברדה. בשנת 1566 היצירה העותקה לשטיח קיר המוצג כיום באסקוריאל. בשנת 1568 הוחרמה היצירה על ידי וילם השתקן ונלקחה לספרד שם היא מוזכרת ברשימת הציורים שניתנו על ידי פליפה השני, מלך ספרד לאסקוריאל.

היצירה בתרבות המודרנית

היצירה הוזכרה בהקשרים רבים בתרבות המודרנית, בהקשר של "גן עדן". עיתונים וערוצי תקשורת רבים ברחבי העולם שעסקו בטבעו של גן עדן קשרו אותו אל הציור "גן התענוגות הארציים", שלדעת רבים מתאר את גן העדן. גם בישראל עסקו כתבות שונות בציור, כמו למשל כמה וכמה כתבות בעיתון "מוסף הארץ",^[2] שהוא חלק מעיתון הארץ, שעסקו בטבעו של הציור. כמו כן, גם סיורים רבים של מוזיאונים ברחבי העולם,^[3] כולל סיורים בישראל, העוסקים בציור. בשנת 1969 היצירה שימשה לעטיפת האלבום Deep Purple.

תיאור היצירה

חלקה החיצוני של היצירה

כאשר דלתות הטריפטיכון סגורות, ניתן לראות ציור בסגנון גריזיי ירוק-אפור על רקע שחור המתאר את הארץ המוקפת ים על רקע של שמים מעוננים, כאשר קרן שמש מאירה על הארץ. אלוקים מתואר בפינה השמאלית העליונה של היצירה, ומעלה הציור מופיע ציטוט מספר תהילים: ”כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמד” (תהילים ל"ג ט')

היצירה מתארת את היום השלישי של בריאת העולם, ומהווה רקע ליתר המאורעות המתוארים ביצירה.

חלקה הפנימי של היצירה

הלוח השמאלי

הלוח השמאלי של היצירה מתאר את בריאת אדם וחוה ואת השמתם בגן עדן. לוח זה מתאר את בעלי החיים והיצורים השונים בגן עדן, ובניגוד למצופה, אין מדובר בסצנה שלווה - היצורים טורפים זה את זה, ואדם נועץ מבטים בחווה - רמז לחטא הקדמון במסורת הנוצרית.

הלוח המרכזי

לוח זה מתאר את העולם שהיה יכול להתקיים לולא היה מתבצע החטא הקדמון. בעולם זה מוצגים בני האדם כשאינם מודעים למבושיהם, ולפיכך נהנים מהטבע ומנוכחות הבריאות השונות של הא-ל, ללא דאגה או מחסור.

הלוח הימני

הלוח הימני מתאר את עונשם של בני האדם על חטאיהם. בלוח מופיעים בעלי חיים המענים את בני האדם, וכן מתוארות טרנספורמציות של בעלי חיים אל מפלצות. בני האדם נענשים בהתאם לחטאים בני המוות בהם חטאו.