גן אברהם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גן אברהם
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
אדריכל משה כבשני, גדעון שריג
החלק המזרחי של גן אברהם
צילום אוויר משנת 1913. בצילום ניתן לראות את גבעת אברהם (מספר 3) לפני ההתיישבות של עיר גנים

גן אברהם הוא גן ציבורי הממוקם משני צדיו של רחוב שרת ברמת גן. הגן השוכן על גבעת כורכר הוקם בשנת 1936 ונקרא על שמו של אברהם קריניצי. רחוב שרת חוצה את הגן במרומי הגבעה מצפון לדרום, כאשר חלקו המערבי משתפל לעבר רחוב אלימלך ואילו חלקו המזרחי יורד לרחוב יוסף הגלילי (בסמוך לרחוב קריניצי). מנהרה (כעת סגורה) עוברת מתחת לכביש ברחוב שרת, ומחברת את שני חלקי הגן.

תולדות הגן

הגן הוקם בהתאם לחזונו של ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, שהיה מעוניין בעיר גנים מודרנית כחלופה לתל אביב שהחלה לקבל נופך עירוני יותר.

תחילה ניטעה חורשה בגבעת הכורכר שבה שוכן הגן, שהיא אחת מארבע הגבעות של רמת-גן ההיסטורית והנמצאת כ-60 מטר מעל גובה פני הים.

בשנת 1936 הוחלט על הקמת גן ציבורי על הגבעה. על הקמת הגן הופקד הגנן העירוני משה כבשני, שיצר גן מטופח מהמקובל אז בארץ. כבשני חילק את הגן, שכלל כ-30 דונם, לשני אזורי נוף שונים. הראשון, גן טבעי במסורת גנים אנגליים קלאסיים, בעל שבילים וצמחייה ארץ ישראלית ובריכת מים (שכיום אינה פעילה). החלק השני כלל שדרת עצים עם אמת מים שמתחברת אל הרחוב. בנוסף כלל הגן אמפיתיאטרון פתוח לשמיים, ומגרש טניס עם טריבונות בטון (בו התקיימו תחרויות במכביה הראשונה). רחוב הקשת (כיום רחוב שרת) חצה את הגן לרוחבו ונחצבה מתחת לרחוב מנהרה שקישרה בין חלקי הגן. הרחוב נקרא "הקשת" משום שצורתו כשל קשת אנכית - הוא מתחיל למרגלות הגבעה בחלקה הצפוני, עולה לפסגתה ויורד למרגלותיה הדרומיים.

המשורר חיים נחמן ביאליק, שהתגורר ברמת-גן משנת 1933, נהג לטייל על גבעת גן אברהם (בטרם ניטע הגן) ובשנת 1939, עם מלאות חמש שנים למותו, הוקם בגן ספסל לזכרו שעליו כתוב: "ציון למשוררנו ח. נ. ביאליק. מקום אוה לטיוליו בימי שבתו ברמת-גן, התרצ"ט".

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא הגן "גן הניצחון", מתוך תקווה לניצחון בעלות הברית על הנאצים. ב-9 במאי 1945 נערכה בגן ובאמפיתיאטרון עצרת חגיגית בהשתתפות רבים מתושבי רמת גן לציון הניצחון על גרמניה הנאצית. בשנת 1946, ביום הולדתו ה-60 של אברהם קריניצי, שונה שם האתר ל"גן אברהם".

במרומי הגבעה, בשולי הגן, נמצא בית הספר בן-גוריון, ששוכן בבניין שהיה בעבר בית החלמה. במאי 1948 במלחמת העצמאות הופקע בית החלמה על ידי המדינה כדי לשמש את משרדי אגף האפסנאות (אג"א) ואגף כוח האדם (אכ"א) במחנה המטה הכללי של צה"ל, שהוצב בראש הגבעה. המקום נבחר בשל מיקומה הגבוה של הגבעה (לצורכי הקשר האלחוטי), כאשר בקרבת בניין החלמה, ברחוב ז"ר 5, הוצבה לשכתו של שר הביטחון דוד בן-גוריון בבית ששימש את משפחת סופיה ויוסף בז'רנו. מטוסי חיל האוויר המצרי הפגיזו ב-3 ביוני 1948 את מחנה המטכ"ל במקום, לרבות את לשכת שר הביטחון, כאשר בן-גוריון עבד בבניין בעיצומה של מלחמת העצמאות.[1]

לאחר מלחמת העצמאות הוקמה בגן אנדרטה לחלליה.

האנדרטה לבני רמת-גן שנפלו במלחמת העצמאות

האנדרטה לבני רמת-גן שנפלו במלחמת העצמאות

האנדרטה הוקמה ב-1954 ביוזמת עיריית רמת גן בסמוך למבנה בו שכן המטכ"ל וליד שרידי בונקר של ההגנה. את האנדרטה עיצבו האדריכל אשר חירם והפסל יעקב לוצ'אנסקי והיא כוללת קיר הנצחה הבנוי בחצי גורן ועליו שמות 113[2] חללי מלחמת העצמאות, בהם גם יונה רסין, השומר הראשון של רמת גן. כותרתה של האנדרטה היא "לזכרם של בני רמת אשר נפלו במלחמת השחרור תש"ח" כשבצידו השמאלי של הקיר תבליט אבן המתאר אריה פצוע. מעל לתבליט פסוק על פי ירמיהו ג': "כאריות עלו מגְאון ישראל", ולפניו מקום ללפיד זיכרון. לרגל חגיגות השישים לישראל, הוצב לוח זיכרון נוסף בסמוך למצבה ועליו ועליו פרטי המלחמה וההנצחה.

חידוש הגן

שטח הגן הצטמצם לאורך השנים וניכרו בו אותות של הזנחה, כאשר רבים מהמאפיינים המקוריים שלו נהרסו (המנהרה נחסמה, האמפיתיאטרון יצא מכלל שימוש והטרסות קרסו). בשנת 2008 הוחלט בעירייה על חידוש הגן ובראש הפרויקט מונה האדריכל פרופ' גדעון שריג.

העבודות החלו ב-2011 בחלק המערבי התלול של הגן. הטרסות והשבילים שוקמו, צמחיית הגן ואמת המים חודשו והמזרקה והפרגולה שוחזרו בהתאם למראם המקורי. הגן נפתח לקהל ב-12 באוגוסט 2012 במסגרת חגיגות ה-90 לרמת גן.

בתוכנית - להמשיך ולשקם את הצד המזרחי ולפתוח את המנהרה מתחת לכביש. האמפיתיאטרון עדיין נעול ומוזנח ולא הוחלט על עתידו בעיקר בגלל התנגדות התושבים בשכונה השקטה לעריכת מופעים רועשים במקום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן אברהם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1955-1948, צה"ל: המחלקה להיסטוריה, 2006
  2. ^ מצבה לבני המקום שנפלו במלחמת העצמאות אתר "יזכור"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24350064גן אברהם