גליל כורש
גליל כורש | |
פרטי הממצא | |
---|---|
סוג | כתובת גליל |
חומרים | חמר |
תוכן הממצא | |
שפה | אכדית |
יצירת הממצא | |
תאריך יצירה | 539–538 לפנה"ס לערך |
הוזמן על ידי | כורש |
פרטי האתר והחפירה | |
תאריך גילוי | 1879 |
התגלה בידי | הורמוזד רסאם |
שם אתר | מקדש אסגילה, בבל |
פרטי הממצא כיום | |
מיקום נוכחי | המוזיאון הבריטי |
גליל כורש הוא גליל חמר כתוב אכדית, המכיל הכרזה של המלך כורש לבבלים תחת שליטתו. כיום מוצג במוזיאון הבריטי.
תוכן
בהכרזה נאמר, בין השאר (שורות 20–35):[1]
אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד, מלך ארבע כנפות הארץ,
בן כמבוזי המלך הגדול, מלך אנשן, בן בנו של כורש הגדול מלך אנשן, יוצא חלציו של שִשפִּש המלך הגדול מלך אנשן,
זרע מלכים, אשר בֵּל ונַבּוּ אוהבים את שלטונו ואשר לחדוות לבם רוצים בממשלתו. כאשר נכנסתי בידידות לבבל
וכוננתי בשמחה ובגיל את מושב המלכות בהיכל המושל, מַרְדֻךְּ האדון הגדול, הפך את תושבי בבל הרבים לאהבה אותי וביקשתי לעבוד אותו מדי יום ביומי.
צבאותי העצומים התהלכו בשלום בקרב בבל, לא התרתי לאיש להפריע את שלומם של אנשי שומר ואכד.
דאגתי לשלום בבל ובשאר ערי הקודש. בני בבל, שמח לבם בהסירי את העול המוטל עליהם שאינו הולם אותם.
את בתיהם שהתיישנו תיקנתי ושמתי קץ לסבלם. מַרְדֻךְּ האדון הגדול שמח
וביד נדיבה ברך אותי – את כורש המלך הירא, בן כמבוזי בני יוצא חלצי ואת כל צבאי,
ואנחנו בשלום לפניו הללנו היטב את אלוהותו הנעלה. כל מלכי תבל היושבים בחדרי מלכותם,
מארבע כברות ארץ, למן הים העליון ועד הים התחתון , כל מלכי ארץ אמורו (המערב, הלבנט) יושבי אהלים, כולם,
הביאו את מנחתם הגדולה לתוך שואנּה וינשקו את רגלי. משואנּה שלחתי חזרה למקומותיהם, לערים אשור ושושן,
אכד וארץ אשנונה והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותים שמעבר לחדקל, אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן,
החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים. כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם,
ואת אליל שומר אכד, אשר נבונאיד, שנוא אדון האלילים, הביא לשואנּה, בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול
השבתי בשלום למשכנם, מקדשי שמחתם. לו כל האלילים שהשבתי למקדשיהם,
בכל יום לפני בֵּל ונבוּ יבקשו לי חיים ארוכים ויזכירו את מעשיי הטובים.
משמעות
מסתבר, כי מעשי השיקום של כורש נעשו כתגובה ליריבו – נבונאיד מלך בבל, שמלך יחד עם בנו בל-שר-אֻצֻר (בלשאצר המקראי). כהני בבל הביעו התנגדות עזה לרוח החדשה שהביא איתו נבונאיד, שכללה החייאת פולחנים בבליים עתיקים. כורש עשה יד אחת עם כהני מרדוך והצליח להפיל את נבונאיד בעזרת החולשה מבית שהשיג בבבל.
הממצא מגלה זיקה להכרזת כורש המקראית. היהודים אינם נזכרים בכתובת הגליל, לא במישרין ולא ברמיזה. על כן, היה מי שהניח שהכרזת כורש המקראית כלל לא נכתבה, או שמא התנסחה באופן שונה. לשיטה זו, הנהגת שבי ציון עשתה בהכרזה שימוש על מנת לבסס את שליטתה בפחוות יהודה, אל מול הנהגת האוכלוסייה היהודית הגדולה שנשארה בארץ, ואכן הצליחה להעביר את מוסרות השלטון הדתי לידי השבים מבבל – והשימוש בהכרזה הפך אותה בחלוף הזמן למסמך היסטורי.
גילוי
הגליל התגלה על ידי האשורולוג הבריטי יליד מוסול הורמוזד רסאם, בשנת 1879 ביסודות מקדש אסגילה לאל מרדוך בבבל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חיים תדמור, הרקע ההיסטורי להצהרת כורש, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- דנה הרמן, בריטניה ואיראן שוב מתעמתות. אבל הפעם בגלל ממצא ארכאולוגי, באתר הארץ, 19 בפברואר 2010
הערות שוליים
- ^ מאת Robert William Rogers, כפי שמופיע בויקיטקסט האנגלי. לתרגום נוסף ראו cylinder באתר המוזיאון הבריטי (מופיע גם בערך The Cyrus Cylinder באתר World History Encyclopedia
35634504גליל כורש