גלולת חירום למניעת היריון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.

גלולות חירום למניעת היריון (המוכרת בשמה המסחרי גלולת היום שאחרי) היא גלולה אותה אישה יכולה לקחת לאחר מעשה כדי למנוע היריון. האפקטיביות המקסימלית של הגלולה מתקבלת כאשר נוטלים אותה תוך 12 השעות הראשונות לאחריו. המושג "גלולת היום שאחרי" הוא סימן מסחר של חברת "תרימה" המשווקת בישראל את הגלולה הנפוצה מסוג זה, פוסטינור.[1]

הגלולה מכילה מינון גבוה של הורמונים ובשל כך עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון בחילות והקאות.

לא מומלץ להשתמש בגלולה זו לכתחילה למניעת היריון בשל תופעות הלוואי החזקות שלה.

השם "הגלולה של היום למחרת" מטעה, שכן גלולות חירום למניעת היריון יעילות ביותר כאשר נוטלים אותן מיד לאחר המעשה. כמו כן, הגלולה מעכבת ביוץ ויעילותה יורדת אם המעשה התרחש לאחר הביוץ[2].

סוגי גלולות

שיטת הפרוגסטין בלבד משתמשת בלבונגסטרל במינון של 1.5 מ"ג. גלולות המכילות פרוגסטין בלבד נגישות כאמצעי חירום למניעת היריון תחת שמות רבים ברחבי תבל: בארצות הברית, קנדה והונדורס הגלולות הללו מכונות "תוכנית ב'" (plan b). בבריטניה, אירלנד, אוסטרליה, ניו זילנד, פורטוגל ואיטליה אמצעי זה קרוי לבונל. בדרום אפריקה הוא קרוי אסקפל, ב-44 מדינת, כולל צרפת, מרבית מדינות מערב אירופה, הודו, מספר מדינות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית השם הרווח הוא נור לבו, וב-44 מדינות, כולל מרבית מדינות מזרח אירופה, מקסיקו, ישראל, סין, הונג קונג וסינגפור ידועה הגלולה הזו בשם פוסטינור. גלולה זו יעילה, בדרך כלל, עד 72 שעות לאחר המעשה.

השיטה המשולבת (yuzpe regimen) משתמשת במינונים גבוהים הן של אסטרוגן והן של פרוגסטין, לנטילה בשתי מנות, בהפרש של 12 שעות זו מזו. מקובל לחשוב כי שיטה זו יעילה פחות וידידותית פחות למשתמשת משיטת הפרוגסטין בלבד. אפשר להשיג את אותו מינון של הורמונים, ולפיכך – את אותה ההשפעה – על ידי נטילת מספר גלולות משולבות רגילות למניעת היריון. למשל – 4 גלולות של אוברל [ovral] זהות בהשפעתן ל-4 גלולות פריבן. [preven] . ה-FDA אישר ב-1997 את השימוש הזה בסוגים מסוימים של גלולות משולבות למניעת היריון.

אוליפריסטל אצטאט (ulipristal acetat), המוכר כ-"ella" בארצות הברית, אושר כאמצעי חירום למניעת היריון באירופה ב-2009 ובארצות הברית באוגוסט 2010. אמצעי זה יעיל עד 120 שעות לאחר המעשה. הוא מונע היריון על ידי דחיית או מניעת ביוץ ומניעת קריעה זקיקית.

אין לבלבל בין גלולות החירום למניעת היריון לבין מיפפריסטון (mifepristone) אשר משמש כ"גלולת הפלה". ואולם, בסין וברוסיה רק מיפפריסטון נגיש או כאמצעי חירום למניעת היריון או כמעודד הפלה, תלוי מתי נוטלים אותו – לפני או אחרי קליטת היריון. כאשר משתמשים במיפפריסטון כאמצעי חירום למניעה, מינון נמוך שלו פחות יעיל ממינונים גבוהים יותר, אך נושא עמו פחות תופעות לוואי.

יעילותן של הגלולות

יעילותם של אמצעי חירום למניעת היריון מוצגת באופן שונה מיעילותם של אמצעים רגילים [דהיינו – שאינם אמצעי חירום]: חישוב היעילות של אמצעי החירום מוסבר במאמר המופיע ב American family physician כדלקמן: ....מתוך 1,000 נשים, ממוצע השנים שיכנסו להריון הוא בערך 80. השימוש בגלולת החירום למניעת היריון יפחית את המספר הזה ב-75 אחוז, כלומר ל-20 נשים.

על פי דיווחי ה-FDA השיטה המשתמשת בפרוגסטין בלבד יעילה ב-89 אחוזים מן המקרים. בתווית המופיעה על "תוכנית ב" בארצות הברית [ plan b ] מצוין כי "שבע מתוך שמונה נשים אשר היו נכנסות להיריון לא תהרנה". ב-1999 ניתוח של 8 מחקרים על יעילות השיטה המשולבת [yuzpe] הראתה שהיעילות המרבית של שיטה זו היא 74 אחוזים. מחקרים אחרים, שהשתמשו בשיטות חישוב אחרות, העלו רמות יעילות של 47 ו-53 אחוזים בלבד.

היעילות של שתי השיטות – שיטת הפרוגסטין בלבד והשיטה המשולבת גבוהה ביותר כאשר נוטלים את הגלולה בתוך 12 שעות מקיום המעשה, ופוחתת ככל שעובר הזמן. ב-2002 ארגון הבריאות העולמי חקר את הנושא ומצא כי יעילות סבירה עשויה להמשיך עד 120 שעות (5 ימים) לאחר המעשה. באשר למינון של 10 מ"ג מיפפריסטון שנלקח עד 5 ימים לאחר המעשה נמצא כי יעילותו מגיע ל-83 אחוזים. בנובמבר 2013 חברת התרופות פרמה (PHARMA) ציינה במידע המצורף לגלולה נורלבו (Norlevo) – שמינונו והרכבו הכימי זהה לגלולות חירום למניעת היריון רבות אחרות – שיעילות הגלולה פוחתת בקרב נשים השוקלות יותר מכ-80 ק"ג, וכי היא איננה יעילה כלל בקרב נשים השוקלות יותר מכ-90 ק"ג.

ההיסטוריה של שיטות חישוב היעילות

מחקרים מוקדמים של אמצעי מניעה לא ניסו כלל לחשב את אחוזי הכישלון: הם הסתפקו בדיווח על מספר הנשים אשר הרו לאחר השימוש באמצעי חירום למניעת היריון. מ-1980 מחקרים קליניים של אמצעי חירום למניעת היריון חישבו תחילה את מספר ההריונות המשוער בקבוצת ביקורת, שלא קיבלה כל טיפול. את היעילות מחשבים על ידי חלוקת מספר ההריונות שנצפו במספר ההריונות המשוער, ללא טיפול. השימוש בפלאצבו במחקרים מסוג זה יהיה לא אתי, על כן אחוזי היעילות מבוססים על מספר ההריונות המשוער. מספר ההריונות המשוער מתבסס על השיטה הקלנדרית. ואולם, נשים אשר המחזור שלהן אינו סדיר מכל סיבה שהיא – אינן יכולות להיכלל בחישובים מסוג זה. גם לגבי נשים שכן נכללות בחישובים המתבססים על השיטה הקלנדרית – ידוע שלשיטה זו מגבלות רבות. במאמרם מאפריל 2012 מציינים טרסל וריימונד: חישוב יעילות כולל בתוכו הנחות רבות, שקשה לאמתן. הסיכון להרות לגבי נשים המבקשות אמצעי חירום למניעת היריון נראה כנמוך יותר ממה שמופיע בהערכות היעילות המקובלות,- כלומר שבהערכות אלו יש נטייה להפריז בסיכון להיריון. ב-1999 הועלתה השערה כי בדיקה הורמונלית תהא יעילה יותר כשיטה מדויקת להערכת פוריות במחקרים הנוגעים לאמצעי חירום למניעת היריון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32149140גלולת חירום למניעת היריון