גינקו דו-אונתי
 גינקו דו־אונתי
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| קבוצה: | וסקולריים |
| מערכה: | ג'ינקואיים |
| מחלקה: | גינקואיים |
| סדרה: | גינקונים |
| משפחה: | גינקויים |
| סוג: | גינקו |
| מין: | גינקו דו־אונתי |
| שם מדעי | |
 Ginkgo biloba
| |
גינקו דו־אונתי או גינקו בילובה (שם מדעי: Ginko biloba) הוא מין של עצים שמקורו בסין. מין זה הוא הנציג היחידי של מערכת הגינקואיים. זהו עץ בעל יכולת הסתגלות מצוינת, ועמידות גבוהה לתנאים עירוניים, ולפיכך הוא משמש כעץ נוי בארצות רבות בעולם. אורך חייו של עץ גינקו רב מאוד, ועשוי להגיע לאלפי שנים. בסין ידוע על פרט שגילו כ־3,500 שנה.
בספרות הבוטנית העברית מופיעים שני שמות עבריים לצמח - גינקגו וגינקו (דו־אונתי). מקורה של הצורה "גינקגו" בסין, שם נתגלה הצמח לראשונה, וזה שמו במנדרינית. הצורה "גינקו" מקורה ביפן, בשל שיבוש בהגיית המילה.[1]
מיון והיסטוריה גאולוגית
גינקו דו־אונתי הוא המין היחיד הקיים כיום במערכת הגינקואיים (Ginkgophyta), השייכת למערכת הצמחים חשופי הזרע, כלומר: צמחי זרע שלא נמנים עם בעלי הפרחים. לכן יש לגינקו מעמד של מאובן חי.
גינקו דו-אונתי, קיים בעיקר כצמח תרבותי, שניטע בידי בני-אדם. ב"מקדשים" בסין ישנם עצים שניטעו לפי הערכות לפני כ-1,500 שנה. בשנת 1690 הופיע תיעוד ראשון בכתבים מערביים על קיום העץ בגני "מקדשים" ביפן.
עלי הגינקו דמויי מניפה; פרי העץ צהוב-כתום, גודלו כגודל שזיף קטן וזרעו ניתן לאכילה לאחר ניקוי הציפה בעלת הריח החריף. הפירות יורדים באשכולות צרים מהענפים.
שימושים רפואיים
בתמצית הגינקו שני חומרים פעילים – גליקוזידים פלבונואידיים (Flavonoid Glycosides) וגינקוסיד, שהוא חומר ייחודי לצמח זה. נטען שיש בכוח חומרים אלה לשפר את היכולות הקוגניטיביות, ועושים בהם שימוש כמשפרי זיכרון וכנוגדי ורטיגו, אך המחקרים חלוקים בדעותיהם ביחס לאפקטיביות של הגינקו. מבין כל תוצאות המחקרים, נראה שהגינקו משפר את זרימת הדם ופועל כנוגד-חמצון. גינקו הוא תוסף מקובל למשקאות אנרגיה, אך כמותו בהם בדרך כלל נמוכה כל כך, שקשה להניח כי יש לו השפעה כלשהי.
נוכח העובדה כי בלאדאק ובטיבט ממליצים בפני תיירים על נטילת גינקו למניעת מחלת גבהים, בוצעו מחקרים רפואיים לבדיקת יעילותה. מחקרים מבוקרים על קבוצות מדגם גדולות הרבה יותר הראו שתמצית גינקו אינה מועילה כלל למניעת מחלת גבהים.[2][3][4] מחקר נוסף הראה כי לצמח אין שום השפעה מיטיבה על פעילות מוחית.[5] מחקר אחר מצא השפעה מועטה.[6]
התניות ותופעות לוואי
לנטילת הגינקו יש השפעות לא רצויות, במיוחד למי שיש לו הפרעות במחזור הדם, ולאלה שנוטלים תרופות לעיכוב הצמדת טסיות הדם ("דילול הדם") כגון אספירין. כמו כן התייעצות עם רופא לפני נטילת התמצית מומלצת לאנשים הנוטלים תרופות מסוימות נגד דיכאון (מדכאי מונואמין אוקסידאז) ולנשים בהיריון.
קישורים חיצוניים
- עץ הגינקו - המאובן החי, מאמר של דן פלביץ בכתב העת "מדע"
הערות שוליים
- ^ שתי הצורות מופיעות בספרות; לדוגמה, באנציקלופדיה העברית מופיע הערך "גינקגו" (כרך י', עמ' 715), ואילו ב"מגדיר לצמחי תרבות בישראל" של אברהם פאהן ואחרים (1998), ב"מילון אנציקלופדי לטבע ולחקלאות" של ד' גלבוע (1974) ובלקסיקון בוטני" של חנה נמליך (1982) מופיעה הצורה "גינקו".
- ^ שאלות ותשובות, מחלת גבהים וחוסר ב G6PD, באתר InfoMed, 3 באפריל 2002(הקישור אינו פעיל, 19 ביוני 2017)
- ^ Jeffrey H Gertsch, Buddha Basnyat, E William Johnson, Janet Onopa, Peter S Holck, Randomised, double blind, placebo controlled comparison of ginkgo biloba and acetazolamide for prevention of acute mountain sickness among Himalayan trekkers: the prevention of high altitude illness trial (PHAIT), באתר BMJ, 11 במרץ 2004
- ^ Tony Chow, MD; Vaughn Browne, MD, PhD; Heather L. Heileson, MD; Desiree Wallace, PharmD; James Anholm, MD; Steven M. Green, MD, Ginkgo biloba and Acetazolamide Prophylaxis for Acute Mountain Sickness, באתר המגזין Archives of Internal Medicine, מועתק מכרך 165 גיליון 3 שיצא ב-14 בפברואר 2005
- ^ לוטם אליהו, מחקר חדש: גינקו בילובה אינו משפר זיכרון, הידען, 3 בינואר 2009
- ^ גינקו בילובה, צמח הגינקו בילובה משפר זיכרון, באתר nrg, 10 ביוני 2004