גיילטאכט
גיילטאכט (באירית: Gaeltacht, יידוע: An Ghaeltacht, רבים: Gaeltachtaí) הוא כינוים של האזורים באירלנד בהם מדוברת השפה האירית באופן רשמי כשפה העיקרית, קרי, כשפת הדיבור היום-יומית. אזורים אלו הוכרו לראשונה באופן רשמי בשנותיה הראשונות של מדינת אירלנד החופשית, לאחר תחייתה של השפה האירית, וכחלק ממאמציה של הממשלה האירית להמשיך ולהחיותה. השימוש במילה יכול להתייחס לאזור ספציפי בו האירית היא השפה המדוברת או לכלל האזורים הללו. על אף הניסיונות לעידוד ולשיקום השפה האירית באזורים אלו, היא נמצאת בנסיגה מתמדת.
היסטוריה
בשנת 1926 כונסה ועדה ממשלתית מיוחדת לבחינת נושא דוברי האירית באירלנד, ובמסגרתה הוכרז לראשונה מושג הגיילטאכט. הגבולות המדויקים לא נקבעו, אך הסף התחתון שנקבע לאזור גיילטאכט היה כ-25% מהאוכלוסייה שהם דוברי אירית. על אף קביעה זו, אזורים מסוימים הוכרזו כגיילטאכט למרות שאחוז האוכלוסייה דוברת האירית שבהם לא הגיע לאחוז כזה. לאחר ועדה זו, נקבעו אזורי גיילטאכט בכ-15 מתוך 26 מחוזות המדינה החדשה. תיחום זה הוכיח את עצמו כמנותק מהמציאות שכן רוב האוכלוסייה בגיילטאכט לא דיברה אירית כשפתה הראשונה.
בשנת 1956, כונסה ועדה ממשלתית נוספת בנושא הגיילטאכט וזו קבעה שגבולותיו לא נקבעו כהלכה. מהגיילטאכט החדש הוסרו אזורים רבים בהם חלה דעיכה משמעותית בשפה האירית מאז כינוס הוועדה הקודמת או שמעולם לא התאימו להגדרה כזו. כעת נותרו 7 מחוזות בלבד בהם ישנם אזורי גיילטאכט - במחוז דניגול שבפרובינציית אלסטר, במחוזות מאיו וגולוויי שבפרובינציית קונכט ובמחוזות קרי וקורק שבפרובינציית מנסטר. ריכוזים קטנים יותר של דוברי אירית נמצאים במחוזות ווטרפורד ומית'. מאז קביעת גבולות הגיילטאכט, השתנו גבולותיו רק בשלושה מקרים:
- הוספתם של הכפרים באלי ריב וראקארן שבמחוז מית' בשנת 1967
- הוספתם של הכפרים קלוכן ובריינן שבמחוז קרי בשנת 1974
- הוספתו של חלק מאזור מערב מסקרי שבמחוז קורק בשנת 1974
הגיילטאכט כיום
מחקר משנת 2005 קבע שבתי הספר בגיילטאכט נמצאים בפני משבר, וכי ללא תמיכה ממשלתית מספקת, מעטים מהם יוכלו להמשיך וללמד בשפה האירית בטווח של 20 שנה, מה שעלול לסכן מאוד את עתידו של הגיילטאכט. המחקר הציג בתי ספר רבים בתחומי הגיילטאכט שהחלו ללמד בשפה האנגלית או שהם מלמדים בשתי השפות יחד. ועדה שלישית בנושא הגיילטאכט כונסה בשנת 2002 והצהירה שנסיגת האירית בגיילטאכט חמורה עד כדי כך שזהו עניין של זמן עד שאזורים אלו יעלמו לחלוטין. בחלק מאזורי הגיילטאכט כבר הוחלפה האירית באנגלית כשפת הקהילה, ואפילו באזורי הגיילטאכט להם רוב מובהק של דוברי אירית, הדו-לשוניות של האוכלוסייה מצביעה על יתרון מסוים לאנגלית. באופן פרדוקסלי, ההטבות הממשלתיות הניתנות לתושבי הגיילטאכט כחלק מהמאמצים לשימור השפה האירית, הביאו להגירה פנימית של דוברי אנגלית לאזורים אלה, המביאים בדרך זו לדילול אחוז דוברי השפה. הוועדה המליצה על שינוי האסטרטגיות בחיזוק הגיילטאכט - בראש ובראשונה חיזוק וטיפוח הקהילות עצמן, ציור מחדש של גבולות הגיילטאכט העדכניים, ובחינה בלשנית מקיפה של האירית באזורי הגיילטאכט הנותרים.
אוניברסיטת גולוויי פרסמה ב-1 בנובמבר 2007 מחקר המתייחס לגבולות הגיילטאכט ומציע לקבוע בתוכם שלושה אזורים שונים:
- שטחי A - בהם יותר מ-67% מהאוכלוסייה דוברת את השפה האירית ביום-יום - האירית היא שפת הקהילה
- שטחי B - בין 44%-66% מהאוכלוסייה דוברת את השפה האירית ביום-יום - האנגלית היא שפת הקהילה, אך ישנו מיעוט גדול של דוברי אירית
- שטחי C - מתחת ל-44% מהאוכלוסייה דוברת את השפה האירית ביום-יום - האנגלית היא שפת הקהילה, אך המיעוט דובר האירית גדול בהרבה מהממוצע הארצי
במחקר נטען שעל המדינה להשקיע את מרב מאמציה באזורי A, בעיקר במתן שירותים לתושבים בשפה האירית ובתוכניות לשיקומה וחיזוקה. במחקר גם נטען שאזורי C שבהם האירית תמשיך לדעוך צריכים לאבד את מעמד הגיילטאכט. ממפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2006 עולה כי כ-91,862 תושבים מתגוררים בתחומי הגיילטאכט, שהם בערך 2.1% מכלל התושבים במדינה. מתוך אוכלוסיית הגיילטאכט כ-17,000 מתגוררים באזורי A, כ-10,000 מתגוררים באזורי B, וכ-17,000 מתגוררים באזורי C, מה שמשאיר כ-50,000 תושבים מתחת לקריטריון הנמוך ביותר. ממשלת אירלנד הוציאה בשנת 2012 את ״חוק הגיילטאכט״ שמטרתו הייתה הגדרה מחדש של גבולותיו, אולם לחוק היו בעיקר מבקרים, בטענה שהוא פוגע במעמדו ובעתידו של הגיילטאכט. על פי החוק, כלל האזורים יישארו תחת הגיילטאכט, ללא קשר למספר דוברי האירית שבהם. תואר הגיילטאכט יילקח רק מאזורים שלא יכינו תוכנית שפתית לשיקום האירית, מה שמשאיר את האחריות על עתיד הגיילטאכט בידי תושביו וללא תמיכה ממשלתית נוספת.
הדו״ח השנתי של ״ועדת השפה האירית״ משנת 2012 חיזק ביקורות אלו והדגיש את כישלונה של המדינה במתן שירותים בשפה האירית בתחומי הגיילטאכט. הדו״ח טען שהשפה נמצאת בשפל חסר תקדים, ושהמדינה לא יכולה לצפות להישרדותה אם היא ממשיכה לכפות את האנגלית על תושבי הגיילטאכט.
| אזור גיילטאכט | מפקד 2011 | מפקד 2016 | הבדל |
|---|---|---|---|
| מחוז קורק | 982 | 872 | 110- |
| מחוז דניגול | 7,047 | 5,929 | 1,118- |
| העיר גולוויי | 636 | 646 | 10+ |
| מחוז גולוויי | 10,085 | 9449 | 640- |
| מחוז קרי | 2,501 | 2,049 | 452- |
| מחוז מאיו | 1,172 | 895 | 277- |
| מחוז מית' | 314 | 283 | 31- |
| מחוז ווטרפורד | 438 | 467 | 29+ |
| סך הכל | 23,175 | 20,586 | 2,589- |
הגיילטאכט ברפובליקה של אירלנד
הגיילטאכט בדניגול
בגיילטאכט של מחוז דניגול (באירית: Gaeltacht Dhún na nGall) מתגוררים כ-24,744 תושבים והם מהווים כ-25% מאוכלוסיית הגיילטאכט הכללית; שטחו הוא כ-1,502 קמ״ר, כ-26% משטח הגיילטאכט הכללי. שלושת מרכזי האוכלוסייה דוברת האירית בגיילטאכט דניגול הם הרוזס, גווידור וקלוכנילי. כ-17,132 מתושבי גיילטאכט דניגול דוברים את השפה האירית - 14,500 מהם באזורים בהם היא מדוברת על ידי 30%-100% מהאוכלוסייה, ו-2,500 הנוספים באזורים בהם היא מדוברת על ידי פחות מ-30% מהאוכלוסייה. הניב האירי המדובר בדניגול הוא ניב אלסטר מובהק, שקרוב לגאלית הסקוטית, ובשל כך, מושך אליו המחוז אלפי תלמידים מצפון אירלנד שמבקשים ללמוד את השפה האירית.
האוכלוסייה דוברת האירית הגדולה ביותר באירלנד מתגוררת באזור גווידור שבגיילטאכט דניגול - כ-3,670 תושבים שהאירית היא שפתם הראשונה. בעיירה אולפניו העיקריים של רדיו נא גיילטאכטה (באירית: Raidió na Gaeltachta) של איגוד השידור האירי RTÉ, המשדר באירית לאזורי הגיילטאכט ולדוברי אירית בכלל. כמו כן, יצאו מהעיירה זמרים בשפה האירית כמו קלאנאד ואניה.
אזורי גיילטאכט גדולים נוספים במחוז דניגול הם: העיירה דנגלו, מחוז גלנקולמקיל, האיים טורי ואראנמור, והכפרים גורטהורק, דאונינגס, רנפסט, טילין, קילקר ופינטאון.
הגיילטאכט בגולוויי
בגיילטאכט של מחוז גולוויי (באירית: Gaeltacht Chontae na Gaillimhe) ובגיילטאכט של העיר גולוויי (באירית: Gaeltacht Chathair na Gaillimhe) מתגוררים כ-48,907 תושבים והם מהווים כ-47% מאוכלוסיית הגיילטאכט הכללית; שטחן הוא כ-1,225 קמ״ר, כ-26% משטח הגיילטאכט הכללי. בגיילטאכט גולוויי ישנם מוסדות לימוד ואוניברסיטה לאומית המלמדים בשפה האירית, בעיירה קסלה ישנם אולפנים של רדיו נא גיילטאכטה וישנם עיתונים ותחנות טלוויזיה המשדרות בשפה האירית. כמו כן, ישנו תיאטרון בעיר גולוויי המעלה הצגות ומופעים בשפה האירית. אזורי הגיילטאכט במחוז גולוויי הם: איי אראן - האיים אינישמור, אינישמאן ואינישיר, קונמארה - מחוז קרנה והכפרים פורבו, קילקיאראן, רוסאוויל ורוסמק, הכפרים קסלה, קורנאמונה, אינוורין, ספידל וקררו והאיים לטרמור ולטרמולאן.
הגיילטאכט בקרי
בגיילטאכט של מחוז קרי (באירית: Gaeltacht Chiarraí) מתגוררים כ-8,729 תושבים והם מהווים כ-9% מאוכלוסיית הגיילטאכט הכללית, מתוכם כ-6,185 דוברים את השפה האירית ביום-יום. שטחו של גיילטאכט קרי הוא כ-642 קמ״ר, כ-9% משטח הגיילטאכט הכללי. גיילטאכט קרי מורכב משני אזורים - חציו המערבי של חצי האי דינגל ומרכזו ומערבו של חצי האי איוורה. כמו כן, היישוב הגדול ביותר בגיילטאכט קרי הוא הכפר דינגל.
הגיילטאכט במאיו
בגיילטאכט של מחוז מאיו (באירית: Gaeltacht Mhaigh Eo) מתגוררים כ-10,886 תושבים והם מהווים כ-11.5% מאוכלוסיית הגיילטאכט הכללית; שטחו הוא כ-905 קמ״ר, כ-19% משטח הגיילטאכט הכללי. גיילטאכט מאיו מורכב מארבעה אזורים עיקריים - ברונות אריס, אזור טורמקידי, האי אקיל והכפר איכלים. בגיילטאכט מאיו כ-6,667 תושבים שאירית היא שפתם הראשונה - 4,000 מהם באזורים בהם היא מדוברת על ידי 30%-100% מהאוכלוסייה, ו-2,500 הנוספים באזורים בהם היא מדוברת על ידי פחות מ-30% מהאוכלוסייה.
הגיילטאכט בקורק
בגיילטאכט של מחוז קורק (באירית: Gaeltacht Chorcaí) מתגוררים כ-3,895 תושבים והם מהווים כ-4% מאוכלוסיית הגיילטאכט הכללית, מתוכם כ-2,951 דוברים את השפה האירית ביום-יום. שטח גיילטאכט קורק הוא כ-262 קמ״ר, כ-6% משטח הגיילטאכט הכללי. גיילטאכט קורק מורכב משני אזורים עיקריים - אזור מערב מאסקרי והאי קייפ קליר.
הגיילטאכט בווטרפורד
בגיילטאכט של מחוז ווטרפורד (באירית: Gaeltacht Phort Láirge) מתגוררים כ-1,784 תושבים והם מהווים כ-2% מאוכלוסיית הגיילטאכט הכללית, מתוכם כ-1,271 דוברים את השפה האירית ביום-יום. אוכלוסיית הגיילטאכט בווטרפורד מרוכזת סביב הכפר רינג. כלל מערכות החינוך בגבולות הגיילטאכט מתנהלות בשפה האירית - בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ופנימיות. גיילטאכט ווטרפורד הוא מהיחידים באירלנד שאוכלוסיית דוברי האירית בו נמצאת בעלייה בשנים האחרונות.
הגיילטאכט במית'
בגיילטאכט של מחוז מית' (באירית: Gaeltacht na Mí) מתגוררים כ-1,771 תושבים והם מהווים כ-2% מאוכלוסיית הגיילטאכט הכללית; שטחו הוא כ-44 קמ״ר, כ-1% משטח הגיילטאכט הכללי. גיילטאכט מית' הוא הקטן ביותר, והוא מורכב משני הכפרים ראקארן ובאלי ריב. שני הכפרים הם בעצם התיישבות של משפחות דוברות אירית מקונמארה שבגיילטאכט גולוויי. ראקארן הוקם ב-1935 כשהגיעו אליו 41 משפחות מקונמארה, ובאלי ריב הוקם באותה הדרך בשנת 1937. רבים מהמתיישבים חזרו לקונמארה מספר שנים לאחר מכן, אך נותרו בכפרים מספיק דוברי אירית על מנת שיקבלו מעמד גיילטאכט בשנת 1967 ועל מנת שהאירית תוכל לשרוד בהם כשפת הקהילה. המטרה המקורית לשמה הגיעו המתיישבים למחוז מית' הייתה הפצת השפה האירית, אך זו נכשלה ודוברי האירית בכפרים נאלצים לדבר גם באירית וגם באנגלית על מנת לתקשר עם התושבים המקומיים.
הגיילטאכט בצפון אירלנד
בשנת 2001 אשררה הממשלה הבריטית את האמנה האירופית לשפות אזוריות ולשפות מיעוט. במסגרת האמנה, ניתן מעמד רשמי לשפה האירית בצפון אירלנד כשפת מיעוט, בדומה לשפות הולשית בווילס והגאלית סקוטית בסקוטלנד. הכרה זו כשפת מיעוט חייבה את הכנסתה של האירית למערכת החינוך, תרגומם של חוקים, קשר עם הרשויות ומתן שירותים בשפה האירית, השימוש בשמות אתרים מקומיים, ייצוגה של השפה במערכות התקשורת, וסיוע ותמיכה בפעילויות תרבות מקומיות. עמידה בחובות אלו נבדקת תקופתית על ידי נציגים של מועצת אירופה.
בלפסט
״רובע הגיילטאכט״ (באירית: An Cheathrú Ghaeltachta) הוא אזור בתחומי העיר בלפסט בו השפה האירית מקודמת ומפותחת על ידי הרשויות. ברובע ישנם בית ספר תיכון, בית ספר יסודי (גיילסקונה) ופעוטון, בשלושתם שפת הלימוד היא אירית, כמו גם מסעדות ומשרדים בהם מדברים בעיקר באירית. מתוך הרובע משודר ״רדיו פיילטה״ (באירית: Raidió Fáilte), שהוא תחנת הרדיו היחידה בצפון אירלנד שמשדרת באירית לכל אורך היום. אוניברסיטת סנט מרי הסמוכה לרובע היא המוסד האקדמאי היחיד בצפון אירלנד שהלמידה בו מחייבת קורסים בשפה האירית. כמו כן, ברובע ממוקם בית הדפוס ״אנטסיונד״ (באירית: An t-Aisionad), שמתרגם ומוציא לאור ספרות לטובת בתי ספר וארגונים שונים ברחבי אירלנד.
מחוז לונדונדרי
עד שנת 1901 הייתה השפה האירית מדוברת על ידי יותר מ-50% מהאוכלוסייה בסביבתם של שני כפרים בדרום מחוז לונדונדרי - סלכטניל וקרנטוכר. עד סוף המאה ה-20 נותרו באזור מספר דוברים בודדים, אשר החליטו להחיותה. כחלק ממהלך זה נפתחו באזור גן ילדים בשנת 1993 ובית ספר יסודי בשנת 1994, בהם שפת הלימוד היא האירית. בשנת 2008 פתחו שני ארגונים מקומיים בתוכנית ששמה היה ״האסטרטגיה להחייאת הגיילטאכט״ - בסיסה היה פתיחה של חטיבת ביניים ותיכון בהם שפת הלימוד היא אירית. על תהליך זה אמר השר לענייני גיילטאכט של אירלנד, אימון או'קיב, כי האזור הוא ״דוגמה לכלל האזורים באירלנד שעובדים למען החייאתה של השפה האירית כשפת הקהילה״.
אזורים נוספים בהם ישנה אוכלוסייה דוברת אירית
דבלין
בדבלין ובפרבריה מתגוררת האוכלוסייה הגדולה ביותר של דוברי אירית - 14,229 תושבים, שהם כ-18% מכלל אוכלוסיית דוברי האירית באירלנד. במדגם שנערך, נשאלו מבוגרים שגדלו בדבלין וסיימו בה את בית הספר התיכון, כמה מהם יודעים לדבר באירית. 54% מהנשאלים העידו על יכולת מסוימת בדיבור בשפה האירית, במנעד שנע בין יכולת לנהל שיחת חולין לבין יכולת שוטפת בשימוש בשפה.
מחוז קלייר
חלקים ממחוז קלייר הוכרו כגיילטאכט לאחר קביעות הוועדה הממשלתית לענייני הגיילטאכט שהתכנסה בשנת 1925. חלקים אלו היו בעיקרם האזורים הכפריים שממערב לעיר אניס. בהמשך, בעקבות קביעת הוועדה לענייני הגיילטאכט משנת 1954 על גריעה של אזורים מסוימים משטח הגיילטאכט, נגרעו גם הכפרים שבמחוז קלייר. ישנה קבוצה אזרחית במחוז ששואפת להחזיר לאזור את מעמד גיילטאכט, בטענה שעדיין מתגוררת בו אוכלוסייה של כ-170 תושבים, ששפתם העיקרית היא אירית. הקבוצה הזו מוציאה לאור עלונים, עיתונים, כרטיסי חג המולד, לוחות שנה, ספרים, מדריכים ודוכני מידע, כולם במטרה להעלות את המודעות לדעיכתה של השפה האירית בשטחי מחוז קלייר. מטרתם היא הגנה וטיפוח של דוברי השפה האחרונים במחוז, וברצונם גם להוציא את השפה לרחוב ולהפוך אותה לשפה המדוברת בבתים.
מינהל ותקשורת
ניהול ענייני הגיילטאכט כפופים למשרד הממשלתי לענייני קהילה, עניינים כפריים וענייני הגיילטאכט (Department of Community, Rural & Gaeltacht Affairs, An Roinn Gnóthaí Pobail, Tuaithe agus Gaeltachta) אשר הוקם ב-6 ביוני 2002. המשרד מפקח על "רשות הגיילטאכט" (The Gaeltacht Authority, Údarás na Gaeltachta) וגופים אחרים.
רדיו נא גיילטאכטה (Radio of the Gaeltacht, Raidió na Gaeltachta) של איגוד השידור האירי, RTÉ, משדר באירית לאזורי הגיילטאכט ולדוברי אירית בכלל. TG4 היא רשת הטלוויזיה המתמקדת בקידום השפה האירית ובסיסה במחוז גולוויי.
קישורים חיצוניים
- המשרד הממשלתי לענייני קהילה, עניינים כפריים וענייני הגיילטאכט
- רדיו נא גיילטאכטה
- רשות הגיילטאכט
- אתר אודות השפה האירית
- TG4 רשת הטלוויזיה באירית
30134851גיילטאכט