גזרת היתומים
גזירת היתומים היא גזרה איסלאמית בתימן, שאפשרה למדינה לקחת תחת חסותה כל קטין יתום מבני החסות (יהודים ונוצרים) ולחנך אותו כמוסלמי. על פי בת ציון עראקי קלורמן, לחוק אין מקבילות בשאר העולם.[1]
היסטוריה
הגזרה התגבשה ועוגנה בחוות דעת דתיות מוסלמיות-זיידיות במהלך המאה ה-18 ונאכפה החל מסוף אותה מאה.[1] על פי החוק הזיידי, כל הילדים נולדו לפִיטְרָה (אנ'), דהיינו "דת טבעית" – אסלאם – והפכו נוצרים או יהודים בידי הוריהם; אצל ילדים שהתייתמו מהוריהם לא הושלם התהליך, ולפיכך יכולה המדינה לקחתם תחת חסותה ולגדלם כמוסלמים.[2] העות'מאנים שכבשו את תימן ב-1872 הפסיקו את אכיפת הגזרה[3] אך היא חודשה שוב בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, כשביסס האימאם יחיא את שלטונו על רוב מחוזות תימן.[4] החוק נאכף בעיקר בשנות ה-20 ובשנות ה-30 של המאה ה-20. קיימת מחלוקת במחקר על היקף ותחום אכיפת הגזירה. בת ציון עראקי קלורמן טענה כי היא נאכפה בעיקר באזורים שבשליטת האימאם יחיא, שליט תימן, ואילו באזורים השבטיים, הכפריים יותר, שלטו שייח'ים מקומיים בעלי אוטונומיה, ולכן הגזירה נאכפה בצורה ספורדית יותר. לעומתה סבר ארי אריאל כי הגזירה נאכפה באזורים שהשליטה עליהם לא הייתה ברורה, כחלק ממאבק בין האימאם לשייח'ים המקומיים, שהיהודים שימשו בו כלי להצגת כוח וסמכות.[5]
הרקע לתקנה הייחודית לתימן הוא שכיחות התופעה של ילדים יתומים, כתוצאה מפגעי טבע, רעב ומגפות. המדינה המוסלמית ראתה כחובה את תפקידה כאחראית על כלכלתם וחינוכם של אותם יתומים, ומכיוון שאסור לממשלה לסייע לגידול יהודים, "השונא הגדול ביותר" של האסלאם, היא איסלמה את היתומים.[6] הגזירה הוחלה על יתומים שלא הגיעו לכדי בגרות.[7]
בשנים הראשונות של חידוש אכיפת התקנה, ודרך ביצועה הנוקשה, התעוררה דאגה בקרב היהודים לגורל אותם יתומים. היהודים נהגו להשיא יתומים בגיל צעיר ובכך להוכיח את בגרותם ולמנוע את התאסלמותם. לרוב נישאו יתומים צעירים בני אותו גיל זה לזה, וכך ניצלו שניהם; נערות יתומות יכלו גם להינשא לגברים מבוגרים יותר, כנשותיהם הראשונות או השניות. דרך נוספת להימנע מאכיפת הגזרה הייתה להבריח את היתומים מחוץ לתימן, או לאזורים בתוך תימן שבהם לא נשקפה להם סכנה.
בשנות ה-30 ובשנות ה-40 התפתחה גישה פשרנית של השלטונות כלפי התקנה, ויותר משהיא הייתה חוק שהתקיים בפועל, היא הפכה להצהרה אידאולוגית. אף על פי שמשנות ה-30 אוסלמו רק יתומים בודדים, גזרה זו הפכה למרכיב חשוב בהיסטוריוגרפיה היהודית-תימנית ובזיכרון הקולקטיבי של יוצאי תימן בישראל. במחזה "חיים חדשים" מאת שלמה דורי (1927) מעלה אחת הדמויות, סעיד, חשש לכליאה בעקבות הסתרת יתומים יהודים;[8] במרכז המחזמר "המבשר", שהוצג בשנת 1957 בתיאטרון אוהל, העמיד המחבר סעדיה דמארי את היתום היהודי ציון שנאלץ להמיר דתו לאסלאם. בסוף שנות הארבעים של המאה ה-20 ברחו מאות יתומים מתימן, והם הועלו במהירות מעדן לארץ ישראל. בתיאור השירי של שלמה מדליה: "לְךָ רֵעַ קטֹן בעולים // לא עוד תדע // גזירות תימן על עוללים // וצום עדה".[9] היו שראו בה גזרה קשה מגזירתו של פרעה להשליך ליאור כל בן שנולד לבני ישראל בימי יציאת מצרים, שכן גזירתו של פרעה התייחסה לזכרים בלבד, ואילו "גזירת היתומים" פגעה בזכרים ונקבות כאחד.[3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Bat-Zion Eraqi-Klorman (2001). "The forced conversion of Jewish orphans in Yemen". International Journal of Middle East Studies. Cambridge University Press. 33: 23. JSTOR 259478.
- ^ Tudor Parfitt, The Road to Redemption: The Jews of the Yemen, 1900–1950, Leiden; New York: E.J. Brill, 1996, pp. 66
- ^ 3.0 3.1 Aharon Gaimani, "The 'Orphans' Decree' in Yemen: Two New Episodes", Middle Eastern Studies 40(4) ,July 2004, p. 171 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ בשנת 1919 על פי אביבה קליין־פרנקה, "היתומים מתימן ועלייתם לארץ־ישראל בתקופת המנדט הבריטי — אנטומיה של פעולת הצלה", בתוך: ר' שלום ב"ר סעדיא גמליאל, מישאל מסורי כספי ושמעון אביזמר (עורכים), ארחות תימן: שערים בארחות תימן; לשון; היסטוריה וחברה; חקרי ספרות; תרבות חמרית, ירושלים: הוצאת מכון שלום לבאי ישורון, ה'תשמ"ד, עמ' 86; על פי Tudor Parfitt, The Road to Redemption: The Jews of the Yemen, 1900–1950, Leiden; New York: E.J. Brill, 1996, pp. 66–69 בשנת 1922; ועל פי Bat-Zion Eraqi-Klorman (2001). "The forced conversion of Jewish orphans in Yemen". International Journal of Middle East Studies. Cambridge University Press. 33: 23–25. JSTOR 259478., בשנת 1918.
- ^ Ari Ariel, "A Reconsideration of Imam Yahya’s Attitude Toward Forced Conversion of Jewish Orphans in Yemen", Shofar 29(1), Fall 2010, pp. 95–111 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ י. ש—י, "פני תימן", בתוך: ישראל ישעיהו ושמעון גרידי (עורכים), מתימן לציון, תל אביב: הוצאת מסדה, ה'תרצ"ח, עמ' 16
- ^ על פי עדותו של הרב יוסף קאפח, הליכות תימן: חיי היהודים בצנעא ובנותיה, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מהדורה חמישית תשס"ב, עמ' 154
- ^ שלמה דורי, "חיים חדשים (מחזה מחיי היהודים התימנים בגולה ובארץ", בתוך: ישראל ישעיהו ושמעון גרידי (עורכים), מתימן לציון, תל אביב: הוצאת מסדה, ה'תרצ"ח, עמ' 286–295
- ^ יוסף הלוי, מה נכספו לך עם: עליות היהודים מתימן מבעד ליצירתם הספרותית, פעמים 39, תשמ"ט 1989, עמ' 132–133
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
ההיסטוריה | ||
|
האסלאם | ||
32059561גזרת היתומים