גזה הטני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גזה הטני (במקור הכט - Hecht, בהונגרית: Hetényi Géza; בודפשט, 29 בספטמבר 1894[1] – בודפשט, 29 בינואר 1959) [2] היה רופא פנימי יהודי-הונגרי שזכה פעמיים בפרס קושוט (המקביל לפרס ישראל בהונגריה), פרופסור, חבר מלא באקדמיה ההונגרית למדעים (1950). בנו הבכור היה רופא פנימי שברח לקנדה במרד ההונגרי ב-1956. בנו הצעיר, ד"ר אישטוואן הטני, היה מאוחר יותר שר האוצר של הונגריה.

תחומי המחקר שלו: חילוף חומרים של חולי כבד וסוכרת, חילוף חומרים של סידן; ליפודיסטרופיה (תסמונות ליפודיסטרופיה הן קבוצה של הפרעות גנטיות או נרכשות שבהן הגוף אינו מסוגל לייצר ולשמור על רקמת שומן בריאה); משמעותן של הפרעות תפקודיות של מערכת העצבים האוטונומית בפתוגנזה של מחלת כיב ויתר לחץ דם.

ביוגרפיה

גזה הטני נולד במשפחה בורגנית יהודית כבנם של ד"ר יוז'ף הטני (הכט), עורך דין ושל סידוניה וִישוֹפֶר (18681951).[3] אחיו הגדול היה ינה הטני. סבו וסבתו מצד אמו היו איזידור וישופר (18241903)[4] עצמאי וארנסטינה פיטינגר. גזה הטני סיים את בחינות הבגרות בגימנסיה הראשית המלכותית ברובע 6 של בודפשט.[5] בשנים 19131919 למד רפואה באוניברסיטת בודפשט (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). לימודיו נקטעו בעקבות מלחמת העולם הראשונה שבה זכה לעיטור. הוא איבד את אביו במהלך המלחמה. הוא קיבל תואר דוקטור לרפואה ביולי 1919. בספטמבר של אותה שנה התחיל לעבוד בקליניקה לרפואה פנימית מס' 3 תחת ניהולו של ד"ר שאנדור קוראני. הוא התקבל לאחר מכן למרפאה פנימית מס' 1, שם פעל שבע עשרה שנים. ב-18 בדצמבר 1922, בבודפשט, נשא לאישה את מרגיט הרמין וברוש, מורה (18941967)[6] [7] בתם של קארוי וברוש ושל ברתה בֶּרְנְדט ממנה נולדו שני בנים. הם התגרשו ב-1948.

הוא הוסמך כפרופסור חבר בשנת 1931 בתחום המחלות המטבוליות. עבד במרפאת קוראני גם לאחר הסגירה הכפויה בשנת 1934 במשך שנה נוספת עם קוראני. בין השנים 19381944 היה ראש מכון לרפואה פנימית ורק בשנת 1944 פוטר בשל יהדותו. בין 1946 לבין 1947 עבד במכון לרפואה פנימית במארטונהג'. הוא זכה בתואר פרופסור מן המניין בשנת 1947 ומונה בסגד לנהל את המחלקה לרפואה פנימית. ב-1948 נשא את אתלקה ראדו בבודפשט. בשנת 1949 נבחר כחבר באקדמיה ההונגרית למדעים. בנוסף להיותו ראש החוג באוניברסיטת סגד, בשנת 1949 קיבל על עצמו גם את תפקידי סגן הרקטור. הוא היה חבר באגודה הפיזיולוגית ההונגרית ובחברה הסובייטית לרפואה פנימית.

בסוף שנת 1957 נפרד מהמרפאה בסגד ונפטר לאחר שנה של מחלה,[8]

הנצחה

  • ב-8 באוקטובר 1971 קיבל בית החולים של מועצת מחוז סולנוק את שמו של גזה הטני, במקביל נחנך פסל לכבודו. [9]
  • מאז 1989 נשמר תבליט ברונזה בסמטת קוראני בסגד. התבליט הוא פרי עבודתו של מארטון קלמאר.

ספריו

טיול בכיכר דום, השני מימין הוא גזה הטני
  • פתולוגיה ופיזיולוגיה של מחלות מטבוליות. בודפשט, 1933. 370 עמודים.
  • מחלות בדרכי הנשימה. עם מחברים שותפים. בודפשט, 1941. 619 עמודים.
  • רפואה פנימית מפורטת. בודפשט, 1951. 651 עמודים. [10]
  • בעיות נוכחיות במחלות כיב. בודפשט, 1954. 182 עמודים.
  • מחלות הקיבה. בודפשט, 1957.
  • Aktuelle Fragen der Geschwürkrankheit. בודפשט - ברלין, 1958. 243 עמודים.

כעורך

  • Acta medica Academiae Scientiarum hungaricae (עורך ראשי)
  • הארכיון הרפואי הונגרי (חבר מייסד)

פרסים והוקרה

  • פרס האגודה הרפואית של בודפשט בלשה ופרס קוראני (1945)
  • פרס העבודה המצוינת (1945)
  • מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית, דרגה 5 (1948)
  • פרס קושוט (1950, 1955)
  • מדליית מסדר ההצטיינות בעבודה (1954)

לקריאה נוספת

  • נתוניו במאגר המוזיאון הספרותי פטפי
  • אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מצטיינים. בודפשט, מכבי, 2001
  • מיקלוש יולס (1959-02-22). "גזה הטני (1894–1959)". Orvosi Hetilap. 100 (8): 272–274.
  • Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967)
  • אלמנך של אוניברסיטת סגד (1921-1996).כרך 2, סגד, אטילה דובוזי, 1997. גזה הטני ראה 133–134. ע.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזה הטני בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גזה הטני32930164