גורדנה סיליאנובסקה-דאבקובה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גורדנה סיליאנובסקה-דאבקובה
Гордана Силјановска-Давкова
לידה 11 במאי 1953 (גיל: 71)
מפלגה VMRO-DPMNE

גורדנה סיליאנובסקה-דאבקובה (במקדונית: Гордана Силјановска-Давкова) (נולדה ב-11 במאי 1953) היא פרופסור למשפטים ומומחית למשפט ציבורי במקדוניה, אשר מכהנת בתור הנשיאה השישית של מקדוניה הצפונית מאז מאי 2024. היא הייתה מועמדת בבחירות לנשיאות ב-2019, בהן הפסידה לסטבו פנדרובסקי בסיבוב השני. היא התמודדה שוב בבחירות לנשיאות של מקדוניה הצפונית ב-2024 והביסה את פנדרובסקי בהפרש גדול. היא הנשיאה הראשונה בהיסטוריית מקדוניה הצפונית.

ראשית חייה והשכלה

גורדנה סיליאנובסקה-דאבקובה נולדה ב-11 במאי 1953 באוחריד, מקדוניה הסוציאליסטית, יוגוסלביה (היום צפון מקדוניה).[1] היא סיימה את לימודיה היסודיים והתיכוניים בסקופיה. היא סיימה את לימודיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת סקופיה ב-1978, שם קיבלה גם את התואר השני שלה. היא הגישה את עבודת הגמר שלה, שנקראה ממשל עצמי מקומי – בין תקנים למציאות, באוניברסיטת ליובליאנה והשלימה את לימודיה לדוקטורט ב-1994.[1][2]

קריירה

היא הפכה לעוזרת פרופסור במערכות פוליטיות בפקולטה למשפטים בסקופיה ב-1989, ופרופסור חבר למשפט חוקתי ומערכות פוליטיות ב-1994. היא הפכה לפרופסור מלא ב-2004, ומאז היא מלמדת קורסים במשפט חוקתי, מערכות פוליטיות, מערכות פוליטיות עכשוויות וממשל עצמי מקומי. היא הייתה חברה בוועדה החוקתית של אספת הרפובליקה של מקדוניה (1990–1992) ושרה ללא תיק בממשלתו הראשונה של ברנקו צרבנקובסקי (1992–1994). היא גם הייתה מומחית של האומות המאוחדות וסגנית נשיא קבוצת ממשל עצמי מקומי עצמאי במועצת אירופה. היא שימשה כחברה בוועדת ונציה (2008–2016), שם שימשה בוועדות המשנה למוסדות דמוקרטיים, מערכת המשפט, אמריקה הלטינית, והמועצה לצדק חוקתי. היא מחברת כ-200 מאמרים מדעיים בתחום המשפט החוקתי ומערכת הפוליטית.[3]

בכנס של VMRO-DPMNE בסטרוגה, היא הוצעה כמועמדת של המפלגה בבחירות לנשיאות ב-2019.[4] לאחר מועמדותה, היא הבטיחה כי אם תנצח, היא תיזום משאל עם שני ותחזיר את השם הקודם למדינה.[5] היא הובסה על ידי סטבו פנדרובסקי.

סיליאנובסקה רצה שוב לנשיאות בבחירות 2024. הפעם, היא הביסה את הנשיא המכהן פנדארובסקי בהפרש גדול והפכה לאישה הראשונה שנבחרה לנשיאת מקדוניה הצפונית.[6]

כמה ימים לפני השבעתה, סיליאנובסקה יצאה בהצהרה בעד שינויים בהסכם השכנות הטובה עם בולגריה מ-2017, ונגד הכללת הבולגרים בחוקה של המדינה, אשר מהווה תנאי שלפיו מקדוניה הצפונית לא תוכל להפוך לחברה באיחוד האירופי.[7] במקביל, ראש ממשלת בולגריה בפועל דימיטר גלבצ'ב ציין כי בולגריה לא תעשה עוד פשרות עם מקדוניה הצפונית.[8] הנשיא רומן ראדב ענה כי יש לשנות את החוקה של מקדוניה הצפונית ולכבד את זכויות הבולגרים, כמו גם להפסיק את הסתה נגד בולגריה במדינה.[9]

נשיאות

סיליאנובסקה הושבעה לנשיאה ב-12 במאי 2024. במהלך נאום ההשבעה שלה, היא הבטיחה "לפתח את הנשיאות הנשית" ול"אירופיז" את המדינה והדגישה את תפקידן של נשים במקדוניה הצפונית. עם זאת, היא עוררה מחלוקת כאשר הפנתה את מדינתה כ"מקדוניה", ולא בשמה הרשמי "מקדוניה הצפונית". הדבר הוביל לשגרירות היוונית, סופיה פיליפידו, לעזוב במחאה. משרד החוץ היווני ציין לאחר מכן כי פעולתה של סיליאנובסקה היוותה הפרה של הסכם פרספה וסיכנה את יחסי יוון – מקדוניה הצפונית וכן את הצטרפות מקדוניה הצפונית לאיחוד האירופי, בעוד שראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס כינה את דבריה "לא חוקיים ובלתי מקובלים". נשיאת נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, גם יצאה בביקורת על בחירת המילים של סיליאנובסקה-דבקובה, תוך שהיא מקשרת את סיכויי הצטרפות מקדוניה הצפונית לאיחוד האירופי עם כיבוד הסכם פרספה, לאחר שברכה אותה על תפקידה החדש. בתגובה למחלוקות, משרד הנשיאה הודיע כי היא תכבד את התחייבויות המדינה הבינלאומיות אך אמרה כי יש לה "הזכות להשתמש בשם מקדוניה כזכות אישית של זיהוי עצמי".[10][11][12]

לאחר שVMRO-DPMNE השיגה רוב מושבים באספה של מקדוניה הצפונית בעקבות הבחירות הפרלמנטריות במקדוניה הצפונית ב-2024, סיליאנובסקה-דבקובה ביקשה ממנהיג VMRO-DPMNE חריסטיאן מיצקוסקי להקים ממשלה חדשה ב-6 ביוני.[13]

חיים אישיים ודעות

היא נשואה לבלאגויה דבקוב ויש להם שני ילדים. בעלה, בלאגויה, הוא עורך דין והם חיים יחד כבר למעלה מ-40 שנה.[14][15][16]

בין השנים 2017–2018, כדמות ציבורית, היא התנגדה לאימוץ חוק הרחבת השפה האלבנית.[17] היא רואה בהסכם פרספה שנחתם בין יוון למקדוניה הצפונית כדי לפתור את מחלוקת השם של מקדוניה בתור "הפרה של החוק הלאומי" ו"הפרה חמורה של זכויות האדם הקולקטיביות והאישיות של אזרחי מקדוניה."[18] היא מתנגדת גם להסכם השכנות הטובה שנחתם עם בולגריה, אותו היא רואה כהסכם חד-צדדי, ומתנגדת להכרה בבולגרים במקדוניה הצפונית כמיעוט אתני רשמי.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Македонска енциклопедија, том II. Скопје, Македонска академија на науките и уметностите, 2009. מסת"ב 978-608-203-024-1. סטר. 1358. (בשפה המקדונית).
  2. ↑ Angel Dimoski, Gordana Siljanovska-Davkova – North Macedonia’s first female president, Mia.mk, ‏2024-05-12 (באנגלית)
  3. ↑ CURRICULUM VITAE (ארכיון)
  4. ↑ "ВМРО-ДПМНЕ ќе ја кандидира Силјановска-Давкова на претседателските избори". Нова Македонија (במקדונית). 2019-02-16. נבדק ב-2023-06-19.
  5. ↑ Силјановска ќе игра „втор референдум“ за Договорот од Преспа – DW – 18.02.2019, dw.com (במקדונית)
  6. ↑ "North Macedonia elects first woman president as center-left incumbents suffer historic losses". Associated Press (באנגלית). 9 במאי 2024. ארכיון מ-9 במאי 2024. נבדק ב-9 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "ВМРО-ДПМНЕ ще иска промени в Договора за приятелство с България". Dnevnik (בבולגרית). 2024-05-02. נבדק ב-2024-05-13.
  8. ↑ "Главчев за Северна Македония: Ние повече отстъпки няма накъде да правим". dariknews.bg (בבולגרית). 2024-05-09. נבדק ב-2024-05-13.
  9. ↑ "Радев: Скоро ще проличи дали Силяновска ще работи за европейската перспектива на РСМ". БГНЕС: Новини от България и Света (בבולגרית). 2024-05-09. נבדק ב-2024-05-13.
  10. ↑ "North Macedonia's new president reignites a spat with Greece at her inauguration ceremony". Associated Press (באנגלית). 12 במאי 2024. ארכיון מ-13 במאי 2024. נבדק ב-12 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ "North Macedonia's new president reignites a spat with Greece at her inauguration ceremony". The Washington Post (באנגלית). 12 במאי 2024. נבדק ב-12 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ "North Macedonia's new president seeks to sidestep disputes with EU neighbors". Associated Press (באנגלית). 14 במאי 2024. נבדק ב-14 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ↑ "North Macedonia's center-right leader given official mandate to form government after election win". Associated Press. 6 ביוני 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ "Presidential candidate Gordana Siljanovska speaks about her private life in her latest interview". Republika. 25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ "Siljanovska Davkova: My husband behaves like Angela Merkel's". Mactel. 2 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ↑ "Која е Гордана Сиљановска- Давкова?". Macedonian Radio Television (במקדונית). 12 במאי 2024. נבדק ב-12 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ↑ "Сиљановска Давкова: Ваквото воведување на Законот за јазиците е ноторно кршење на Деловникот кој што е најважен акт на Собранито". Kurir.mk (במקדונית). אורכב מ-המקור ב-2019-04-20. נבדק ב-2023-06-19.
  18. ↑ "North Macedonia's New President Prefers The Country's Old Name". Radio Free Europe/Radio Liberty. 9 במאי 2024. ארכיון מ-12 במאי 2024. נבדק ב-12 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גורדנה סיליאנובסקה-דאבקובה40779922Q12277168

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גורדנה_סיליאנובסקה-דאבקובה&oldid=2932435"