גוסטב לנדאואר

גוסטב לנדאואר (1892)

גוסטב לנדאואר (Gustav Landauer;‏ 7 באפריל 1870, קארלסרוהה – 2 במאי 1919, מינכן) היה אנרכיסט ומהפכן יהודי-גרמני, אשר היה מעורב בהקמת הרפובליקה הסובייטית הבווארית באפריל 1919. לנדאואר ידוע גם כמתרגמם של כתבי ויליאם שייקספיר לגרמנית.

קורות חיים

לנדאואר היה ילדו השני של בעל חנות נעליים בקרלסרוהה, שם התחנך. לנדאואר החל בלימודי פילוסופיה, היסטוריה ולימודי גרמנית באוניברסיטת ברלין, אולם לא סיים את לימודיו, והחל לעבוד כעיתונאי. רעייתו, הדוויג לחמן, עבדה כמתרגמת לגרמנית, ויחדיו תרגמו בני הזוג את כתבי אוסקר ויילד ווולט ויטמן.

רעיונותיו הושפעו מגיתה, טולסטוי, יוהאן גוטליב פיכטה, פייר-ז'וזף פרודון, פטר קרופוטקין ומיכאל באקונין. לאנדאואר נישא בפעם הראשונה ב-1892 לתופרת מרגרֶטֶה לָאוּשְנֶר.

ב-1892 הצטרף לנדאור לקבוצה בברלין שכונתה "איגוד הסוציאליסטים העצמאיים", שם פעל בין השאר בהוצאה לאור של רעיונותיהם. ב-1893 התפרק הארגון, שלנדאואר שימש בו כמנהיג הפלג האנרכיסטי. השתתף ב"כינוס הפועלים הסוציאליסטים" של האינטרנציונל השני בציריך, בשנת 1893 בתור נציג האנרכיסטים מברלין. בוועידה זו הוחלטו בניגוד לדעת המיעוט האנרכיסטי כי על חברי האינטרנציונל להשתתף בבחירות לפרלמנטים האירופאים, והאנרכיסטים הוצאו מן האינטרנציונל.

באוקטובר 1893 נאסר לנדאואר בעוון "הסתה למרי אזרחי" ונידון ל-2 חודשי מאסר בפועל. בדצמבר משפטו נדחה ב-9 חודשים בהם נכלא בכלא זוראו (Sorau, אז בפרוסיה, כיום ז'ארי בפולין). לאחר שחרורו הוא ניסה תקופת מה לחיות בשווייץ, אולם בשל קשיי הכנסה הוא שב לברלין ב-1895 שם הוא חי בקרב הבוהמה הברלינאית. בתקופה שבין 1895 ל-1899 הוציא ירחון בשם "הסוציאל-אנרכיסט". ב-1899 פגש בהדוויג לחמן, מורה שלימים נהייתה לאשתו השנייה. הם בילו תקופה מסוימת באנגליה שם התיידדו עם האנרכיסט הרוסי פיוטר קרופוטקין. באנגליה גם נולדה גודולה (Gudula), בתו של לאנדאואר. ב-1902 חזרו בני הזוג לברלין. ב-1903 התגרש לנדאואר מאשתו הראשונה ונשא את לחמן לאישה. ב-1906 נולדה ביתם השנייה בריגיטה (Brigitte).

ב-1908 הקים לנדאואר את "הפדרציה הסוציאליסטית" בברלין, בה היו חברים בין השאר הפילוסוף היהודי מרטין בובר ואריך מיזאם (Mühsam). ארגון זה לא הצליח לרכוש חשיבות כארגון פוליטי. בין השנים 1909-1915 ערך לנדאואר את עיתון הארגון "הסוציאליסט" (Der Sozialist) ואף כתב בו כ-115 מאמרים בדבר אמנות, ספרות ופילוסופיה, וכן פוליטיקה עכשווית. בין השאר פרסם תרגומים לכתבי פרודון. המגזין נסגר לבסוף בשל התהדקות הצנזורה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, סירב לנדאואר להצטרף להירתמות הכללית למאמץ המלחמתי. הוא הוסיף לדגול ברעיונות אנרכיסטיים ופציפיסטיים.

בשל קשייו הכלכליים בתקופת המלחמה, עזב עם משפחתו את ברלין ועבר לקרומבך (Krumbach) ליד אולם (Ulm) במערב גרמניה, שם מתה אשתו מדלקת ריאות ב-21.2.1918.

מיד לאחר המלחמה ועם פרוץ המהפכה הגרמנית הוזמן לנדאואר על ידי קורט אייזנר ב-14 בנובמבר 1918 להשתתף בהקמת רפובליקה סובייטית בבוואריה, על ידי תמיכה עיונית ורוחנית במהפכה.

לאחר חיסולו של אייזנר בידי פעיל ימין, בשנת 1919 התחזקה המחלוקת בבוואריה בין תומכי המשטר המבוסס על מועצות אזוריות (סובייטים) לבין תומכי רעיון המערכת הפרלמנטרית. ב-7 באפריל 1919 הוכרזה הקמת רפובליקת סובייטים - כנגד הממשלה הנבחרת בראשות יוהנס הופמן. לנדאואר מונה בממשלה הסובייטית לשר ההשכלה וההדרכה הציבורית. מרבית חברי הממשלה הראשונה של הרפובליקה הסובייטית של בוואריה היו פציפיסטים כארנסט טולר וסילביו גסל ואנרכיסטים כידידו של לנדאואר אריך מיזאם. הגזירה היחידה שהנהיג לאנדאואר בתוקף תפקידו הייתה ביטול תחום לימודי ההיסטוריה בבתי הספר בבוואריה. לאחר שכוחות מהמפלגה הקומוניסטית הגרמנית (KPD) השתלטו על הממשלה, התאכזב לנדאואר, ופרש מן העשייה הפוליטית ב-16 באפריל 1919. לאחר כיבוש מינכן על ידי הצבא הריאקציוני הגרמני, נעצר לנדאואר ב-1 במאי ונסקל למוות באבנים על ידי חיילים גרמנים, יום לאחר מכן בכלא שטאדלהיים.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, הרסו את קברו של לנדאואר שהוקם ב-1925 ושלחו את שרידיו לקהילה היהודית במינכן בדרישה כי יישאו בהוצאות הקבורה. מאוחר יותר הובאו שרידיו לקבורה בבית הקברות של מינכן.

לנדאואר והדת

בצעירותו כפר לנדאואר ושלל כל רעיון של התגלות. הוא אף נטה לרעיונות בודהיסטיים. אולם בשנת 1903 תרגם מכתביו של מייסטר אקהרט והושפע מרעיונותיו הפנתאיסטיים. למרות שבגיל 22 עזב את הקהילה היהודית, הוא שב להתייחס ליהדותו משנת 1907, הרבה בהשפעת חברו מרטין בובר, שאף הוא עסק בחקר המיסטיקה הנוצרית בצעירותו. כמו בובר, גם לנדאואר החל לשלב "רעיונות "חסידיים" במשנתו.

כתביו שתורגמו לעברית

• קריאה לסוציאליזם: המהפכה (תרגם: ישראל כהן), תל אביב: עם עובד, תשי"א.
• כתבים ומכתבים (הוסיף מבוא, הערות ואחרית-דבר: אברהם יסעור), [תל אביב]: "אלף: ספרית-פועלים, 1982.

• חיים זליגמן ויעקב גורן, גוסטב לנדאואר – עליו ומשלו, הוצאת יד טבנקין ומוסד ביאליק, 2009.

לקריאה נוספת

• יעקב זנדבנק (עורך), גוסטב לנדאואר: במלאת עשרים שנה להרצחו, תל אביב: המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל, תרצ"ט.
• אברהם יסעור, ‫גוסטאב לנדאואר – האיש ומשנתו האנרכית, [תל אביב]: חמו"ל, 1985.

קישורים חיצוניים

• גלילי שחר, כשדם יהודי ודם נוצרי יתערבבו זה בזה לא יוכל עוד איש לטעון לטוהר הגזע, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
• כותבים שונים, תגובות לכתבתו של גלילי שחר, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009
• אברהם יסעור, Gustav Landauer — the Man, the Jew and the Anarchist
• גוסטב לנדאואר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] גוסטב לנדאואר27063151