גדעון אלרעי
גדעון אלרעי (16 במאי[1] 1932 – 31 במרץ 2007) היה רופא פנימי, פנאומולוג[2] ופרופסור לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה של הטכניון, מנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים רמב"ם, נציב קבילות הציבור של בית החולים רמב"ם.[3]
ביוגרפיה
לאחר סיום לימודיו התיכוניים בתיכון חוגים בחיפה, החל אלרעי את לימודי הרפואה בהולנד (אוטרכט) אותם סיים בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1958.
בשנת 1959 החל אלרעי את עבודתו הרפואית בבית החולים רמב"ם.
בשנת 1964 יצא אלרעי לסקוטלנד כדי להשתלם במחלות ריאה במרכזי המחקר מהמובילים בעולם.
ברמב"ם עלה אלרעי בסולם התפקידים במחלקה הפנימית בה היה סגן מנהל המחלקה, מנהל היחידה לתפקודי ריאות ומנהל מחלקה פנימית א' (1977–1997).
ב-13 במאי 1974, כרופא במילואים, נקלע אלרעי למעלות עת טבחו מחבלים בילדי בית הספר מצפת, ובעוד היריות נמשכות, הגיש עזרה לפצועים, כמעט לבדו, עד שהגיעה תגבורת.
במסגרת שרות המילואים בצה"ל, בחיל הים עסק אלרעי ברפואה היפרברית.
אלרעי סירב להשתתף בשביתת הרופאים הגדולה ב-1983, ושאל: "האם גם החולים הכריזו על שביתה?". אלרעי גם ראה בפרקטיקה הפרטית דבר פסול.
בין השנים 1994–1997 שהה במוסקבה עם בת-זוגו, פרופ' עליזה שנהר-אלרעי, שכיהנה כשגרירת ישראל שם. גם ברוסיה התעניין בחינוך הרפואי ובסוגיות האתיות הקשורות ברפואה.
לאחר פרישתו מניהול המחלקה מונה אלרֹעי לנציב תלונות הציבור של בית החולים והוא מילא תפקיד זה עד לפטירתו הפתאומית ב-31 במרץ 2007.
הנצחתו
אחת לשנה מעניקה הפקולטה לרפואה של הטכניון פרס על שמו של פרופ' אלרעי למרצה המצטיין.
במלאת עשר שנים לפטירתו של אלרעי, ב-31 במרץ 2017 ערכה הפקולטה לרפואה על שם רפפורט, בטכניון, יום עיון לזכרו של אלרעי,[4]
לקריאה נוספת
- "הרופא שהקשיב לחוליו" הארץ, אורי דרומי, 29 באפריל 2007
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ פנאומולוג - רופא למחלות ריאה
- ^ פרופ' גדעון אלרעי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתר הר"י
- ^ יום עיון לזכרו של הפרופ' גדעון אלרעי - הפקולטה לרפואה על שם רפפורט, הטכניון
29697153גדעון אלרעי