גדליהו לחמן
| לידה |
11 בנובמבר 1913 סקאלה פודולסקה, גליציה המזרחית (כיום אוקראינה) |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 1983 (בגיל 69) כפר סבא, ישראל |
| מדינה | ישראל |
| מקום קבורה | כפר סבא, ישראל |
| מקצוע | מורה, מחנך ומנהל בבית חינוך ע"ש ברל כצנלסון בכפר סבא |
| בת זוג | עמליה (מלה) לחמן |
גדליהו לחמן (11 בנובמבר 1913 - 21 בפברואר 1983) היה איש חינוך ישראלי. חתן פרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך והתרבות לשנת 1979, מיוזמי ומייסדי הפנימייה התיכונית למחוננים ע"ש שטיינברג בכפר סבא, פעיל בארגון ההגנה, מורה, מחנך ומנהל בבית חינוך ע"ש ברל כצנלסון בכפר סבא ועורך עמית של ספר סקאלה (ספר זיכרון לקהילת יהודי סקאלה שהושמדה בשואה).
קורות חיים
חייו בסקאלה
לחמן נולד כגוסטב לחמן בעיירה סקאלה פודילסקה. בשנת 1926 סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בסקאלה. בגיל 16 הקים בסקאלה קן של תנועת "הנוער הציוני" ועמד בראשו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1932 סיים בהצטיינות את הגימנסיה הפולנית בעיר בורשצ'וב, ונעשה מנהיג קן "הנוער הציוני" בעיר וחבר המועצה העליונה של "הנוער הציוני" בפולין וחבר בוועדות בחירות לקונגרסים ציוניים. שלוש שנים אחר כך, סיים סמינר פדגוגי פולני כמוסמך להוראה. ב-1936 הקים וניהל בית ספר תיכון פרטי בעיירת מולדתו, בו שימש מורה יחיד. ב-1939, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, קיבל הסמכה למשפטים מאוניברסיטת קראקוב.
לחמן שכל את כל בני משפחתו בשואה. הוא עצמו שרד בבית סוהר של הגסטאפו בעיר צ'ורטקוב, במחנה לעבודות כפייה ולמעלה משנה שרד במחבוא. הוא הוסתר על ידי שתי משפחות אוקראיניות שילדיהן למדו בבית ספרו בסקאלה.
אחרי מלחמת העולם השנייה
לאחר שחרור פולין, היה פעיל בציונות המחתרתית. הוא ארגן והעביר בחשאי קבוצות של ילדים ובני נוער ניצולי שואה דרך גבולות צ'כים ופולניים למחנה העקורים בגרמניה.
בין נובמבר 1945 לשנת 1946 היה מרכז ומדריך של קבוצות נוער במחנות שארית הפליטה בגרמניה, והיה חבר המועצה הארצית של שארית הפליטה, ונציג מטעמה לקונגרס הציוני ה-12. היה מפעילי וראשי תנועת נוח"ם (נוער חלוצי מאוחד) בגרמניה בשנת 1946.
בגיל 33, ביוני 1946, נבחר לחמן ליו"ר הנהלת מחנה העקורים פורנוולד בגרמניה. במחנה הזה נשא את עמליה (מלה) וייס, ניצולת שואה ילידת סטרי, פולין. במחנה נולד בנם הבכור שמעיהו (שי) לחמן.
ב-1947 ניהל את סניף הסוכנות היהודית בפורנוולד.
פעילות מחתרתית
בשנים 1947 ו-1948 פעל באירופה מטעם המחתרות בארץ ישראל: הוא היה מייסד ופעיל בבית הספר החשאי של ההגנה שהוקם בחווה ליד פורנוולד ופעל בסתר כקצין הסברה של הארגון בקרב קבוצות הכשרה במחנה ובאזור, פעיל בארגון "הבריחה" (עלייה ב') בגרמניה ובצרפת ופעל להעלאה ארצה של קיבוצי ההכשרה בפורנוולד.
באוקטובר 1947 בנו ואשתו עלו ארצה בעוד הוא נשאר להיות פעיל במסגרת ה"בריחה" עוד כחצי שנה בגרמניה ובמרסיי, צרפת. בפברואר 1948 הוא עלה ארצה בעלייה בלתי לגאלית והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב, שם עבד במטעי הבננות, היה מדריך ומורה לקבוצות נוער מפורנוולד ולנוער יהודי שעלה מטורקיה. הוא השתתף במלחמת השחרור כחבר הקיבוץ, שהיה נתון להפגזות סוריות. ביולי 1948 נולדה בקיבוץ ביתו איילה לחמן. הוא היה בקיבוץ עד שנת 1950.
עיסוק בחינוך
בין 1951 ל-1952 ריכז את הפנימייה בבית הספר החקלאי מקוה ישראל
לאחר מכן, עד 1955 היה מורה להיסטוריה, גאוגרפיה ומדעי החברה בבי"ס תיכון כצנלסון בכפר סבא, שהיה התיכון הראשון בשרון. בשנת 1956 נתמנה למנהל של בית הספר ונשאר בתפקיד זה עד שנת 1979[1].
בשנת 1967, במהלך כהונתו כמנהל בית הספר, היה מיזמי ומייסדי פנימיית שטיינברג למחוננים.
בין השנים 1970 ו-1972 בעקבות פנייה של ראשת הממשלה להסתדרות המורים התנדב לנהל את בית הספר התיכון המקיף ע"ש רוזוולט בבית שאן, שקרס בגלל אי-סדר ונטישה של תושבים את העיר בגלל הפגזות קטיושות[2].
ב-1974 התמנה ליו"ר התאגדות מנהלי בית הספר העל-יסודיים[3]. הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1977. באותו שנה קיבל את פרס יקיר בית שאן כהוקרה על פועלו ועל שיקום בית הספר.[דרושה הבהרה]
בשנת 1978 היה עורך עמית של ספר סקאלה - ספר זיכרון לקהילת יהודי סקאלה שהושמדה בשואה.
בשנת 1979 קיבל את פרס החינוך הארצי של משרד החינוך והתרבות.
בין 1980 ל-1982 היה מרצה לתולדות יוון ורומא במכללת בית ברל.
ב-21 בפברואר 1983 לחמן נפטר בכפר סבא. אשתו, מלכה, נפטרה ב-2015. הותירו מאחוריהם בן (שי) ובת (אילה).
הנצחתו
בשנת 2007 החליטה ועדת השמות של כפר סבא להיענות לבקשתו של שי לחמן לקרוא גן ציבורי על שמו של אביו גדליהו לחמן. הגן נמצא ברחוב הסנהדרין, מול מגדל המים ובקרבת בית הספר כצנלסון[4].
לקריאה נוספת
- דן גלעדי ואריה לחמן, כאש יוקדת, גדליהו לחמן 1983-1913, הוצאת המשפחה, 2008
הערות שוליים
- ^ לאן לכוון את הילדים, מעריב, 14 במרץ 1963
- ^ מכתבו של מנהל ביה"ס התיכון, מעריב, 21 בספטמבר 1970
- ^ מנחם שמואל, ידלין: חינוך חובה חינם לכיתות י' לא יוגשם בשנת הלימודים הבאה, מעריב, 27 בנובמבר 1974
- ^ פרוטוקול ועדת השמות
31495609גדליהו לחמן