גבריאלה נאשי
 | |
| הגנרל גבריאלה נאשי | |
| לידה |
3 באוקטובר 1887 קורדיניאנו, ונטו  ממלכת איטליה |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1947 (בגיל 59) ונציה  איטליה |
| השתייכות |
 הצבא המלכותי האיטלקי |
| תקופת הפעילות | 1926–1943, 1945 – 1947 |
| דרגה | גנרל חיל רגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד האוגדה האלפינית הרביעית – קונאו מפקד האוגדה האלפינית השנייה - טרידנטינה מפקד הגיס ה-26 במהלך מלחמת איטליה-יוון מפקד הגיס ה-18 במלחמת העולם השנייה מפקד הקורפוס האלפיני של הצבא האיטלקי במהלך קרב סטלינגרד. | |
| עיטורים | |
|
צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה | |
גָבְּרִיאֶלֶה נָאשִי (באיטלקית:Gabriele Nasci; 3 באוקטובר 1887, קורדיניאנו ממלכת איטליה - 12 באפריל 1947, ונציה איטליה), היה גנרל איטלקי, מפקד הגיס ה-26 במלחמת איטליה-יוון והקורפוס האלפיני של הצבא האיטלקי במהלך קרב סטלינגרד.
ביוגרפיה
ראשית הקריירה
ב-1926 החל נאשי את הקריירה הצבאית שלו כקצין רגלים ברגימנט האלפיני השמיני. בין 1935 ל-1938 פיקד על האוגדה האלפינית השנייה – טרידנטינה. במהלך מלחמת איטליה-יוון פיקד על הגיס ה-26 האיטלקי, לחם באלבניה ובנובמבר 1940 הובס עם כוחותיו במסגרת מתקפת הנגד היוונית ליד העיר קורצ'ה[1]. ב-14 בנובמבר תקפו היוונים בכיוון קורצ'ה ולאחר קרבות גבול כבדים, הצליחו היוונים ב-17 בנובמבר לפרוץ את קווי הגיס ה-26 ובהמשך לכבוש את קורצ'ה. האיטלקים נסוגו לקווי הגנה חדשים והצליחו לייצב את החזית.
קרב סטלינגרד
ביולי 1942 מונה למפקד הגיס האלפיני במסגרת הארמייה השמינית של הצבא האיטלקי והוצב עם כוחותיו בחזית המזרחית. הגיס נטל חלק בקרב סטלינגרד ובינואר 1943 במהלך מבצע סטורן קטן לחם הגיס תחת פיקודו בקרב הקרבה שנועד לפרוץ את כיתורם של 130,000 חיילי הארמייה האיטלקית בידי כוחות הצבא האדום.
ב-17 בינואר 1943 הורה נאשי לשרידי כוחותיו שהוכו קשות במבצע סטורן קטן לפרוץ את הכיתור הרוסי ולסגת מזירת הלחימה. במהלך קרב הקרבה, הצליחה האוגדה ה-2 טרידנטינה לפרוץ נתיב מילוט ובעקבותיה נסוגו מאזור הקרבות בשני טורים יחידות נוספות מהארמייה השמינית האיטלקית וכן כוחות הונגרים, גרמנים ורומנים. ב-26 בינואר לאחר צעידה רגלית של 200 קילומטרים בתנאי מזג אוויר קיצוניים הגיעו הכוחות לכפר ניקולאייבקה שאוייש באוגדה רוסית אשר חסמה את נתיב המילוט. בקרב ניקולאייבקה הצליחו שרידי הקורפוס האלפיני לפרוץ את קווי האוגדה הרוסית תוך מניין נפגעים כבד ובכללם סגל הפיקוד הבכיר שלה כגון ראש מטה הקורפוס מייג'ור-ג'נרל ג'וליו מרטינאט(אנ') שנפל בראש כוחותיו. ב-1 בפברואר הצליחו נאשי ושרידי הקורפוס להשלים את נסיגתם. כ-5,500 חיילים בלבד שרדו את הקרב. באפריל 1943 שבו נאשי וחייליו לאיטליה והקורפוס האלפיני פורק רשמית.
בספטמבר 1943, עם כניעת איטליה לבעלות הברית והשתלטות הצבא הגרמני על המדינה, ירד נאשי למחתרת אך בהמשך נעצר על ידי הכוחות הגרמנים והושם במעצר בעיר פלטרה אשר בצפון איטליה. ב-1945 לאחר תום המלחמה, הוחזר נאשי לשירות פעיל. הוא הלך לעולמו ב-1947 לאחר שלקה בהתקף לב והוא בן 59 שנים[2].
קישורים חיצוניים
- גבריאלה נאשי - תקציר ביוגרפי, באתר generals.dk (באנגלית)
- הגיס האלפיני של הצבא האיטלקי, באתר regioesercito.it (באיטלקית)
הערות שוליים
- ^ מלחמת איטליה-יוון, באתר militaryphotos.net (באנגלית).
- ^ שלמר, תומאס, הצבא האיטלקי בחזית המזרחית 1942/43, הוצאת אולדנבורג, מינכן, גרמניה, 2005, עמוד 139, באתר גוגל ספרים (באנגלית).
