ג'סו

ג'סו אקרילי לבן

ג'סו הוא צבע בסיס המשמש לאמנות, המבוסס על סידן פחמתי. קיימות מספר נוסחאות לייצור ג'סו: הוותיקה יותר נמצאת בשימוש מספר מאות שנים ומורכבת מסידן פחמתי ודבק חיות, העשוי מעורות ארנבות; הנפוצה ביותר החל מהמאה ה-20 היא ג'סו אקרילי, בו הוחלף דבק הארנבות ברזין אקרילי כלשהו (על פי רוב לטקס) עם תוספת צבען (לרוב לבן טיטניום). שתי הנוסחאות יוצרות צבע, שבמשיחה על משטח מתייבש במהירות לגוון לבן חזק. עם זאת, קיימות גרסאות של ג'סו בכל גוון נדרש, על ידי החלפת הצבען המוסף.

מקור השם

ג'סו הוא תעתיק מהמילה האנגלית Gesso, שהושאלה מאיטלקית, בה משמעותה "גיר לוח". משמעות זו דומה למילה היוונית Gypsum, שבאה לתאר חומר דומה מאוד, המורכב מדבק חיות וגבס במקום סידן פחמתי. כיום באיטלקית המונח משמש גם לתיאור המחצב גבס.

האקדמיה ללשון העברית טרם העניקה שם עברי לג'סו, ולפיכך משתמשים בתעתיק המילולי בעברית.

שימוש

ג'סו משמש על מנת להכין משטחי ציור לצביעה. מרקמו גרעיני מספיק על מנת לתפוס את הצבע מהמברשת, אך חלק דיו על מנת שמרקם הציור לא ייפגם. הגמישות של הג'סו מסייעת לציור שעליו להתמודד עם שינויי לחות וטמפרטורה. על פי רוב, ציורי שמן וטמפרה בוצעו על משטח מכוסה ג'סו באופן מסורתי.

נהוג להכין לוח כמשטח ציור במספר שכבות ג'סו, בתהליך ארוך והדרגתי, טרם הציור עליו. הכנת קנבס לציור דורשת משיחת ג'סו, אך תהליך ההכנה מהיר יותר.

שימור

אחת המחלוקות שהתעוררו עם הגעת הג'סו האקרילי הוא החשש כי החומציות של צבעי השמן תאכל את שכבת הבסיס במרוצת השנים. חשש זה מעולם לא בוסס במחקר מדעי. אף על פי כן, משתמשים מספר ציירי שמן בג'סו המורכב מדבק ארנבות מחשש שימור העבודות למאות הבאות.