ג'יימס ריד (פוליטיקאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס ריד
James A. Reed
לידה 9 בנובמבר 1861
מנספילד, אוהיו, ארצות הברית
פטירה 9 בספטמבר 1944 (בגיל 82)
מחוז אוסקודה, מישיגן, ארצות הברית ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים)
מדינה ארצות הברית
מקום קבורה Mount Washington Cemetery
השכלה Coe College
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג Nell Donnelly Reed
סנאטור אמריקאי
4 במרץ 1911 – 4 במרץ 1913
(שנתיים)
4 במרץ 1913 – 4 במרץ 1915
(שנתיים)
4 במרץ 1915 – 4 במרץ 1917
(שנתיים)
4 במרץ 1917 – 4 במרץ 1919
(שנתיים)
4 במרץ 1919 – 4 במרץ 1921
(שנתיים)
4 במרץ 1921 – 4 במרץ 1923
(שנתיים)
4 במרץ 1923 – 4 במרץ 1925
(שנתיים)
4 במרץ 1925 – 4 במרץ 1927
(שנתיים)
4 במרץ 1927 – 4 במרץ 1929
(שנתיים)

ג'יימס אלכסנדר רידאנגלית: James Alexander Reed‏; 9 בנובמבר 18618 בספטמבר 1944) היה פוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית ממיזורי.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ריד נולד ב-9 בנובמבר 1861, בחווה במחוז ריצ'לנד, אוהיו. הוא היה צאצא של החלוץ האמריקאי דייוויד ריד. [1] הוא עבר עם משפחתו לסידר רפידס, איווה, בגיל 3. הוא הלך לבתי ספר ציבוריים ולמד בקו קולג'. הוא הפך לעורך דין ועבר לקנזס סיטי, מיזורי, ב-1887.

קריירה פוליטית

ריד כיהן כחבר מועצת העיר של קנזס סיטי מ-1897 עד 1898. בשנת 1898, הוא התמודד למשרת התובע של מחוז ג'קסון, עם תמיכה פוליטית ופיננסית של ראש המפלגה הדמוקרטית, ג'יימס פנדרגאסט. הוא העמיד לדין ללא הצלחה את ג'סי א. ג'יימס, בנו של השודד ג'סי ג'יימס, בגין שוד רכבת בשנת 1899. הוא נבחר לראש עיריית קנזס סיטי בין השנים 19001904.

כראש עיר, ריד פיקח על בניית "רוח קנזס סיטי" של אולם הכנסים תוך 90 יום כדי לארח את הוועידה הלאומית הדמוקרטית של שנת 1900. אולם הכנסים המקורי נפתח ב-1899 אך נשרף ב-4 באפריל 1900. הכינוס היה אמור להתקיים ב-4 ביולי, וריד, שלא תמך באולם המקורי לפני שנבחר לראשות העירייה, ניהל את פתיחת האולם החדש במקביל לכינוס הוועידה.

בשנת 1910, הוא נבחר לסנאט האמריקאי ממיזורי כדמוקרטי. הוא כיהן בסנאט במשך שלוש קדנציות, מ-1911 עד 1929, כשהחליט לפרוש. בניגוד לרבים מחברי מפלגתו, הוא התנגד לחבר הלאומים. הוא ביקש ולא הצליח לקבל את המועמדות הדמוקרטית לנשיאות. הוא כיהן כיושב ראש הוועדה למשקלים ולמידות בשנים 1917 עד 1921.

ריד, בערך 1911

אחת התרומות הגדולות ביותר שלו למדינת מיזורי הגיעה ב-1913, כאשר כחבר בוועדת הבנקאות של הסנאט, הוא שינה את הצבעתו כדי לפרוץ מבוי סתום כדי להעביר את חוק הפדרל ריזרב, מה שהביא לכך שמיזורי קיבלה 2 מתוך 12 הבנקים של הפדרל ריזרב (בסנט לואיס וקנזס סיטי). [2] מיזורי היא המדינה היחידה עם מספר סניפים של הפדרל ריזרב. ריד היה מעורב מאוד בעבודתה של ועדת הבנקים של הסנאט לשיפור חוק הפדרל ריזרב, כולל תיקונים לחיזוק הכוח והעצמאות של מועצת הפדרל ריזרב. הנשיא וילסון הכיר בערכן של תרומותיו של ריד במכתב שנשלח אליו בזמן שהצעת החוק הייתה תלויה ועומדת בוועדה.

ריד שיקף את הדעות הקדומות הגזעיות העמוקות באזורו. בוויכוח על חוק ההגירה משנת 1917, הוא הכריז ש"אין לאפשר לאף אדם שלא מהגזע הלבן להתיישב לצמיתות בארצות הברית של אמריקה". הוא נלחם להרחבת מגבלות ההגירה בהצעת החוק ההיא, כך שתמנע הגירה של כל מי ממוצא אפריקאי, בנוסף לאיסורי ההגירה ממדינות אסיה.

עם זאת, ריד היה הסנאטור היחיד שהצביע נגד חוק מכסות החירום משנת 1921, שחוקק מגבלות נוקשות על הגירה.

מאוחר יותר בקריירה הפוליטית שלו, ריד התנגד לקו קלוקס קלאן במיוחד במסע הבחירות שלו ב-1922 שעלה לו בקולות רבים.

ב-1927 הוא התנגד לאשרור מחדש של חוק שפרד-טאון, שנחקק ב-1921, להפחתת תמותת אמהות ותינוקות ולשיפור בריאותם של אמהות ותינוקות, והוא תקף את לשכת הילדים על המימון הפדרלי ה"מופרז" שלה. ה"כוח והשליטה" שנתן שפרד-טאואר לגרייס אבוט, ראש הלשכה. ברצפת הסנאט, ריד לעג ללשכת הילדים והציע, "מוטב שנהפוך את ההצעה ונדאג לוועדה של אמהות שתיקח אחריות על המשרתות הזקנות [בלשכת הילדים] ותלמד אותן כיצד לרכוש בעל ולהוליד תינוקות משלהם."

ב-1929, בזמן שריד פרש מהסנאט, כתב ה. ל. מנקן מחווה ששיבחה את ריד על התנגדותו למה שמנקן כינה "דמגוגים" ו"שרלטנים" משתי המפלגות הפוליטיות. לאחר מכן ריד פרש מהפוליטיקה ועבר חזרה למיזורי, שם המשיך לעסוק בעריכת דין.

קריירה משפטית

ריד ייצג את התובע המחוזי של מחוז סאפוק, מסצ'וסטס, ג'וזף ק. פלטייר במהלך הליכי ההדחה שלו בפני בית המשפט העליון של מסצ'וסטס. ב-21 בפברואר 1922, בית המשפט מצא את פלטייר אשם ב-10 מתוך 21 האישומים נגדו והדיח אותו מתפקידו.

בשנת 1927, ריד ייצג ללא הצלחה את הנרי פורד ב-Sapiro v. Ford, תביעת דיבה פדרלית שהוגשה על ידי אהרון שפירו, מנהיג תנועת הבעל האמריקאי. [3][4] בעיתונו, The Dearborn Independent, פורד פרסם סדרת מאמרים המכילים קטעים מספרו, The International Jew, בהם נטען כי שפירו, שהיה יהודי, ותנועת הבעל האמריקאית היו חלק מקונספירציה יהודית בינלאומית להונות חקלאים אמריקאים.[4] תיק שפירו הסתיים במשפט שגוי שלאחריו הסכים הנרי פורד להסדיר את העניין באמצעות תשלום סכום כסף משמעותי לתובע. ההסדר נעשה ללא ידיעתו של ריד ולאחר שריד טען שהוא ניצח בתיק.

תיק בנט

במרץ 1931, ריד הייתה עורך הדין של מירטל בנט, שירתה בבעלה, ג'ון בנט, מוכר בשמים, ב-29 בספטמבר 1929, לאחר ריב על משחק ברידג' שהסתיים זה עתה. המשפט, שנערך בבית המשפט של מחוז ג'קסון, מיזורי, זכה לסיקור עולמי. [5] במהלך המשפט, הוא גילה ששכנתו ופילגשו הנשואה, נל דונלי ריד, בהריון חודשיים עם ילדו. בעלה של דונלי איים להתאבד אם אי פעם תיכנס להריון מאז שלא היה מסוגל להביא ילדים לעולם. ריד סירב להתגרש מאשתו מזה 43 שנים. דונלי נסעה לאירופה וחזר בסתיו עם בן כביכול מאומץ, דייוויד, יליד 10 בספטמבר 1931. ריד ודונלי הסכימו לא לנקוט בצעדים נוספים עד שאשתו תמות.

בדצמבר 1931, דונלי והנהג שלה נחטפו באיומי אקדח והוחזקו תמורת כופר. ריד עירב את עצמו מקרוב בתיק ונטען כי קרא לעזרתו של ג'ון לאזיה, דמות מרכזית בזירת הפשע המאורגן בקנזס סיטי, מיזורי, כדי לעזור למצוא את דונלי, שהתרחשה תוך 34 שעות מהחטיפה.[6] תיקי המשפט שהתנהלו שלאחר מכן שלחו לכלא שלושה גברים בגין הפשע ולזיכויו השנוי במחלוקת של רביעי, שטען כי חשב שהוא חוטף מישהו אחר.

לאחר שאשתו של ריד מתה ב-1932, התגרשה דונלי מבעלה, והשניים נישאו בדצמבר 1933. הוא מת רק יומיים לפני יום הולדתו ה-13 של בנו לאחר שחטף דלקת ריאות לאחר שבילה בוקר בדיג בגשם.

מותו

ריד מת ב-8 בספטמבר 1944 בבית הקיץ שלו במחוז אוסקודה, מישיגן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ריד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "The Speer-Aiken Family" (PDF). 13 באוגוסט 1979. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-7 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "A Foregone Conclusion: The Founding of the Federal Reserve Bank of St. Louis by James Neal Primm - stlouisfed.org - Retrieved January 1, 2007". אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2007. נבדק ב-2 בינואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Saker Woeste, Victoria. "Suing Henry Ford: America's First Hate Speech Case". American Bar Foundation. נבדק ב-1 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Victoria Saker Woeste | Insecure Equality: Louis Marshall, Henry Ford, and the Problem of Defamatory Antisemitism, 1920–1929 | The Journal of American History, 91.3 | The History Cooperative (אורכב 30.12.2008 בארכיון Wayback Machine)
  5. ^ "Missouri Valley Special Collections : Item Viewer". אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2014. נבדק ב-9 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Harper, Kimberly. "Historic Missourians: Nell Donnelly Reed". The State Historical Society of Missouri. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2016. נבדק ב-6 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'יימס ריד (פוליטיקאי)40089713Q768994