ג'יימס דאף
 | |||||
| לידה |
21 בינואר 1883 קרנגי, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1969 (בגיל 86) וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | ג'יימס הנדרסון דאף | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת פיטסבורג אוניברסיטת פרינסטון | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, משפטן | ||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
ג'יימס הנדרסון "ג'ים" דאף (באנגלית: James Henderson "Jim" Duff; 21 בינואר 1883 – 20 בדצמבר 1969) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת פנסילבניה בשנים 1951–1957 וקודם לכן כמושל פנסילבניה בשנים 1947–1951. דאף היה חבר המפלגה הרפובליקנית.
ביוגרפיה
ג'יימס דאף נולד בקרנגי, פרוור של פיטסבורג, פנסילבניה. הוא היה הבכור מבין ארבעת ילדיהם של ג'וזף מילר ורעייתו מרגרט (לבית מורגן) דאף. אביו היה כומר פרסביטריאני במשך ארבעים שנה, וסבו מצד אביו היה הרופא הראשון שהתחנך במוסד להשכלה גבוהה במערב פנסילבניה. שניים מסביו היו חברים במועצה הפרובינציאלית של פנסילבניה בשנים 1683–1717.
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון קרנגי, למד דאף באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי, שם קיבל תואר ראשון ב-1904. במקור התכוון דאף ללמוד רפואה, אך לאחר שהצטיין באומנות הדיבור באוניברסיטת פרינסטון, החליט ללמוד משפטים במקום זאת. הוא למד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה עד 1906, אז עבר לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פיטסבורג כדי להיות קרוב יותר לביתו. ב-1907 קיבל את התואר במשפטים והתקבל ללשכת עורכי דין של קהיליית פנסילבניה[1]. ב-1909 נישא לג'ין קר טיילור, והזוג חבק ילד אחד בלבד שנפטר בינקותו, אך הם גידלו אחיין שהתייתם מאביו.
דאף עסק בעריכת דין בפיטסבורג במשך 36 שנה והקים את משרד עורכי הדין "דאף, סקוט וסמית'"[2]. כמו כן, הוא היה התובע העירוני של קרנגי ואלקטור עבור תאודור רוזוולט בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1912. בנוסף לעיסוקיו במשפטים, דאף היה פעיל בעסקי הנפט במשך מספר שנים. הוא התחיל את נתיבתו המקצועית בתחום עם קניית מקדחות לאסדות נפט ושכר שטח חמישה מיל מביתו, שם קדח נפט. לאחר מכן עסק במיזמים באזורים אחרים במערב פנסילבניה כמו גם במקסיקו. הוא שימש גם כנשיא חברת הנפט והגז הטבעי "ווסטמורלנד". הוא איבד את הונו בעקבות יום חמישי השחור ב-1929, ונדרשו לו שנים אחדות להתאושש מבחינה כלכלית. הוא היה ציר בכינוס הוועדה הרפובליקנית הלאומית ב-1932, ב-1936 וב-1940[3].
דאף מונה לתובע הכללי של פנסילבניה בידי המושל אדוארד מרטין ב-1943, וכיהן בתפקיד זה עד 1947. במהלך כהונתו פעל לחיזוק חוקים העוסקים בזיהומים זרמי מים של המדינה אל מול התנגדות נחרצת של תעשיית הפחם נגדה ניצב. הוא גם נלחם בתעשיית הכרייה לאחר שקידם חקיקה למניעת פריקת מכרה טין בנהר שווילקיל (Schuylkill). "חוק ההתפלה" ו"חוק הנחלים הנקיים" (הידוע גם בשם חוק ברונר) מחקקו ב-1945 תחת כהונתו של דאף כתובע הכללי.
ב-1946, ג'ון בל, שנבחר לסגן המושל ב-1942 ונכנס לתפקיד המושל בעקבות התפטרותו של המושל אדוארד מרטין לאור היבחרו לסנאט האמריקאי, סירב להתמודד לכהונה מלאה כמושל בבחירות שייערכו באותה השנה. דאף זכה בבחירות המקדימות שנערכו בתוך המפלגה הרפובליקנית ובבחירות הכלליות נבחר למושל ה-34 של פנסילבניה. הקמפיין שלו התמקד בסוגיות השימור הסביבתי, בריאות הציבור והחינוך הציבורי. הוא הביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית, לשעבר הנשיא הזמני של הסנאט של פנסילבניה ג'ון רייס, בפער של יותר מ-557,000 קולות[3].
דאף נבחר לסנאט של ארצות הברית ב-1950, אחרי שגבר בבחירות על הסנאטור הדמוקרטי המכהן פרנסיס מאיירס. לאחר שהפסיד בבחירות ב-1956 לג'ו קלארק באחת ממערכות הבחירות הצמודות ביותר בתולדות פנסילבניה, פרש דאף מהפוליטיקה אך נשאר בוושינגטון הבירה, כשותף במשרד עורכי דין מקומי. הוא נפטר בוושינגטון הבירה ונטמן בקרנגי שבפנסילבניה.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס דאף באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'יימס דאף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ג'יימס דאף באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ ביוגרפיה רשמית, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 המושל ג'יימס הנדרסון דאף, באתר ועדת המוזיאון ההיסטורי של פנסילבניה (באנגלית)
